|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
תקשורת, שיח ציבורי וזכות הציבור לדעת
|
תקשורת חייבת להיות עצמאית מחד-גיסא, אבל בלתי מושפעת, בלתי קנויה, בלתי מתפשרת עם האמת והעובדות ● תקשורת אמיתית היא לוחמנית, מבקרת, נושכת אבל הוגנת שמציגה את שני צידי המטבע
|
|
דיין. משהו חסר [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
| תקשורת במדינה דמוקרטית היא כלי חשוב לניהול חיים נורמטיביים בתנאי שהיא מסקנת עובדות, ולא יוצרת אותם ובוודאי לא תקשורת של רכילות והשמצות. שיח ציבורי - כן, שיח פרוע, לא אחראי, ללא הגבלה עצמית או תקשורתית, מסוכן לדמוקרטיה, לא פחות ממלחמה. | |
|
|
|
|
|
|
| נחישות הציבור, עמדתו, ביטחונו בהנהגה, שבאו לידי ביטוי דמוקרטי בהצבעה בקלפי, הם סימני הדרך של הדמוקרטיה המודרנית. כשאדם חש בסכנה מתקרבת - לא תמיד עצימת עיניים או התכחשות למצב, הוא הפתרון האידיאלי. יותר חכם לסלק סכנה ממשית כשהיא עדיין על "אש קטנה", מאשר לחכות להתפרצות מאסיבית של להבות. | |
|
|
|
|
|
|
| "יש גבול ליישום של שיטות הדמוקרטיה. אתה יכול לשאול את הנוסעים, באיזה מכונית הם אוהבים לנסוע, אבל אי-אפשר לשאול אותם אם ללחוץ על דוושת העצירה - כאשר סכנה של תאונה מאיימת" (ליאון טרוצקי). | |
| "כל זמן שיש מעצמות ריבוניות וברשותן כוח גדול, המלחמה היא הכרחית" | |
|
|
|
|
כן, זה טוב לוויכוח ולהבנת הסכנה. זה חיובי, שהציבור מעורב בנושא, כך שכל החלטה שתתקבל לא תפתיע אותו במיוחד. אבל, אם דעת ההנהגה, לא תהיה תואמת לחלק גדול מהציבור, זה עדיין לא פגיעה בדמוקרטיה ולא פגיעה בחופש הביטוי, ולא חבלה במשטר ובמיוחד לא ממאפיינים של דיקטטורה. פרשנים ועיתונאים אוהבים להקצין מצבים וכל מי שלא הולך בתלם המחשבה שלהם, נוטה לפשיזם, לדיקטטורה ולסכנה לציבור. הגיע הזמן, להתנער מגישה חד ממדית זו, גם דעות אחרות, קיצוניות ככל שיהיו, הן עדיין בגבולות הדמוקרטיה. כאשר יאיר לפיד, שרץ לכנסת עם אג'נדה פוליטית, מציג תקנון של מפלגתו, שהוא ללא כל ספק, תקנון סטליניסטי, המפאר את המנהיג היחיד, שלא ניתן להחליפו או לפטרו ל-10-15 שנים הקרובות, לא שמעתי ולא ראיתי את כל העיתונאים והמומחים, רצים לתקשורת לנגח אותו ולכנותו אנטי דמוקרטי, ודורשים שיח ציבורי פוליטי.
זכות הציבור לדעת
ללא ספק הזכות של הציבור לדעת, להבין את מהלכי הממשלה וראשיה, היא זכות יסוד קונסטיטוציונית. אך כמו בכל זכות יש לצידה חובה והחובה היא להביא את הידיעות הרלוונטיות לידיעת הציבור בזמן הנכון ובאיכות המתאימה והנכונה. לא כל מהלך חקירתי, ולא כל מהלך של מעצר צריך לרוץ לתקשורת עם סקופים. יש צורך באיפוק, במידתיות, באוביקטיביות, ולהביא לידיעת הציבור תבשיל מבושל ולא מתכונים שטרם בושלו. זכות הציבור לדעת עומדת איתן, השאלה היא בעיתוי. בתחום זה - התקשורת כשלה לא פעם במהירות, בשטחיות, בפרשנות שגויה אישית אינטרסנטית ופוליטית. בתנאים אלה לא מדובר בעיתונות חופשית, רצינית ומעמיקה אלא בעיוות של המציאות ובעיתונות מכוערת ולא חופשית ובוודאי לא מקצועית. עיתונות חופשית - כן בוודאי, עיתונות חד-צדדית אינטרסנטית, פוליטית, לא אוביקטיבית עם אג'נדה קבועה של אנטי - בהחלט לא.
אילנה דיין - פרס מפעל חיים בתקשורת
אילנה דיין היא עיתונאית מוכשרת מהשורה הראשונה, אך במהלך השנים או ששכחה או מתעלמת, או נשחקה התודעה של חוסר פרגון, חוסר אוביקטיביות, חוסר מקצועיות, יצירת כותרת במקום סיקור, עובדות, "פייק ניוז" במקום "סוליד ניוז" - אמיתית מבוססת.
הצד האפל של הירח - בתקשורת
נאום האור של אילנה דיין בטקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה - העקרונות של עיתונות חופשית, עיתונות אוביקטיבית - סיקור עובדתי אמיתי של עובדות ואירועים, ביקורת אמיתית ולא מגויסת, הם לב ליבה של עיתונות חופשית. מה שהיה חסר בנאום, זה הצד האחר שאנו רואים בעיתונות, במקום סיקור עובדתי מהימן אוביקטיבי, יש עיתונות מטעם, עיתונות מעוותת, לא אוביקטיבית, הרבה "פייק ניוז" במקום סיקור. יש המצאות או פרשניות מטעם כדי ליצור אווירה עכורה ואנטי. לדוגמה מהימים האחרונים: הכותרות והפרשנויות שניר חפץ שהפך לעד מדינה, הפליל שני שרי ליכוד ועוד שני בכירים. ואז קרה דבר חריג במחוזותינו, המשטרה שמדליפה בלי הרף יצאה בהכרזה שחפץ לא הפליל, ומדובר בידיעה שקרית. ואם נוסיף לכך את מבול הידיעות על - יש תשתית ראייתית, יש בסיס לכתב אישום. עם כותרות ראשיות בעניין הצוללות והכחשות שראש הממשלה לא קשור לפרשה. זאת לא עיתונות במיטבה, זאת עיתונות מגויסת לצד אחד בכיעורה. הצד הזה של העיתונות היה חסר בנאום של אילנה דיין. איפה הצד האפל של הירח בעיתונות. |
|
הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר מדריך בקורס קציני
|
|
| תאריך:
|
18/03/2018
|
|
|
עודכן:
|
18/03/2018
|
|
אברהם פכטר
|
|
תקשורת, שיח ציבורי וזכות הציבור לדעת
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ישע .
|
18/03/18 16:46
|
|
|
|
2
|
|
עד מתי?
|
18/03/18 20:44
|
|
|
|
3
|
|
יהודי מפוכח
|
18/03/18 21:28
|
|
|
|
4
|
|
הרצינית,
|
19/03/18 07:48
|
|
|
המאמר הזה רק יישמע לא-חברתי. כי איך אפשר להתנגד לרכבת שתוביל נוסעים לקריית שמונה וממנה ותחבר את הפריפריה למרכז, ועדיין להיקרא חברתי. אולם דווקא ההתנגדות לפיל הלבן לעיר הספר הצפונית היא המעשה החברתי הנכון והאמיתי, לא רק למען כלל תושבי ישראל אלא גם לטובת הק"שמונאים עצמם.
|
|
|
|
|
הדברים שכותבים צבי כסה, יהודה שנהב, עדי אופיר, חנן חבר, גדעון לוי ואחרים כמותם, אינם נגועים רק בתיעוב ובשנאה כי אם יותר מהם, בייאוש. הזעם שהם מביעים, בדרכם הבוטה והמתריסה (המקוממת עליהם את רוב הציבור), מעיד, בסופו של דבר, על חוסר האונים שהם חווים אל מול האמת של מלחמת אוסלו ואלפי קורבנותיה, אל מול הרוע הערבי והמוסלמי הסוגר על השמאלנות הרדיקלית שלהם מכל כיוון, ומציגים אותה כמצעד האיוולת הגדול ביותר בהיסטוריה.
|
|
|
|
|
עשרה קבין של כאב ירדו לספרות המקראית, תשעה קבין נטלה ספרות האהבה. אהבה עצובה. ספרות גדושת כאב. נחשפנו לגילויי אהבה העולים על שרטון של אלימות קשה.
|
|
|
|
|
הסבירות שישראל תסכים לחלק את ירושלים או לוותר על שליטתה בהר-הבית בעתיד הקרוב הוא קלוש. ירושלים מהווה יסוד מרכזי באתוס הלאומי הישראלי ומרכיב חיוני בביטחון ישראל. שליטתה של ישראל בירושלים רבתי מקנה עומק אסטרטגי למישור החוף המאוכלס בצפיפות, ומגינה על נתיב חיוני בין אזור החוף לנהר הירדן, גבול הביטחון המזרחי של ישראל.
|
|
|
|
|
מהתוצאות הסופיות של הבחירות באיטליה עולה כי הרכבת קואליציה תהיה קשה עד בלתי אפשרית, ושאין להוציא מכלל אפשרות בחירות חוזרות. התנועה האנטי-ממסדית "חמשת הכוכבים" הגיעה למקום הראשון עם שליש מהקולות, אך שום מפלגה (ואף ברית בין-מפלגתית) לא קיבלה את ה-40% הדרושים בחוק (במספר קולות) כדי להרכיב את ממשלה. יותר ממחצית הקולות הלכו למפלגות פופוליסטיות ואנטי-ממסדיות. בבחירות הללו האיטלקים מחו על האבטלה, על השחיתות, על ההגירה הבלתי-חוקית ועל המשמעת התקציבית של גוש היורו.
|
|
|
|
|
