שש שורות. זה מה שהצליח אהוד אולמרט לכתוב בספרו "בגוף ראשון" לפני ששיקר. שש שורות מתוך 870 עמודים. לי יש כלל: כאשר אני נתקל בשקרים שאני יכול לזהות - אני מפקפק בכל השאר. אין לי יומרה לבחון את הפרקים הפוליטיים והביטחוניים בספר. אני כן מבין לא מעט בפרקים הפליליים שבו ובמיוחד בפרשת הולילנד. בעיניים אלו בחנתי את אותם קטעים והשקרים המרכזיים מובאים לפניכם; לא נכנסתי לכל פרטי פרשת הולילנד, משום שבחינת עשרות העמודים שמקדיש אולמרט לפרשה הייתה אורכת זמן רב מדי לכתיבה ומביאה לתוצאה מייגעת מדי לקריאה.

אולמרט: "יצאתי חף מפשע ממסע הייסורים הולילנד" (עמוד 9).

האמת: אולמרט זוכה מחמת הספק ברוב דעות בבית המשפט העליון מהאישום שנגע במישרין להולילנד, והורשע פה אחד בקבלת שוחד בפרשת תעשיות מלח שהייתה תולדה ישירה של פרשת הולילנד.

אולמרט: "לעומת כל אלה עומדים 60 אלף שקלים שמעולם לא קיבלתי" (עמוד 92).

האמת: מדובר ב-60,000 שקל שנתן שמואל דכנר לכיסוי גרעונות בחירות של אולמרט, להם הוא ערב באופן אישי. בית המשפט העליון קבע: "עד המדינה העביר 100,000 ש"ח לשולה זקן, מתוכם 60,000 ש"ח שימשו למימון מערכות בחירות של אהוד אולמרט. זאת במטרה להטותו למשוא פנים ולקידום ענייני חברת הזרע במסגרת תפקידו במשרד התמ"ת". בשל כך הורשע אולמרט בקבלת שוחד ונדון ל-18 חודשי מאסר.

אולמרט: "כל זה [פרשת הולילנד] הסתיים בזיכוי מלא ומוחלט שלי". בהפרחת הכזב הזה היו שותפים "תובעים ושופטים, כולל שופטים בבית המשפט העליון" (עמוד 116).

האמת: אולמרט זוכה מחמת הספק בבית המשפט העליון מאשמת קבלת שוחד בדמות 500,000 שקל שנתן שמואל דכנר ליוסי אולמרט. בשל טעות/רשלנות בזמן הערעור, לא הוכרעה בקשתה של המדינה לזמן לעדות בנושא זה את שולה זקן, שסיפרה פרטים נוספים על אותם כספים.

אולמרט: "[דוד רוזן היה] תליין שמחפש פרסום, רוצה קידום, הופך את ישיבות בית המשפט לתיאטרון, ומזמין את בנו לצפות ברגעי התהילה שלו כאשר ירשיע ראש ממשלה לשעבר במילים בוטות" (עמוד 131).

האמת: בערעורו בפרשת הולילנד לא העלה אולמרט כל טענות נגד אופן ניהול המשפט. עוד אחת מהגרסאות הכבושות שלו.

אולמרט: "החלטת בית המשפט העליון להרשיע להפוך את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, להרשיע אותי בעניין 60 אלף השקלים ולהגדיר זאת כקבלת שוחד... הכספים האלה לא ניתנו לי אישית, אלא כתרומה פוליטית שכלל לא קיבלתי דיווח עליה... זה לא היה. זה לא נברא. זו טענת כזב - והרשעת כזב. לא אחדל להילחם נגדה כל עוד כוחי יעמוד לי" (עמוד 133).

האמת: גם המחוזי הרשיע את אולמרט באותה עבירה. גם המחוזי וגם העליון קבעו שהוא ידע על הכסף, ששימש לכיסוי גרעונות להם הוא היה ערב באופן אישי. הוא לא ביקש דיון נוסף או משפט חוזר.

אולמרט: "כשהיה צורך, [שמואל] דכנר לא היסס 'להדביק' גם את בתו בסרטן" (עמוד 149).

האמת: בתו של דכנר, אדית וולף, חלתה בסרטן והחלימה. דכנר השתמש במחלתה כתירוץ לקבל כספים מהלל צ'רני.

אולמרט: "עד היום אני משוכנע שהלל צ'רני לא נתן פרוטה של שוחד לאדם כלשהו. אני משוכנע שדני דנקנר לא הציע שוחד לשום אדם. גם מאיר רבין נשלח לכלא לחמש שנים על לא עוול בכפו" (עמוד 152).

האמת: צ'רני הורשע חלקית בבית המשפט העליון במתן שוחד בסך 2.2 מיליון שקל. דנקנר הורשע חלקית בבית המשפט העליון, ואילו ערעורו של רבין נדחה במלואו.

אולמרט: "לפי עדויות שנמסרו לנו, בעת שעדים נחקרו על הדוכן הוא [דוד רוזן] נהג לכתוב כבר את פסק הדין, הרבה לפני שמיעת סיום שמיעת העדויות והסיכומים" (עמוד 153).

האמת: כמי שנכח כמעט בכל הישיבות במשפט הולילנד אני יכול להעיד, כי רוזן לא כתב מעבר למה שנראה כהערות לעצמו. איש מלבד רוזן וצוותו אינם יודעים מה הוא כתב. שוב מדובר בטענה כבושה שמעולם לא הועלתה, כולל בבית המשפט העליון.

אולמרט: "יצאתי זכאי לחלוטין מפרשת הולילנד... זוכיתי מכל ההרשמות שהועלו נגדי" (עמוד 155).

האמת: אולמרט זוכה מחמת הספק בבית המשפט העליון מפרשת הולילנד עצמה, והורשע בפרשת תעשיות מלח שהייתה הסתעפות שלה. השוחד שקיבל היה מאותו שמואל דכנר עצמו, שהכיר אותו אגב פרויקט הולילנד.

אולמרט: "פרטים ועובדות לא היו מכשול בפני כבודו [רוזן], שרצה בכל מאודו להרשיע אותי" (עמוד 162).

האמת: בערעורו של אולמרט לעליון לא הועלתה כל טענה כזאת בפרט, או כל טענה על אופן ניהול משפט הולילנד בכלל.

אולמרט: ליאת בן-ארי "העזה עדיין לומר שהזיכוי שלי [מאחד הסעיפים בהולילנד] היה בלתי מוצדק" (עמוד 163).

האמת: אולמרט עצמו אינו מוכן לקבל את פסקי הדין שהרשיעו אותו ומייחס לחלק משופטיו מניעים זרים.

אולמרט: "בית המשפט העליון זיכה אותי לחלוטין מפרשת הולילנד... ההרשעה [במחוזי] הייתה מופרכת" (עמוד 168).

האמת: כבר אמרנו אותה כמה פעמים.

אולמרט: "המשפט [הולילנד] הפך להצגת יחיד גסה, תוקפנית ובלתי ראויה של רוזן" (עמוד 168).

האמת: טענות שלא הועלו בערעור.

אולמרט: "בתחילת המשפט הודיע רוזן שיקיים ארבע ישיבות בשבוע, וכל ישיבה תימשך מבוקר עד ערב" (עמוד 168).

האמת: זה היה רצונו המוצהר של רוזן, אך הוא הסכים כבר בתחילת המשפט לקיים שלוש ישיבות בשבוע מ-8:30 עד 16:00.

אולמרט: "החיוך נוטף הסיפוק של רוזן כאשר הודיע על הרשעתי לא נעלם מעיני הנוכחים" (עמוד 171).

האמת: ישבתי במרחק של מטר מרוזן. לא היה שום חיוך.

אולמרט: "רוזן הודיע, בחגיגיות של שוחט, כי גזר על אורי לופוליאנסקי שש שנות מאסר, והוסיף עוד כהנה וכהנה דברי ביקורת בלשון בוטה וגסה" (עמוד 172).

האמת: רוזן הדגיש בגזר דינו של לופוליאנסקי, כי על המדינה לשים לב לחוק המאפשר לשחרר אסיר בכל עת בשל מצב בריאותו, "תנאים שרלוונטיים במצבו הרפואי". גזר הדין מלא בדבר שבח ללופוליאנסקי ולפעילותו במסגרת יד שרה. בית המשפט העליון הוא שפסק לראשונה, בעניינו של לופוליאנסקי, שניתן לחרוג ממתחם הענישה בשל מצב רפואי וקרא למחוקק לעגן זאת.

אולמרט: "בית המשפט העליון עשה שמות בפסק הדין של רוזן" (עמוד 172).

האמת: כל הנאשמים שהרשיע רוזן - הורשעו גם בעליון. ברוב המקרים היו זיכוי חלקי והפחתה בעונש.

אולמרט: "בוגד. כך קרא לי השופט רוזן" (עמוד 173).

האמת: רוזן אמר: "הנוטל שוחד הוא בבחינת בוגד, איש מעל הבוגד באמון שניתן בו". זוהי הוצאת דברים מהקשרם.

אולמרט: "מה האיש הבוטה וגס הרוח הזה עשה בחייו, שנתן לו את הזכות המוסרית לקרוא לי בוגד?" (עמוד 173).

האמת: כאמור, רוזן לא קרא לאולמרט "בוגד". הוא שירת בצה"ל למרות נכותו והגיע לדרגת אלוף-משנה. הוא היה שופט שזכותו וחובתו לקבוע את הדין.

אולמרט: "אינני רוצה לרדת לרמת הביבים של רוזן" (עמוד 173).

האמת: רוזן אמר על אולמרט גם את המילים הבאות: "ניחן בסגולות מעוררות התפעלות. מדובר בנאשם משכיל, רהוט, חכם ביותר, היודע לדבר עם כל אדם בלשונו ולשכנעו בצדקת טיעונו, כך ביחסיו האישיים וכך בתפקידיו הציבוריים, בהם זכה להצלחה והוקרה בארץ ובחו"ל. נאשם 8 הינו איש של אנשים, איש חם ומחבק, אשר השקיע מיכולותיו בביצוע תפקידיו הציבוריים והטביע חותמו החיובי בבניין הארץ. נאשם 8 תרם תרומה רבה למדינה ולחברה".

אולמרט: "לפי תיאוריית רוזן, קיבלתי שוחד בלי שסטיתי אי-פעם מן השורה וגם לא נתתי למשחד תמורה" (עמוד 174).

האמת: רוזן החליט במהלך המשפט שלא לשמוע ראיות על סטייה מן השורה של איש מן הנאשמים, אלא להתמקד בשאלה האם קיבלו או לא קיבלו כסף.

אולמרט: "הכסף כולו, 100 אלף שקלים שדכנר נתן לזקן, הופקד על ידה בחשבונות של ילדיה ושל אחותה... 40 אלף שקלים מתוך הסכום הזה היא השאירה לילדיה, ואת היתר נטלה לעצמה" (עמוד 181).

האמת: הן המחוזי והן העליון קבעו ב-60,000 שקל הועברו לכיסוי גרעונותיו של אולמרט ושהוא ידע על כך.

אולמרט: "מה הביא את השופטים לקבל את הנימוקים במקרה אחד ולא לקבלם במקרה שני? הצחוק של זקן? באמת!" (עמוד 187)

האמת: זקן הגיבה בצחוק רם כאשר נשאלה האם 60,000 השקלים הועברו לאולמרט בדרך של "מתן בסתר". הצחוק שלה היווה רק אחת מן הראיות הרבות, הן במחוזי והן בעליון.

אולמרט: "שופטי ההרכב בערעור שלי נכנעו לפופוליזם. הם חששו לזכות אותי לגמרי משיקולים שבינם לבין פסיקה משפטית טהורה, שבינם לבין צדק, הגינות וחמלה - אין ולא כלום" (עמוד 188).

האמת: שופטי העליון זיכו את אולמרט מהאישום המרכזי בהולילנד והפחיתו את עונשו ב-75%. הם לא הכריעו בבקשתה של המדינה לזמן את זקן לעדות על הכספים ליוסי אולמרט - עדות שהייתה יכולה להותיר על-כנה את הרשעתו גם בנושא זה.