שוב אנו עומדים לפתחן של עוד יום הזיכרון לחללי צה"ל ומיד בעקבותיו וצמוד אליו, חגיגות יום העצמאות. אני יודע שאני מתפרץ לדלת פתוחה, אך קשה לי להבין ולקבל, וזאת שנה אחר שנה, את החיבור הלא מנותק וגם הלא הגיוני בין יום הזיכרון לחללי צה"ל ופעולות איבה, לבין חגיגות ערב חג העצמאות.
בני עם ישראל פוקדים את בתי הקברות עם משפחות השכול, ובדרכם חזרה בשעות הערב נקלעים לחגיגות שמחה של חג העצמאות. מה עוד, שמרבית ההכנות לחג ברחובות נעשים עד ערב השכול אם לא בתוכו.
נדרש להיכנס לדיון ציבורי בנושא זה, ולהגיע לפתרון של הפרדת יום הזיכרון לחגיגות יום העצמאות ביום או יומיים או שבוע, לחלופין לצרף את יום הזיכרון לחללי צה"ל ליום הזיכרון לשואה ולגבורה.
