חרדיות למשואות
שמתם לב שכ-30% ממדליקי המשואות השנה ביום העצמאות הם נשים? ועוד, בשנים האחרונות, אחרי פריצת הדרך של יו"ר זק"א, משי זהב, יותר ויותר נשים חרדיות נוטלות חלק בטקס המרגש. אז אחרי הרבנית עדינה בר שלום, בתו של הרב עובדיה (שקיבלה גם את פרס ישראל), קיבלנו אשתקד את פייגי סוקניק, בעלת עמותה לסיוע לנשים חרדיות ודתיות בהליכי גירושין.
השנה יככבו בטקס שתי נשים חרדיות - מרגלית זינאתי המיתולוגית מפקיעין, ולא פחות מהנדסת והייטקיסטית בכירה, בעלת חברת סטארט אפ גדולה, רחלי גנות. אז מה היה לנו? גם אישה, גם חרדית וגם בעלת עסקים וּמדענית. ונשים אלה כסמל.
אין ספק שמדובר בתהליך מבורך של שילוב חרדים בחברה הישראלית בכלל, תוך שידרוג מקצועי וּמעמדי של נשים חרדיות, המשלבות בהצלחה חיי משפחה וקריירה. זאת תוך שמירה קפדנית על ההלכה היהודית ואורח החיים החרדי. כל הכבוד!
כשר ומסריח
מה ההבדל בין חוק למוּסר? תשאלו את השחקן
זאב רווח. מהמשפט נגדו בהטרדת נשים יצא האיש זכאי מחוֹסר ראיות. אז מה אם בראיון עיתונאי הוא התפאר קבל עם ועֵדה, תוך הפגנת מצ'ואיזם בוטה ודוחה, במעשים מגונים שביצע בנשים? האם כפרס על כך הוא מתכבד להדליק משואה? האם זוהי תפארת המדינה?
עם כל הכבוד למזרחיותו של רווח, למקצועיותו וּלהערכתו כשחקן, שהשרה
מירי רגב כמזרחית מבקשת, בצדק, לטפח, אולם האם זוהי תרבות ראוייה בעיניה כזו של השחקן ההולל, רודף השמלות? ודווקא כאישה הדבר אומר דרשני. ערכי המוסר וּכבוד האישה איכשהו הפעם נדחקו בעיניה לטובת טיפוח התיאטרליוּת המזרחית. כשר וּמסריח כבר אמרנו?
נשות הברזל
מי אמר שנשים הן המין החלש? קַבלו את שתי הנשים הנציבות החזקות ביותר במעוז הגברי המובהק, שירות בתי הסוהר, כמשל - תת-אלוף אורית אדטו, שצמחה בשוּרות הצבא (ח"כית בהווה), וּבהפרש עשור הנציבה עופרה קלינגר, שקוּדמה מתוך הארגון עד לתפקידה הנוכחי הרם. בעקבותיהן חל מינוי מפַקדות בבתי הכלא וּבאגפים השונים (דוגמת לבנה ישי לוי בכלא חרמון). אז כל הכבוד לשב"ס על המהפך הנשי הפיקודי בשירות, בעוד שבעבר נשים שירתו בעיקר כעו"סיות או פסיכולוגיות בתפקיד טיפולי-חינוכי.
אין ספק שעופרה היא מודל לרצון וּנחישות לא רק בחייה האישיים, כמי שעברה שיקום מהיר וּמפתיע מהשבץ המוחי שפקד אותה. זאת, בדומה לצפרדע החירשת, תוך אטימת אוזניה לרעשי הרקע מבעלה וּמהסביבה, שאין לה סיכוי. לא פחות בקידומה המקצועי בסולם הדְרגות היא משמשת כסמל לנשים אחרות. יש לזכור שהיא, כמו קודַמתה, מתמודדת לא רק מול צוות גברי, אלא בעיקר מול אסירים קשים, שרובם גברים, ובהם אסירים ביטחוניים.
אם אדטו הטביעה חותמה בשב"ס בעיקר בהקמת אגף אופק לנוער עבריין, הרי דומה שרישומה של עופרה ניכר בעיקר בקידום התחום השיקומי של האסיר, לצמצום הפשיעה, שהוא שיקום החברה. בכלל זה הרחבת יחידת צור והקמת בית מעבר לקהילה למשוקמים.
גם הכנסת המחקר האקדמי לבתי הסוהר, שנזקפת לזכותה, מבורכת. מדיניותה לצמצום הצפיפות והמעצרים בכלא היא צודקת. עם זאת אי-אפשר להתעלם מהתנאים הטובים מדי, שהאסירים נהנים מהם, בניגוד לבתי כלא בעולם, ובכלל זה מכשירי טלוויזיה בתאים וּרכישת השכלה.
ולקינוח, מה ההבדל בין אח"מ לעח"מ? לכאורה אות אחת בלבד. אולם למעשה תהום פלילית מפרידה בין התואר הנכבד 'איש חשוב מאוד' למשנהו התואר המפוקפק 'עבריין חשוב מאוד', שלמרבה הצער עם ריבוי האסירים הממלכתיים (ראש ממשלה, שרים ח"כים וראשי עירייה) הולך וצובר תאוצה.
