"מפי אומרם, שומעם ונושאם"

השופט: ניר מישורי לב-טוב, סגן נשיא בית משפט השלום בטבריה

המועד: יום חמישי, 22.3.2018, שעה 08:30

הנושא: תיקים פליליים ומעצרים

תיקי מעצרים הם אחד המבחנים הגדולים ביותר לשופט. דווקא משום שיש רבים מאוד כאלו והם שגרתיים, מוטלת עליו משימה משולשת - שצלעותיה לא בהכרח נפגשות ולעיתים אף מתנגשות: לשמור על הסדר, להתנהל ביעילות ולתת במהירות החלטות נכונות ומאוזנות. כיצד מתמודד השופט ניר מישורי לב-טוב עם הנטל הזה? הבה ונראה.

העצור הראשון מוכנס לאולם בשעה 08:47, כמה דקות אחרי שסניגורו אמר לתובעת, שעדיף שהוא יישאר במעצר ושימי המעצר יקוזזו מהמאסר על תנאי שוודאי יופעל נגדו; הוא יסכים להארכת מעצר ויבקש לקבל את חוות דעת שירות המבחן על חלופה אפשרית. כאשר מוכנס האיש, אומר לו סניגורו שיהיה עליו להציג חלופה מסודרת כדי שיהיה סיכוי להשתחרר אליה; "אתה יודע מה זה בית משפט", הוא מוסיף. קודם לכן אמר הסניגור, שהוא מייצג את האדון מזה עשר שנים.

מישורי נכנס בשעה 08:50 ומיד מראה מי בעל הבית: "עורך דין אדרי, אנחנו התחלנו את הדיונים. כשבית משפט נכנס, אתה לא מדבר עם הלקוח". הסניגור מבקש דחייה כדי לאתר חלופה, מישורי שואל כמה זמן יידרש לו וגם מברר אצל העצור: "ראית רופא במעצר? לא חובש, רופא" - משום שהוא זוכר מהדיון הקודם שהאיש חולה. מישורי דוחה את הדיון ל-26.2.18 ומכתיב החלטה, והפעם מאפשר לסניגור לדבר עם העצור.

"לא נרשמת מפיך שהסכמת או לא הסכמת", מעיר מישורי בחיוך לתובעת. ואז הוא פונה לסניגור במשהו הרבה יותר רציני: "תזכיר לי, לא צללתי להרשעות הקודמות. העל-תנאי לא היה עם האישה [שעכשיו מוצעת כמפקחת]?". מישורי מראה שהוא זוכר פרטים אחרים מהתיק - בהחלט מרשים כאשר מדובר בתיק מעצרים.


"תעביר את המסר"


עוברים לתיק בו אמור להיות מוצג הסדר טיעון, אבל הסניגור שהגיע להסדר נמצא בבית משפט אחר ושלח את אחיו. מישורי מנסה תחילה לרמוז בעדינות שזה לא עובר: "חבל שעו"ד אלבר מני לא נמצא פה, כי הוא עשה את ההסדר. אתה לא היית במו"מ, לא היית בהסדר ביניהם, יהיה ערעור". האח מבטיח שאיש לא יערער ומישורי נאלץ לדבר בצורה חד-משמעית: "אני לא אקיים דיון. תעביר את המסר. גם אין לי את המסמכים, היו פה הרבה גישורים, אני לא זוכר מה הצעתי. אם אני צריך להחליט - שני הצדדים יפסידו ב-long run, לאו-דווקא בנאשם הזה. זה לא התנהלות. אני לא יודע מה סוכם ביניכם. אני פה עד שלוש, הדיון יהיה היום בנוכחותו. התיק הזה מסתיים היום.

"עם כל הכבוד, יש לכם לקוח ויש לכם גם מעבר ללקוח, יהיו לכם עוד לקוחות ואתם צריכים להסתכל על ההסדרים הבאים. תוודא שעו"ד אלבר מני שעשה את ההסדר יתייצב פה עד שלוש. דבר שני, תעשו מאמץ לעשות הסדר. תסתכלו קצת הלאה". האח ממלא המקום ממשיך להתווכח, אבל מישורי איתן בדעתו: "שאדוני חס וחלילה לא ייעלב, אני רוצה את העורך דין שעשה את המו"מ. דברים מפי אומרם, שומעם ונושאם. זה קודם כל טיעון עובדתי פה - מה הסכמתם". תוך כדי הדיון מתברר, כי קיימת מחלוקת בין הצדדים האם הייתה הסכמה לגבי מאסר על תנאי - ולכן ברור שמישורי רוצה שמי שניהל את המו"מ יתייצב בפניו.

הסניגור יוצא להתקשר לאחיו ומישורי עובר לתיק בו הנאשם לא הגיע משום שהוא בהסתכלות. מישורי שוב מראה שהוא זוכר: "ראיתם אתמול את הבקשה? לכאורה הוא התחיל הסתכלות. דיברת [הוא פונה לסניגורית] על מעצר בתנאי אשפוז, לא על הסתכלות. במעצר הזה, האינטרס של החשוד להתחיל את ההסתכלות. בכוונה לא נתתי החלטה אוטומטית. את לא התייחסת למונח של 'הסתכלות'.

"אתמול חתמתי על צווים ונאמר לי בעל-פה על התפתחות חקירתית משמעותית". החוקר מגיש דוח, הסניגורית מכתיבה את ההסכמות ומישורי חוזר לתמונה: "צריכים לחקור אותו בווידאו אם הוא בבית חולים. אני כותב בשם שניכם שהמשטרה תעשה מאמץ להשלים את החקירה, בשים לב שהוא מאושפז בבית חולים נהריה ואחר כך בבית חולים פסיכיאטרי". מישורי מורה לחוקר: "תצטרכו להגיע לבית החולים. אל תחכו שישתחרר, זה יכול לקחת שלושה שבועות".


"כמה אנשים הוא מפרנס"


אחיו של מני חוזר ומעדכן שהלה לא יוכל להגיע עוד יותר מנצרת לטבריה. מישורי משיב: "אני מנסה להוריד אתכם מהפסים הלא-נכונים שעליתם עליהם. עשיתם עבודה נפלאה בין המתלוננים, יש צווים, יש בסיס. אני מנסה להבין מנקודת ההשקפה של הנאשם. אתה רוצה שבית המשפט יתחיל לבדוק מה אמרתם? הרי אנחנו מדברים על חודש לשנה, ולא על הכל אלא רק על עבירת פשע". והוא מסכם בחיוך: "תעביר את המסר, יש חכם ויש צודק. בסבירות גבוהה, אני לא אומר באופן מוחלט - תקבלו את הצעת בית המשפט". הדיון נדחה ל-27.3.18.

הצדדים בתיק של שוהה בלתי חוקי, שהחלו להכתיב את פרטי ההסדר אליו הגיעו עוד לפני שמישורי נכנס לאולם, מעדכנים אותו. מישורי שואל: "יש לו מעסיק? הוא לא צריך להעיד? הוגש בהסכמה? הוא [הנאשם] מבין עברית?" - לא, אבל הצדדים נעזרו בסניגורית ערבייה הנוכחת באולם. מישורי מכניס את שמה לפרוטוקול ומבקש ממנה: "תסבירי לו עוד פעם את ההסדר - 40 יום [מאסר] ומאסר על תנאי". מישורי נעזר בה שוב בעת הטיעונים לעונש: "תשאלי אותו מה רוצה לומר, בגדול - כמה אנשים הוא מפרנס. תסבירי לו: תנאי ארבעה חודשים לשלוש שנים מיום שחרורו".

חוקר המשטרה מגיש למישורי מידע חסוי בעניינו של העצור הבא. מישורי מברר פרטים, קורא ואומר: "נכון לעכשיו ממה שאני רואה, יש חיזוק לחשד בנושא הפרכת האליבי והפרת ההוראה [החוקית]. כרגע לגבי האירוע שנטען שהוא הגיע [למקום] בניגוד להוראה ותקף - יש כרגע חיזוק. אין ממצאים סופיים, עוד לא סיימו את כל הבדיקות, כולל הפורנזיות. יש להם עדות או שתיים שצריך לגבות וצריכים לחזור ולחקור אותו. הצעת בית המשפט תהיה עד יום ראשון וזה סיום חקירה. תחקרו אותו בסוף השבוע. ההארכה תהיה עד 12:00 והדיון יהיה ב-11:00" - וכך הוא גם מחליט.

השורה התחתונה: מישורי עובר בהצטיינות את המבחן בו פתחנו. הדיונים יעילים, ההכנה שלו מצוינת ויוצאת דופן, האולם אינו הופך לשוק כמו שקורא לעיתים, ונראה שהוא מצליח לשמור על זכויות העצורים במצב בו למשטרה יש יתרון מוחלט עליהם.

יעילות: 9

מזג שיפוטי: 9