בבית הלבן גוברים החששות שמא מייקל כהן, פרקליטו של הנשיא
דונלד טראמפ, ימסור מידע מפליל עליו. טראמפ עצמו צייץ: "רוב האנשים 'יתהפכו' אם הממשלה תחלץ אותם מצרה; מצטער, מייקל לא יעשה את זה". אבל אם טראמפ באמת חף מפשע בפרשה הרוסית, כפי שהוא חוזר וטוען, איזה "היפוך" לא יעשה כהן? – שואל פיליפ רוקר, הכתב הבכיר של וושינגטון פוסט בבית הלבן.
זוהי רק דוגמה אחת להודעותיו של טראמפ המשדרות לחץ. הוא האשים את ה-FBI בהתנכלות לכהן בכך שתפס את מסמכיו; הוא הלך לבית המשפט בניסיון להטיל חיסיון על המסמכים הנוגעים אליו; הוא איים לפטר את בכירי משרד המשפטים. מומחים משפטיים אומרים, שצעדיו של טראמפ הם כאלו של מי שיודע שיש לו מה להסתיר.
ג'ויס ווייט, שהייתה תובעת באלבמה, אמרה לפוסט: "ראיתי נאשמים עושים את זה. מי שמעלה טענות במקום לומר שהוא חף מפשע, מניח שהוא אשם. אדם נורמלי אומר: בבקשה, תחפשו במשרד של עורך הדין שלי ואני אתן לך גישה לכל דבר, בגלל שלא עשיתי שום דבר פסול. אצל טראמפ, הגישה היא שהדברים צריכים להישאר חסויים".
רצונו של טראמפ להסתיר מפני התובע המיוחד,
רוברט מולר, פרטים על עסקיו וחייו הפרטיים, עולה בקנה אחד עם הקו הקבוע שלו שלא לחשוף מידע על מצבו הפיננסי. והקו התוקפני שלו כלפי מולר, הבולשת וכל מי שחוקר את מעשיו, תואם קו קבוע אחר שלו: להציג את עצמו כקורבן של המערכת.
לעומת זאת אומר פרופ'
אלן דרשוביץ, מהסניגורים המובילים בארה"ב, שטראמפ פועל בצורה נכונה: "אני אומר ללקוחות שלי, הן החפים מפשע והן האשמים, שיפעלו כאילו ניתן להרשיע אותם. כל מי שנתון לחקירה צריך לחשוב שהממשלה עלולה 'להפוך' עד, ולהביא אותו לא רק לשיר אלא גם להלחין, להמציא סיפורים. חפות מפשע אינה מספיקה".
כאשר
ביל קלינטון נחקר על עדות שקר בפרשת
מוניקה לוינסקי, התווכחו הוא ויועציו האם וכיצד לתקוף את התובע המיוחד, קנת סטאר. הם הגיעו למסקנה, כי התקפה חזיתית תשדר אשמה, בעוד התקפות נקודתיות על חריגה מסמכות יעוררו ויכוח אמיתי. לני דייוויס, אחד מעורכי דינו של קלינטון, סבר בזמנו שיש לתקוף את סטאר, אבל לדעתו – טראמפ טועה כשהוא עושה את אותו הדבר:
"אם באמת אין לו סיבה לדאוג בנושא הקנוניה עם רוסיה, אזי כל ביקורת שלו על מולר היא טעות ענקית. עם כל התקפה, טראמפ יוצר עוד ראיה לשיבוש הליכים. כל ציוץ שלו על כהן ועל 'היפוך' ועל מולר ועל הבולשת וכל הרטוריקה הפוליטית בציוצים שלו, הוא מרחיב את טווח החקירה של מולר".
ארי פליישר, שהיה דובר הבית הלבן בזמן
ג'ורג' בוש הבן, מסביר: "הנקודה שלו היא שהממשלה לוחצת על אנשים, ושאם הם יחשבו שהם הולכים לכלא – הם ישקרו כדי להיחלץ. אני חושב שהנשיא אמר: לא עשיתי שום דבר פסול, והדרך היחידה בה אנשים יחשבו אחרת היא אם מייקל כהן ישקר – והוא לא ישקר".
יש תקדים היסטורי להתנהגותו של טראמפ, מזכיר רוקר. בזמן פרשת ווטרגייט טען הנשיא ריצ'רד ניקסון, כי מדובר בציד מכשפות – בדיוק הביטוי של טראמפ – וחיפש עם יועציו דרכים לשבש את החקירה. "מה שמדהים הוא לראות את טראמפ מדבר בצורה מפלילה בפומבי; לניקסון הייתה מספיק שליטה עצמית כדי לעשות זאת בשיחות פרטיות", אומר פרופ' טימותי נפתלי מאוניברסיטת ניו-יורק ולשעבר מנהל הספרייה הנשיאותית של ניקסון. "הרטוריקה של טראמפ לא עוזרת לו לטהר את עצמו. או לא צריך לדאוג אם מישהו 'יתהפך' או לא. אם אתה חף מפשע, לא משנה לך מה עורכי הדין שלך יגידו לרשויות האכיפה. באופן דומה, אם ניקסון לא היה דואג מהאמת – הוא לא היה משבש את ההליכים".