המחזמר שורת המקהלה, העולה בתיאטרון הקאמרי בתל אביב, הוא ססגוני, רענן תוסס ומרגש מאוד, כאילו לא חלפו 43 שנים מאז הצגת הבכורה שלו בברודווי. העלילה עוסקת באודישנים לקורוס, ללהקה המלווה מחזמר, מצביעה על הקשיים העצומים הרובצים על כתפיו של כל שחקן השואף להתקבל להצגה, אפילו עבור תפקיד שהוא רק חבר להקה, אחד מיני רבים.
המחזה הוא של ג'יימס קירקווד וניקולס דנטה והרעיון היה של מייקל בנט שגם היה הבמאי והכוראוגרף של ההפקה המקורית. את המוזיקה הלחין המוזיקאי היהודי-אמריקני מלווין המליש שמת לפני 6 שנים. היצירה הזו, הנודעת במיוחד בזכות שיר הנושא שלו, העניק להמליש תהילת עולם מוזיקלית.
המליש היה ילד פלא והיה הסטודנט הצעיר ביותר שהתקבל אי-פעם לבית הספר ג'וליארד למוזיקה - בגיל 7. הוא המשיך ולמד והשתלם במוזיקה ואחד משיריו הראשונים הוקלט והושר בידי לייזה מינלי. במרוצת הזמן הפך למלחין פופולרי מאוד ושיריו הרבים הפכו לנכס צאן ברזל בקרב מיטב הזמרים. הוא נקרא להלחין שירים לסרטים שונים, כמו העוקץ, והמפורסם בהם היה "כך היינו" עם
ברברה סטרייסנד ורוברט רדפורד.
המיוזיקל שלו שורת המקהלה A CHORUS LINE, שהופק ב1975 בברודווי זכה למספר שיא של הופעות: 6,300 הצגות במשך 15 שנים. המחזמר גם הופק לסרט מוצלח ב-1985. הצוות המקורי של המיוזיקל, אגב, לא אהב את הסרט. המיוזיקל הופק מאז בכל רחבי תבל וגם בישראל מעל במות שונות וגם בבית צבי.
המיוזיקל עוסק במבחני במה והוא מעין מיוזיקל של מאחורי הקלעים למיוזיקל. הוא מתרחש כולו על הבמה החשופה בדרך כלל, שם אמור הבמאי לבחור מספר מצומצם של שחקנים ללהקת הרקדנים של המיוזיקל. המיוזיקל הוא מופע אחד ארוך שרובו ככולו שירה וריקוד ומעט מלל. המופע בנוי מנאמברים של כל משתתף, המציג עצמו וכישרונו, להחלטת הבמאי. ההחלטה, אגב, היא מעניינת וכדאי לאמץ אותה בכוכב נולד, למשל, אבל בשל ההפתעה, לא נחשוף את השיטה.
מבין השחקנים יש לציין כמה במיוחד, למרות שכולם הפגינו ריקוד ושירה משובחים. מיה דגן מגלמת את קאסי, שחקנית חסרת עבודה, לשעבר חברתו של הבמאי, שמחליטה להצטרף ללהקת הרקדנים במופע, למרות שהיא בוגרת מכולם ולזכותה תפקידים בכירים. מיה מפגינה יכולת שירה נפלאה והיא גם מפגינה יכולות ריקוד ותנועה מושלמים.
הפקה מרהיבה
יחזקאל לזרוב מגלם את במאי ההצגה, זאק, שעליו לבחור רק 8 שחקנים ללהקה מתוך כל המועמדים. לזרוב מפגין יכולת משחק מעולה והוא גם רקדן מצוין ומבצע ריקוד סטפס נפלא.
דנה פרידר בדמותה של וואל מפגינה יכולת תנועה, שירה ומשחק מצויינים. דנה היא חיית במה והביצועים שלה הם משובחים.
ספיר יצחק כקריסטין בולטת מאוד ביכולת המשחק והביצועים שלה. בן זוגה להצגה אדיר בובליל בתפקיד אל דלוקה, מצטיין בגילום התפקיד ומפגין יכולת ווקלית נהדרת. לירון ויגדור כמגי מצטיינת בביצועיים קוליים, תנועה ומשחק. גלעד שמואלי מגיש משחק משובח כפול. שמרית ששון נפלאה כמוראלס והביצוע הווקאלי שלה הוא מעולה. רוני שיינדורף טובה מאוד כשילה. שני שאולי מגישה משחק נהדר כג'ודי.
שחר פרץ כגרג זוכה לתשואות בזכות משחקו המעולה.
ליאור גלרון מצויינת כבבה ויש לה יכולת תנועה וביצועה יפים מאוד. אלה רוזנצוויג נהדרת כקוני והיא רקדנית, זמרת ושחקנית משובחת. אור דנון מוצלח כעוזר הבמאי. במאי המחזמר צדי צרפתי העמיד הפקה תוססת וקולחת, מרגשת ובועטת.
עיקר התשואות מגיעות למר כוריאוגרף הישראלי, עוז מורג על הפקת ריקודים ותנועה שהם חוייה לעיניים. קטעי הריקוד והמחול ואפילו הרעיון של בלט מאחורי הפרגוד- הם נפלאים. התלבושות של
יובל כספין הן נהדרות. בגדי הגוף הצבעוניים הם מושלמים ורעננים.
לתאורה יש תפקיד מרכזי במחזמר הזה והעיצוב של
קרן גרנק מותיר את הקהל פעור פה, במיוחד בתמונת הסיום. ההדרכה הקולית הראויה היא של
דוקי עצמון. הנוסח העברי של אלי ביז'אווי הוא קולח ועכשווי.
אמיר לקנר אחראי לניהול המוזיקלי המעולה. התפאורה של
ניב מנור היא סימלית אך מכרעת ומגוון האמצעים תאור הנגוהות הם מעולים. ניראל שרון עיצב את הסאונד המוצלח. שורת המקהלה הוא לא כמו המחזמרים שאנו רגילים בהם. זהו מחזמר על עולמם של השחקנים המתחילים והוא מרגש מאוד וגם מעניק חוייה מוזיקלית נפלאה. חרף אורכו של המחזמר, כשעתיים ללא הפסקה, מדובר בהפקה מרהיבה ומוזיקה קצבית ובהחלט אירוע תרבותי ראוי לציון.
