מטרתם של הממשלה והכנסת, בחקיקת החוק הידוע כ"חוק בכר" היתה לכאורה להפקיע את המונופול של הבנקים בשוק ההון. אבל, במודע או שלא במודע, לא השיג חוק זה דבר: המונופול נשאר, רק שהוא עובר במהירות מ-5 בנקים ל-4 חברות ביטוח. זאת ועוד, הביקורת על חברות הביטוח עלובה, ביחס לביקורת על הבנקים, כפי שנראה בהמשך.
"חוק בכר" אסר על הבנקים להחזיק בקרנות נאמנות וקופות גמל, וחייב אותם למכרן. הבנקים קיבלו ארכת זמן ניכרת, אך הם ממהרים למכור, כי שוק ההון בשיאו כיום, וניתן לקבל מחירים גבוהים. לאומי זינק ראשון, ומכר לבראל, לפני כחודש וחצי, את לאומי-פיא. כל הבנקים האחרים רצו אחריו. סך הקניות הגיע עד היום ל-2.56 מיליארד שקל, מזה 69% קרנות נאמנות, 31% קופות גמל.
בנק הפועלים הוא היחיד שמכר את הקרנות שלו, פ.ק.ן., לגוף פיננסי שאינו חברות ביטוח. כל האחרים - לאומי, דיסקונט, מזרחי, הבינלאומי ואיגוד - מכרו את הקרנות והקופות לחברות ביטוח.המכירות נעשו באמצעות מכרזים, שבהם השתתפו כל חברות הביטוח הגדולות. במקרה זו שלא במקרה, זכתה כל חברה, חוץ ממנורה, בנתח נכבד ועסיסי.
על-ידי רכישות אלו, משתלטות חברות הביטוח על שוק ענק של עשרות מיליארדי שקלים. לאומי פיא, לדוגמא, מנהלת תיקים ב-15.6 מיליארד שקל, והיא אינה הגדולה ביותר. מונפול חמשת הבנקים מתחלף במונופול 4 חברות הביטוח.
להלן דירוג העסקות לפי גודלן. כדאי לשים לב, שהעסקות הגדולות ביותר לא נעשו על-ידי החברה הגדולה ביותר, מגדל, שאולי לא הוכיחה די זריזות.
א. קרנות נאמנות:
4 חברות ביטוח עשו 5 עסקות, בתמורה כוללת של 1,777 מיליון שקל, על-פי הפירוט הבא:
1. כלל ביטוח רכשה מבנק דיסקונט את אילנות ב-700 מיליון שקל.
2. הראל קנתה מבנק לאומי את לאומי פיא ב-535 מיליון שקל.
3. מגדל - שתי עסקות ב-390 מיליון שקל: היא סיכמה עיסקה, לפיה היא קונה (עם ביר סטרנס ב-50%) מיעקב וינשטיין את קרנות אפיקים ב-170 מיליון שקל. כן קונה מגדל מהבנק הבינלאומי, את קרנות הנאמנות דקלה, ב-220 מיליון שקל.
4. הפניקס קונה מבנק מזרחי ומבירם-דויטש 41% מאקסלנס ב-152 מיליון שקל (לא כולל מרכיב קרנות הגמל - ראה בהמשך).
ב. קופות גמל
3 חברות ביטוח עשו עיסקות, בתמורה כוללת של 788 מיליון שקל, על-פי הפירוט הבא:
1. כלל ביטוח קנתה מבנק דיסקונט את קופות הגמל שלו, דיסקונט-גמל, ב-610 מיליון שקל.
2. הפניקס קנתה מבנק המזרחי 41% מקופות הגמל שלו, עמדה, ב-166 מיליון שקל. זוהי עיסקה עקיפה: אקסלנס קנתה ממזרחי את הקופות ב-405 מיליון שקל, ומיד לאחר מכן, כאמור, קנתה הפניקס 41% מאקסלנס. פורמלית מדובר בעיסקה אחת, שבה קונה הפניקס 41% מאקסלנס ב-318 מיליון שקל.
3. אילון קנתה מבנק איגוד 50% מקופות הגמל שלו ב-12.5 מיליון שקל, עם אופציה לקנות בעתיד את היתרה.
אם נסכם את העסקות לפי חברות, נמצא כי כלל ביטוח היא הקונה הגדול ביותר, 1.31 מיליארד שקל. במקום השני הראל, 535 מיליון שקל. אחריה מגדל, 390 מיליון שקל, ובמקום הרביעי הפניקס, עם 318 מיליון שקל. אילון היא האחרונה, עם 12.5 מיליון שקל.
מה נשאר למכירה?
הנכס העיקרי שנשאר למכירה הוא קרנות הנאמנות פסגות של בנק לאומי. מקורות בענף הביטוח מעריכים, שמגדל לוט שת עינים לחברה זו, אחרי שלא הצליחה לקנות את הקרנות הגדולות.
מי לא קונה, ומדוע?
מרשימת הקונים נעדר שמה של מנורה. יתכן שהסיבה לכך היא, שהחברה עדיין מעכלת את העיסקה הגדולה, מלפני כשנה, שבה קנתה את קרן הפנסיה מבטחים, ב-710 מיליון שקל. החברה גם קנתה, בנפרד, לפני שבועות אחדים, את קופות הגמל של מבטחים, בעיסקה קטנה יחסית.
הסבר אחר, לא פחות מעניין, הוא, שמנורה הולכת לכיוון אחר מאשר חברות הביטוח האחרות: כל החברות הגדולות, שנמנו לעיל, מבקשות לגדול על-ידי קנית חברות קיימות. מנורה, לעומת זאת, מתחילה בימים אלו לשווק מערכת מוצרים חדשה, בשם "טופ פייננס", שהיא שורת תוכניות חסכון והשקעה לטווח ארוך, שפורמלית (אבל לא יותר מפורמלית) הן תוכניות ביטוח חיים.
החברות הקטנות אינן פעילות בקנית קרנות נאמנות וקופות גמל, אולי פשוט בגלל היקף העסקות. יוצאת מן הכלל היא אילון, כאמור לעיל. חברת אליהו מתמודדת בימים אלו על עיסקה גדולה פי כמה, רכישת השליטה בבנק לאומי.
ביקורת עלובה
האם הציבור הרחב מרויח משהו מהעברת המונופול מבנקים לחברות ביטוח? התשובה שלילית, משתי סיבות.
ראשית, הבנקים החזיקו צוותים של מאות מומחים בשוק ההון, עם ידע וניסיון, ויכולת לביצועים טובים. לחברות הביטוח אין צוותים כאלו. יתכן מאוד, שנראה מעבר של אנשי מקצוע מהבנקים לחברות הביטוח. זה יקח זמן, ובמקרה הטוב ביותר קשה לראות מה ירויחו המשקיעים מכך שאותו מומחה יישב בכלל ביטוח, למשל, במקום בבנק דיסקונט.
שנית, ואולי חשוב יותר: דוח של המפקח הקודם על הביטוח, איל בן שלוש, שפורסם ב-Nfc, גילה, שבכל חברות הביטוח יחד יש 31 (!) עובדי ביקורת, לעומת מאות בבנקים. פירוש הדבר, כמובן, שהביקורת בחברות הביטוח עלובה חלקית, במקרה הטוב ביותר. מי ישגיח על עבודתם של הברוקרים בחברות הביטוח? מי יגן על האינטרסים של מאות אלפי המשקיעים מול חברות הענק? באין ביקורת, אין השגחה, והפורענות עלולה לבוא בכל עת.
מה צריך לעשות?
הפתרון הטוב ביותר הוא ליצור מצב, שבו יוכלו הבנקים להמשיך ולהחזיק בחלק מקרנות הנאמנות וקופות הגמל, ואילו את האחרות ימכרו לחברות הביטוח או לגופים פיננסיים אחרים. כך היתה נוצרת לפחות תחרות בין 9 שחקנים בשוק, 5 בנקים ו-4 חברות ביטוח, ואולי יותר. תחרות בין 9 עדיפה על תחרות בין 4.
עוד לא מאוחר להציל משהו. הדבר דורש תיקון בחקיקה, שיאפשר לבנקים להקים קרנות נאמנות וקופות גמל משלהם, שיתחרו באלו של חברות הביטוח. נכון, זהו מצב של עולם הפוך, אבל הוא יהיה עדיף מהמצב ההולך ומתהוה כיום.
במקום השני עומדת הראל, שקנתה מבנק לאומי את לאומי פיא ב-525 מיליון שקל.
