לאונרדו אוהב בלונדיניות כוסיות

אם ביום שישי האחרון ביקרתם במקרה בקניון שבעת הכוכבים בהרצליה ונתקלתם במלא ילדים מחופשים לצבי נינג'ה - זה בסדר, אלו לא היו ילדים שהתקשו להיפרד מחג פורים, הם הגיעו להקרנה החגיגית של הסרט החדש "צבי הנינג'ה" - על ארבעת המופלאים הירוקים - מה שהופך אותו לסרט קאלט פוטנציאלי ולהנחה די מבוססת שצבי הנינג'ה הם "מופע האימים של רוקי" לילדים.

בסרט החדש עולים היוצרים כיתה. נכון, העלילה עדיין שבלונית, צפוייה והוליוודית, אבל צבי הנינג'ה מודל 2007 הם גרסה משופרת לעומת שני הסרטים הראשונים והמביכים, אז גילמו את הצבים אנשים חיים, ולא כל כך ברור למה, כי הרי תוכנית הטלוויזיה שקדמה לסרטים היתה סדרת אנימציה. בכלל, הפופולריות של הצבים, שהרקיעה שחקים בסוף שנות ה-80 ותחילת ה-90, החלה להידרדר. מתי בעצם שמענו עליהם לאחרונה? אומנם ב-2003 יצאו פרקים חדשים לסדרה, אולם מאז הסרט האחרון עברו 14 שנה, לא פחות.

אז 10 שנים אחרי שנעלמו מהתיקים, היומנים, המחברות, הסדינים וכל מה שאפשר להוציא ממנו ליין פרסומי, חוזרים צבי הנינג'ה בשלים יותר וילדותיים פחות. וכן, הבגרות ניכרת עליהם, וכנראה שגם הרופא המליץ להם על פחות כולסטרול כי לאורך כל הסרט היתה אולי פיצה אחת.

לאונרדו אוהב בלונדיניות כוסיות

אז איפה היו כל השנים האלו מיכאלנג'לו, רפאל, דונטלו ולאונרדו? ככה: דונאטלו הפך לנותן תמיכה טכנית לאינטרנט, מיכאלאנג'לו מחלטר כמפעיל בימי הולדת לילדים, רפאל עוזר למשטרה בלילות, אבל זה סוד, וכולם חושבים שהוא בדיכאון כי הוא ישן כל היום. ולאונרדו? הוא מתאמן בג'ונגל, מנותק מאחיו. מי שמצליחה לדבר על לבו לחזור לאחיו המתגעגעים היא אפריל, שמגיעה כאן בגרסה כוסית למדי - בלונדינית רזה ויפה, ולא פחות חשוב - לא מעצבנת. ואל תדאגו, גם קייסי נשאר בתמונה.

הילדים באולם התענגו על הסרט, גם אם לא לגמרי הבינו את העלילה (אולי תנסו את הגרסה העברית עם דיבוב חמוד של עדי הימלבלוי, עידו מוסרי וקוואמי), אבל בינינו, הסיפור באמת שולי כאן ומזכיר אלפי סיפורי הרפתקאות אחרים - טובים, רעים, כוחות אופל וכוחות על-טבעיים, אינטרסים מתנגשים, רעים שמובסים לקראת הסוף המותח.

מה שלוקח כאן ביג טיים הוא שהסרט קולח, מרהיב ונע בקלילות כמו רקדן של "בת שבע". גם האנימציה מופלאה ומרתקת, וגם הפסקול המדוייק נהדר. דווקא הדיבוב של הסרט פושר ולא ממש מלהיב, וזה קצת מפתיע לנוכח העובדה שכוכבים ידועים, כמו שרה מישל גלר, לורנס פישבורן, מאקו וקווין סמית' תרמו את קולם הענוג לטובת הצבים. בעיקר מומלץ לחובבי אנימציה משובחת, סרטי פאן לא מזיקים, לגדולים שלא התבגרו וכמובן - לחובבי ארבעת הצבים שבגרו והתמתנו, אבל עדיין נשארו מתוקים ושובי-לב.