"התחקירנית"
אילנה דיין ("אמת לשעתה"), ההיא מפרשת סרן ר', אינה מפסיקה להתעסק עם ראשי מערכת הביטחון, חיים וגם מתים, ולסבך אותם בעניינים לא לה ולא להם, ושנזקם רב על תועלתם. כל מעשיה מעידים על שעמום האוחז בה, ועל כן היא מנסה לשלח "עפיפוני אש" בשמי התקשורת הישראלית "החוקרת" והרדודה.
אם כך, מדוע שלא תפנה את מרצה לפרשה בלתי פתורה המחייבת חקירה מקצועית ורצינית, בהיותה משפיעה על חיינו כבר שנות דור? השילוב של מרץ, אתגר ושעמום אולי ישפוך אור על פרשייה כאובה שאיש מבין "התחקירנים" בישראל אינו מעז לגעת בה. הכוונה לנסיבות רצח רבין.
איש שמאל אחר,
רזי ברקאי, אמר לאחרונה בראיון ל
ישראל היום (25.05.18) שהיה "מנסה לפצח מול
יגאל עמיר את תיאוריית הקונספירציה, שעדיין מדממת ולא נפתרה לגמרי. על אותו קליע נוסף שלא יודעים עליו כלום, על ה'סרק סרק', שאומרים שנשמע ברגע התנקשות". כלומר, גם לרזי ברקאי אין ביטחון מלא שהגרסה הרשמית משקפת את האמת. עם זאת הוא חושש שמא בראיון כזה האמת תיחשף, ועל כן הוא מעוניין רק בראיון ערוך, כלומר להימנע מחשיפה מלאה.
אילנה דיין מוזמנת לחקור את הנסיבות של רצח רבין ולהעז ולשאול את השאלות שהתקשורת "החוקרת" בישראל מתחמקת מלשאול, לרבות השאלה מי הפיק רווח פוליטי מן הרצח הנפשע. רמז: זה לא היה "הימין" ונתניהו.
ייתכן שדווקא תחקיר עיתונאי רציני יוביל להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית חדשה, שתוביל לחשיפת האמת ולאישוש או הזמה של המידע הטורדני סביב אירועי ליל ה-4 בנובמבר 1995. במיוחד מעניין לחשוף את מה שיכול פרופסור
יהודה היס, מנהל המכון הפתולוגי דאז, לספר על אירועי אותו לילה נורא. במיוחד חשוב לחשוף את ההתרחשויות סביב גופתו של
יצחק רבין ז"ל בליל הרצח, ואל יאמרו הצדקנים שאין להתעסק במת. במקרה זה גם לאלמנתו המנוחה ולמשפחתו היו ויש ספקות.
בכל מקרה, חשיפת האמת תתרום רבות לטיהור האווירה בארץ וליצירת בסיס להמשך החיים המשותפים של "אנחנו" ו"הם", שמאל וימין, בארץ ישראל. חשיפת האמת גם תסייע להפסקת חגיגת ההאשמה השנתית מול "הימין" בכלל וראש הממשלה נתניהו בפרט בגין פשעו של אחר.
