|   15:07:40
דלג
  הרצל חקק  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
מיכי קסטנבאום
חלוק מגבת לילדים
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

הספרות העברית אינה מוחקת:

הצדעה למשה תמרי <br>

"חיינו אז בתקופה, שבה הרגשנו שאנו על סף עידן חדש, שאפשר לבנות עולם חדש כבר בגיל עשר רציתי לעזוב את החיידר ולעבור לבית ספר כתבתי על כך סיפור, שהתפרסם בהיותי בן 18 בעיתון 'עיתון קטן' בוורשה, שערך ירחמיאל ויינגרטן, עוזרו של יאנוש קורצ'ק
11/06/2018  |   הרצל חקק   |   כתבות   |   תגובות
[צילום: עיצבה: תפארת חקק]

האם יש חשש שדורות ימחקו את הדורות הקודמים? האם תיתכן ספרות עברית אמיתית כאשר אין זיכרון לראשונים? אנו בפתחו של שבוע הספר העברי וזה הזמן לזכור את הספר העברית, להצדיע לספרות העברית.

לפני 46 שנים בשבוע הספר העברי של שנת 1972 הוציא לאור הסופר משה תמרי קובץ שונה במקצת מדרכו לפרסם סיפורים קצרים, ואותו קובץ שבה את הלב בתארו דרמות מקראיות בעין אחרת: "מיניאטורות תנ"כיות".

בשנת 2006 הכרתי אותו במהלך הפעילות באגודת הסופרים העברים, והתרשמתי מפעלתנותו למען האגודה. כבר אז מדובר היה בסופר שמביט על כל המאה ממרומי שנותיו, הוא היה בן 95. שוחחנו רבות ורשמתי את דבריו, והגעתי לביתו לצלם אותו ואת רעייתו. נפגשנו בבית הקפה בבית העיתונאים ושם צילמתי אותו במהלך השיחה עמו.

בחודש מאי 2007 הלך משה תמרי לעולמו. זכרתי כמה נהנה לספר, שספרו 'מיניאטורות תנ"כיות' יצא לרגל חגיגות שבוע הספר העברי 1972. אמרתי לעצמי: זה הזמן לעשות מחווה של כבוד כלפי יוצר שהיה מראשוני היוצרים כאן ביישוב החדש שהלך וקם במדינת ישראל.

תמרי היטיב לספר לי, כי זכה לאותה חגיגה שהחלה ב'יום הספר העברי' והפכה לימים ל'שבוע הספר העברי'. תמרי היה חלק בלתי נפרד מאגודת הסופרים העברים ובדבריו היטיב להעלות את חלקו של שלמה טנאי שהיה מיוזמי שבוע הספר העברי. בשנת 1926 מדובר היה 'יום הספר העברי', בשנת 1959 חגגו את 'שבוע הספר העברי'.

הסופר משה תמרי כתב בדורם של יצחק למדן, אשר ברש ואברהם קריב. תמרי נפטר לפני 11 שנה סמוך לסוף שנתו ה-96.

משה תמרי זכה להכרה בינלאומית, וחשוב להאזין לקולות של התקופה של ראשית היישוב, להבין ולחוש כמה אהב את הספרות העברית ומה חשב על מה שקורה כאן. חשוב שנזכור את הראשונים שיצרו כאן בישראל המתחדשת, כחלק חיוני וכנצר לדור מחדשי הספרות העברית בארץ ישראל.

משה תמרי נולד ב 1910 בעיירה וארקוביצ'ה, בין דובנא לרובנו, בחבל ווהלין, כיום אוקראינה. כצעיר חלוץ וציוני קם תמרי ועלה לארץ ב 1933 לאחר תקופה של הכשרה, הגיע נחוש ונלהב לארץ ישראל. חודשיים לפני מותו נפגשתי עמו ושאלתי אותו, מה גרם לו לעזוב הכול, לעזוב בית, הורים, חינוך רבני- תורני, ולצאת לישראל, הוא ענה בפשטות: "הנטייה לספרות". הספרות והשירה, היו חיים רוחניים במחתרת: ספרי ספרות יפה נקראו מתחת לשולחן ובמקומות מסתור גילו לו דרך אחרת, עברית אחרת, כיוון חדש.

משה תמרי גדל רוב שנותיו בעיירה מלינוב, שנחשבה עיירת ספר השוכנת במערב רוסיה הגדולה, על גבול אוסטריה. ברשימה שפרסם בכתב העת הספרותי "גליונות", כרך ל"א, תשט"ו-1955 סיפר תמרי הצעיר על יצחק למדן, שהיה בן העיירה שלו, מלינוב. תמרי מספר ברשימה על עיר מיוחדת, שבה שכנו בית משרפות ליי"ש, ביתו המפואר של הגראף חודקיביץ, קברו של רבי אהרלה מקרלין - עיר בנויה בתי עץ מכוסי גגות רעפים, וכל הבתים מקיפים את ככר השוק העגולה.

סיפר באותה רשימה על ילדותו, על הסיפורים שרווחו בעיר על היוצר איצי-יהודה לובס, שהפך ברבות הימים לסופר נערץ בשם יצחק למדן.

הספרות קמה לחיים בארץ ישראל

פעילותו של משה תמרי בקרב הסופרים ניכרת ברשימות שלו מן התקופה. את הקובץ שלו 'מיניאטורות תנכ"יות', שתורגם לשפות שונות מכירים ברחבי העולם, והוא אף זכה לפרסים בינלאומיים, כמו הפרס למצוינות ספרותית של המרכז הבריטי לביוגרפיה בינלאומית בקיימברידג', אנגליה, IBC - שהוענק לתמרי בשנת 2005. משום מה לא היה לכך אזכור בשום כתב עת ספרותי ישראלי. המרכז הביוגראפי - IBC - מארגן מדי שנה קונגרסים לאמנות ולתקשורת.

עיתון "דבר" מיום 28 ביולי 1989 דיווח על מתן פרס דוקטור כבוד לספרות למשה תמרי על-ידי אוניברסיטת "השולחן העגול" העולמית, שמרכזה באריזונה, ארצות הברית. למרכז התרבותי של 'השולחן העגול' נציגויות וחברים ב-72 מדינות. תמרי זכה בפרס היוקרתי בשל ההישג הספרותי המיוחד שלו בעיצוב הנובלות התנכ"יות.

מאז שהגיע לארץ שילב עבודה למען היישוב בכתיבה ספרותית ומסאית:

כחלוץ שתרם לתחיית היישוב העברי עבד בחקלאות ובסלילת כבישים, כיהן בתפקידי ניהול בקופת חולים, בוועד הפועל של ההסתדרות, בשליחות ההסתדרות הציונית העולמית כשליח לברזיל בין השנים 1963-65.

בארץ פרסם סיפורים בעיתונים שונים: "במעלה", "דבר", "הפועל הצעיר", "עתידות",ף "גזית", "גליונות". במשך השנים פרסם ארבעה קובצי ספורים, ספרי מסות וכן תרגומים - ובין היתר תרגם אפוס ברזילאי ידוע. כמי שהרגיש מחויב לקהילות שנפגעו בשואה, תרם תמרי מכוחו למען קובצי זיכרון לקהילות שנספו בשואה. סיפוריו תורגמו לאנגלית, ערבית, ספרדית ויידיש.

תמרי אהב את הפעילות למען הסופרים ואני זוכר אותו מכהן בוועדת ביקורת ובוועדת אתיקה ומסייע בכישרונו הניהולי לוועדת שונות. כאיש רב פעלים ועתיר קשרים יסד תמרי אגודה לקשרי תרבות ישראל-אוסטרליה.

ילדות בעיירה על סף עידן חדש

בשיחה עמו ניסיתי להבין כיצד הכל התחיל, כיצד עבר את חבלי המעבר מגולה לגאולה, כיצד חווה את המעבר מן הקהילה הגלותית לימי המהפכה של פריצת חומות הגטו וניצני המהפכה הציונית.

את ימי ילדותו עשה משה תמרי בעיירה מלינוב, שהייתה חלק מרוסיה לפני המהפכה. בעיירה מלינוב גדלו סופרים עברים דגולים וביניהם יצחק למדן, שהיה פורץ הדרך הראשון. תמרי העריץ את למדן וסיפר רבות על יוצר אחר שעשה חיל: ד"ר שלמה מנדלקרן היה נערץ על תמרי, בעיקר על מפעלו הגדול - מנדלקרן הצליח ליצור במו ידיו ובכוחותיו הדלים את הקונקורדנציה לתנ"ך.

סיפר תמרי: "חיינו אז בתקופה, שבה הרגשנו שאנו על סף עידן חדש. שאפשר לבנות עולם חדש. כבר בגיל עשר רציתי לעזוב את החיידר ולעבור לבית ספר. כתבתי על כך סיפור, שהתפרסם בהיותי בן 18 בעיתון 'עיתון קטן' בוורשה, שערך ירחמיאל ויינגרטן, עוזרו של יאנוש קורצ'ק.

משה תמרי תיאר בסיפורו כיצד ניסה כילד בן עשר, 'גיבור' הסיפור, להעתיק את חתימת אביו על טופס הבקשה להתקבל לבית הספר, וכל זאת כדי לעזוב את החיידר.

הסיפור פורסם ב"עיתון קטן" בוורשה, בשנת תרפ"ח, 1928. בסוף הרשימה, נכנס מנהל בית הספר ומבקש מכל ילדי הכיתה לבקש את הוריהם להעביר את שכר הלימוד. הילד שהצליח להערים על הוריו ולהשתלב בבית ספר כללי, מבין כי הגיע לסוף הדרך ועליו לחזור לחיידר: "כל תקוותי אבדו".

הסביר תמרי: "לימודי הגמרא מילאו בחיידר את עולמנו, אבל ההֵדים שהנה צומחת עברית אחֶרת והשכלה אחֶרת הגיעו אלינו. ביאליק סיפר על חבריו שעזבו 'אחד אחד ובאין רואה'... וזה גם מה שאני זוכר... קראתי בהֶסתר סיפורים עבריים, והנטייה לספרות ולשירה כבשה אותי, כתבתי בהיחבא שירים".

משה תמרי סיפר בגעגועים על עצמו כילד שאהב לשקוד על דפי גמרא: "הכול היה כתוב, כמובן, ללא נקודות ופסיקים. למדנו דף יומי והוספנו גם פירושים נוספים כמו פירוש מהרש"א".

הדחף להכיר את ספרות ההשכלה חלחל כל הזמן: כחלק מאווירת התקופה שולבו גם בתלמוד התורה החרדי, שבו למד, גם לימודים כלליים כמו גאוגרפיה וחשבון. רוחות ההשכלה ערערו אט או את בתי המדרש הישנים, שהחזיקו לאורך דורות את קיום העם היהודי.

הגשמת החלום הציוני - וצרת הגולה

דורו של תמרי חווה את עידן המֶרד בדור הקודם והגשָׁמת החלום לשוב לארץ ישראל, "לעלות בחומה" ולהקים ישוּת חדשה בארץ ישראל: בגיל צעיר ביקש משה תמרי לעבור הכשָׁרה ולעלות לארץ ישראל כדי להקים יחד עם חבריו "עולם חדָש". הוא דיבּר על כך בהתלהבות: "היינו אז אלפי צעירים וצעירות, שהיו מלאים בתחושה של שליחוּת, בהרגשה שהנה הולכים להקים את העם היהודי מחדש בארץ ישראל", בגיל 18 מפרסם תמרי את שירו הראשון "עם הניצנים הרכים". השיר פורסם בכתב העת הספרותי, "הכוכב", שיצא לאור בבריסק-דליטא, פולין בחודש מאי 1928.

אביו אליעזר אנשל ואמו זלדה נותרו בקהילת מלינוב, וכך גם האח אשר, שחשש לעזוב את ההורים לגורלם בגולה. אשר אחיו ניסה לעבור הכשרה, אך היסס להצטרף לחבריו שיצאו לממש את ההכשרה בעלייה עצמה, בגאולת האדמה.

משה תמרי שלא כאחִיו חש חובה להצטרף לחלוצים, שמקימים חיים חדשים בארץ ישראל: תמרי הגיע לארץ ב 1933, ובמשך עשר שנים ניסה בכל כוחותיו לשמור על קשר מכתבים עם הוריו ואחיו. משה הצעיר המשיך לשמור על קשר עם המשפחה ושלח להוריו בקביעות חלק ממשכורתו, שטרות של לירות שטרלינג, והכול כדי לסייע להם במחייתם. לדברי תמרי, כתב להם וניסה לשדֵל אותם לעזוב הכל ולהגיע ארצה, ואף הבטיח לסייע בהבאתם ארצה.

ממכתבי הוריו אליו, הבין תמרי, שהמצב לא טוב במיוחד, שהיחס ליהודים הולך ומחמיר: לבו נשבר בספְּרו על התקופה ההיא. כל הזמן ניסה לשמור על התקווה, שהמצב בגולה לא יורע עקב עליית הנאצים. בסתר לבו קיווה, שאולי יום אחד יזכה לראות את הוריו ואת האח היקר.

הבשורות המרות לא אחרו להגיע אליו: בכ"ח תשרי תש"ג, ב-1942, נספו הוריו ואחיו בשואה. העלייה שלו כחָלוץ לארץ ישראל הצילה את חייו.

קריירה חדשה בקהילה הספרותית בארץ ישראל

משה תמרי הגיע מלא כיסופים לארץ, לגאולה, לחולל מהפכה בחייו, להצטרף לקבוצת הסופרים שהלכו לפני המחנה. סיפורים של משה תמרי זכו ליחסם האוהד של עורכי ביטאונים ספרותיים של היישוב העברי, של ימי טרום המדינה. תמרי תיאר בפניי מפגשים של סופרים בבתי קפה. "הייתה תחושה של ספרוּת ההולכת לפני המחנה. סופרים מקימים בימות ספרותיות, כתבי עת, סופרים הרגישו את הדופק של הזמן, של הדור, הפעילות שלהם והכתיבה שלהם הפיחה רוח חדשה בעם".

אברהם קריב העורך הספרותי פרסם לתמרי בהמשכים את ה"מיניאטורות תנ"כיות". כך התפרסמו הפרקים בהמשכים משנת 1940. ספר המיניאטורות המקראיות הופיע בצורה מקובצת רק בשנת 1972, סמוך לחגיגות שבוע הספר העברי. 8 סיפורים, ובאותם ימים כבש תמרי את לב הקוראים. המיניאטורות שהיו מחרוזת פנינים ספרותי, הפכה לז'אנר שכבש גם את קהל הקוראים בקהילות יהודיות בגולה, וכן קהל קוראי שפות שונות בחוץ לארץ, לאחר שתורגמו לשפות שונות.

המיניאטורות התנ"כיות שלו שבו לב רבים. חבל שמערכת החינוך אינה משכילה לשלב זאת בתוכנית הלימודים לספרות - ויש כאן חומר מעולה שיכול ללמד עלה קשר בין הספרות העברית לבין המקרא. הנה כך מתאר תמרי את היום שבו דוד הנער הצעיר מגיע משדות המרעה של בית לחם וזוכה להימשח למלך:

"כך עשה מדי ערב, עד הערב שזכרו לא מש מלבו. הערב ההוא לא מועד היה ולא חודש. על כן השתומם לראות בעלותו עד בית לחם, כי מתאבך עשן מעל המזבח וכי נזבח זבח. אביו שלח נערים לקרוא לו - ולבבו פועם מהתרגשות-תימהון. אחר עמד בקרב אחיו ולא ידע נפשו במשוח הנביא ראשו בקרן השמן - ונשאהו למלוך...אולם בהינסך שמן-הקודש על תלתליו - צורף לבבו, כאילו הביט בראי מופלא, ראה והנה לא עוד רועה צאן הוא, כי אם רועה לישראל"... כך בספרו, במהדורת הוצאת ירון גולן, עמוד 45.

בקובץ סיפוריו 'עקבות במאה העשרים' ידע לשרטט דמויות בחיים שמבעבעים בין תקופות, בין סערות העתים. כך הוא מתאר ביקור בכפר מן העבר, שם הוא פוגש אלמנה צעירה, ותקוותיו לפגוש את הבעל נכזבות. המפגש ביניהם מצמרר: "עיניי הבחינו בתווי פניה....היה משהו בקולה הניחר מעט, שמשך את לבי. כל שעת דיבורה לא גרעתי עין ממנה. גון עיניה החומות נראה לי, מאיזה דמיון שהוא, כמו לבה רותחת, שפרצה מהר געש, שטפה וקפאה בעצם שיטפונה, אך עלולה להתגעש בכל רגע...בשעת דיבורה לא השגיחה בי. מבטה ננעץ בנקודה סתומה במרחק שאבד בערפל...בכל זאת מובטח הייתי בביטחון פנימי מוחלט, כי היא ר ו א ה אותי, חשה בקיומי... כך במהדורת הוצאת ירון גולן, עמוד 16.

גולה וגאולה והחלום על חברה חדשה

במשך שנים כתב על הרעש והסער בחיינו, במעבר הזה בין גולה לגאולה. חלפו שנים מאז נפגשתי עם משה תמרי. דיברנו על תפקידנו בוועדת הביקורת באותם ימים, ולי היה חשוב לדלות ממני סיפורים על חייו, על ראשית כתיבתו. תמרי אף הפקיד בידי כמה דפים פרי עטו, והבטחתי לכתוב עליו, להעביר בבוא הזמן חומר עליו ל'גנזים', ולאחר שאערוך הכל אמסור הכול.

השנה הייתה שנת ישבנו בקפה בית סוקולוב בתל אביב, וזה היה כמה חודשים לפני מותו. ביקשתי ממשה תמרי לספר לי על המתח הזה בין גולה לגאולה, על השאיפה לחולל מהפכה בחיי העם. משה תמרי הסביר לי את התהליך של תחיית הציונות: "באנו עם חלום תמים, והתחלנו לתקן עולם. רצינו להפוך את הפירמידה, לחזק את העבודה העברית ואת העבודות היצרניות. מה שאני רואה היום, זה לא מה שרצינו, שהתכוונו. אני גאה, שילדיי ונכדיי וניניי חיים בארץ. כואב לי על המשבר עם היהדות. נכון, היינו בעד השכָּלה ובעד ממשל דמוקרטי. אבל לא הייתה כוונה לשֵׁבר כזה עם היהדות... והנֶתק של הנוער מן היהדות לא לרוּחי".

תמרי הוסיף, ואני זוכר את העֶצב במבטו: "מורגשת מעין נטייה להינתק מסִפרוּת העבר, ובייחוד מסִפרות היידיש והלדינו... אנו נתבּעים להוכיח את רציפות חוט השני לאורך המשְׁנה והתלמוד, אף כי התפתחותה הנוכחית של העברית לשפה חיה נחשבת כפלא היסטורי, שלא ייאמן. בכל מקום מתפעלים מאתנו...עלינו להיות נאמנים למקורותינו, לעצמנו, כאן סוד ההצלחה".

כמה חודשים לפני מותו זכה לרגע נחת, כאשר קיבל מאגודת הסופרים העברים מגילת קלף ועליה התואר "יקיר קסת הזהב" על מפעל חייו למען הספרות העברית.

בסוף השיחה בינינו אמר: "בלי הסופרים לא הייתה ציונות, משה בדורו כשמואל בדורו. ואני מוסיף, והסופרים בדורם".

הקדשה של משה תמרי, אדר תשנ"ז
משה תמרי 1987, תשמ"ז [צילום: הרצל חקק]
משה תמרי דף מספר נוף אל נוף
משה תמרי חודשיים לפני מותו מסעדת בית סוקולוד תשנ"ז [צילום: הרצל חקק]
משה תמרי - מיניאטורות
שני ספרים של תמרי וכתב העת גליונות
משה תמרי [עיצבה: תפארת חקק]
משה תמרי [עיצבה: תפארת חקק]
תאריך:  11/06/2018   |   עודכן:  11/06/2018
הרצל חקק
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בימים אלה נמצא הכוכב מארס המוכר גם בשמו מאדים והידוע כאל העשייה, האנרגיה והמלחמה במזל דלי. הכוכב ישהה במזל דלי וגם במזל גדי משבוע זה ועד לתחילת חודש ספטמבר. ביקור ארוך זה יתאפשר בגלל הנסיגה אותה הוא מתחיל ממחצית החודש במזל דלי ועד לסוף חודש אוגוסט 2018 ובמזל גדי. תהליך זה מבשר קבלת עזרה של הרבה כוח ומרץ מהיקום על-מנת ליישם תוכניות חדשות וישנות.
11/06/2018  |  צילה שיר-אל  |   כתבות
"הבליינד דיי" הוא יום מיוחד בלוח השנה. היום הזה מצוין בישראל בכל שנה באופן רשמי בתאריך ה-6.6 מתוך כוונה שב-6.6 כל אזרחי המדינה, יכולים לחשוב בצבע גם אם הם לא רואים 6/6. הבליינד דיי מתנהל מדי שנה על-פי הסלוגן: "תעצמו את העיניים - ותראו!" מתוך החשיבה שגם כאשר לא רואים 6/6 ניתן לחשוב בצבע.
11/06/2018  |  משה ניסנבוים  |   כתבות
לאחר שסיימתי לקרוא את "תמול שלשום", יצירתו המונומנטאליות של חתן פרס נובל הישראלי, שמואל יוסף עגנון המתרחשת כולה בירושלים, שמתי פעמיי כאילו נכפה אני אל הרחוב ומצאתי את עצמי ניצב מול שערי ה"אליאנס" בעיר. יותר מאשר לחפש את בית הספר, ששכן כאן פעם, חיפשתי את הכלב האגדי ביותר בתולדות ירושלים, ארץ ישראל ואולי העולם כולו - הכלב בלק, שנטבל כאן בשמו.
11/06/2018  |  בלפור חקק  |   כתבות
בקמפוס אוניברסיטת תל אביב בקצה מדשאה, שוכנת יצירתו של האמן דני קרוון, "הספסל", ע"ש פרופ' צבי יעבץ, ממקימי האוניברסיטה. זו יצירה חדשה יחסית, ונראה כי לא רבים שמעו עליה או מכירים וראו אותה.
10/06/2018  |  אלי אלון  |   כתבות
אורן הוד, שנולד בכ"ז באב תשכ"ח, 21 באוגוסט 1968, יוכל לחגוג בקרוב יום הולדת עגול שמח, בהגיעו לגיל 50. הוד, מהנדס בהשכלתו, מכהן זה יותר משבע שנים כמנכ"ל חברת אפריקה-ישראל למגורים. אלו שנים מוצלחות לו ולחברה. הרווחים בעלייה והחברה שבעת רצון מביצועיו.
08/06/2018  |  אלעזר לוין  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף קנדלקר
יוסף קנדלקר
מאז ועד היום איש לא מעז לקרוא לבן שלו המן, למרות ששמעתי על מישהו שקראו לו כך, אבל זה בגדר שמועה
יואב יצחק
יואב יצחק
חברת אלביט מערכות, שמניותיה רשומות למסחר בבורסה בתל אביב ובוול סטריט, היא אחת החברות הגדולות בישראל    שוויה על-פי מחירי הבורסה מגיע ל-32.7 מיליארד ש"ח    מידע שהגיע ל-News1 מלמד על ...
בלפור חקק
בלפור חקק
הזמנתי את ההורים לשיחה. סיפרתי להם שהמצב בכיתה נואש, המורה פרישטיק אדם עדין מאוד, ואינו יכול ללַמד כאשר בנם בכיתה    הם נראו מתוחים, התייעצו ביניהם והיו במבוכה
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il