אז במה הועילו חכמים בתקנתם? מאומה. יתרה מכך - הערבים יודעים מה המשחק שלנו, ומנגנים עלינו כאוות נפשם, כמו היינו כינור בתזמורת שלהם. הבעיה העיקרית שלנו היא הקונספט:
אם איננו יודעים או מוכנים ליזום, וכל פעולותינו נעשות בתגובה בלבד על פעילות הערבים, לעולם, ואני חוזרת על כך: לעולם לא יהיה כאן שלום.
והכותרות של היום יום ה' בעיתונים אומרות את הכל:
"נהלום בכל מי שפוגע בנו" (ישראל היום). או
"עוצמת התגובה תגבר ככל שיידרש". ח-ח-ח. איזו מכבסת מילים כדי להרגיע את המתרגשים מזה שישראל עולה בלהבות. ואיזו הצהרה תבוסתנית.
הבעיה היא שאנו פשוט ממשיכים את התנהגות היהודים הנרדפים בגולה במשך אלפיים שנה, מאז הוכו והוגלו על-ידי הרומיים במאה הראשונה לספירה. 5 המיליונים שנהרגו אז היו ממש שואה. ורוחם של היהודים שהסיקו שדרכו של ר' יוחנן בן זכאי היא הנכונה, ממשיכה עד היום. רוח הכניעה לגויים, הרצון לפייסם בכל מחיר, שורה עד היום על מנהיגינו והמובילים בפוליטיקה. וזו טעותם. כי בניגוד למצב שהיה בימי קדם, כשיהודה נאנקה תחת מישטר הדיכוי הרומי, ללא נשק והעיקר תוך מלחמת אחים מתמשכת, הם הסיבה לכשלון אז, הרי כיום, כשישראל מדינה עצמאית ואינה תחת שלטון זר, היא סוברנית על גורלה, והיא שתקבע את עתידה. ולא טרוריסטים זרים, שאין להם שום אחיזה היסטורית או אחרת במדינה שלנו. כך שכאשר יבחושים מציקים לך - תן להם בראש. אין לחשוש מ"מה יגידו באו"ם". כי זכורות לנו מילותיו של דוד בן-גוריון "או"ם - שמום". והעובדות מעידות שכל נסיון לוותר לאויבינו, להעניק להם משטחי מולדתנו (אוסלו, חברון והגירוש מגוש-קטיף) נחלו כשלון נמרץ, ורק הירעו את אחיזתנו במולדת.
אהוד יערי דיבר הבוקר ב"גלי ישראל" ומסקנתו היתה, שאין שום קשר בין המצב הכלכלי בעזה לבין פעולות הרצח היזומות שלהם על-מנת להשמידנו. מכיוון ש
אהוד יערי הוא פרשן מכובד ודעתו מאוד חשובה, הרי מסקנתו אמורה להישמע במסדרונות העליונים ולהגיע אל אזני הקובעים את המדיניות. נאחל להם לקלוט את המסר, ולחדול מרעיונות ההבל של "להעניק לעזתים תמיכה כלכלית נוספת, מבלי שנעמוד על דרישתנו להחזרת חיילי צה"ל".
ההומניות כביכול שלנו (המוכתבת מהצד של יפי הנפש הנודעים), הגוזרת על ישראל להצר את צעדיה, להתאפק ו"להכיל" את כל מכות מצרים שהם מטיחים בנו - ההומניות הזו היא בעוכרינו. היא עלולה להביא חס וחלילה לסיום קיומה של מדינת ישראל היהודית, שיפי הנפש כה דואגים לאזרח בה מאות אלפי מהגרים לא חוקיים אפריקנים, עד שדרום תל אביב כבר הפכה לשטח שסכנה להסתובב בו, גם ליהודים הגרים שם.
יש לקוות שהקולות ההגיוניים המתחילים להישמע מקרבנו, כמו קולו של אהוד יערי או קצינים בכירים בצה"ל, ישנו את הקונסטלציה בה לכנסת הנבחרת ולממשלה שלה אין זכות לקבוע מהלכים. אלא רק למיעוט של יפי הנפש שצלחו להושיב בבית המשפט העליון את נציגיהם, המהווים שם רוב קובע. ואלה - שמים לאל את החלטות הממשלה. וגרוע מכך, מתוך החשש לתגובתם אין מתאפשרת החלת עונש מוות על כל מחבל באשר הוא. להפך. תנאי המאסר של הרוצחים עולים ברווחתם לעין שיעור על תנאי סתם פושעים וגנבים ישראלים. ממש מלון ברמה של 5 כוכבים, לימודים אקדמיים ורכישת תואר, השתלמות בטכניקות הפיגועים, ושחרור מוקדם של 400 רוצחים, מטוב ליבם של המחליטים על כך, בתמורה לשחרור חייל בודד (מקרה ידוע שעליו אין לחזור).
טובי שוטרינו ואנשינו כנראה לא מכירים את מהות כוחה של משטרה בחו"ל ומה משמעותה. לו יעז מישהו בלונדון או בניו-יורק לפנות בחוצפה לחייל או שוטר כפי שקורה אצלנו מול המצלמות, גורלו יהיה או להיכחד במקום, או שיוכה וייאסר. ואילו אנו, היהודים הצדיקים והרחמנים, לבנו הטוב מתייחס לחיות הרצחניות כמו היו בני אדם הזכאים ליחס אנושי בתמורה לפשעיהם. לדוגמה - לא רק שאיננו מחסלים אותם בעת הפיגוע, אלא אנו מאשפזים אותם בבתי חולים אם נפגעו בעת הפיגוע הרצחני שלהם, ומעניקים להם את הטיפול המירבי. ודי לחכימא ברמיזא.
הפתרון לענישת המחבלים חייב להיות גירוש משפחתם כולה מישראל ומיהודה ושומרון. א. על-מנת שלא יקומו רוצחים אחרים מקרבם שיטענו לרצון לנקמה על מות אחיהם או קרובם. ו-ב: על-מנת שלא נאפשר להם לקבל את המשכורת למשפחות רוצחים שמעבירה הרשות מתוך כספי ישראל המועברים אליה. ו-ג: יש להרוס את הבית כולו ולא רק חדר או שניים בהם התגורר הרוצח. זו אינה קומדיה. זו טרגדיה ולכזו עלינו להתייחס. אנו לא בגן ילדים, ואת המדיניות יש לבצע עם עמוד שידרה ולא ברוח נחנחית כרכיכה.
והגיעה העת להתאחד לשתי מפלגות גדולות, ולא להמשיך להתפורר לפירורי מפלגות, מה שמעניק לכל פירור מפלגה לסחוט את הממשלה ואת העם. כך תישמר הדמוקרטיה האמיתית, כשהשלטון יתחלף מדי קדנציה אחת או שתיים ותו לא. והצעה לסדר: הגיעה העת לשכוח את הכינוי "פלשתינים" כי אין כאלה. אין עם כזה ולא היה בהיסטוריה, ואין מדינה כזו. הם כולם - ערבים. וזהו. 
