|   15:07:40
דלג
  עליס בליטנטל  
מבקרת אמנות ותיאטרון
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
עלילה רווית דמים [צילום: מיקה קושלביץ.]

הוצאה להורג בהנצחה אמנותית

הצגה נועזת ופורצת גבולות מעין כמותה מעלה החוג לתיאטרון באוניברסיטת ת"א זאת, הודות לעיבודו הכה יצירתי וזה בלשון המעטה, של הבימאי הגאון והמופלא אלון טיראן, עם שחקנים מסיימי התואר השני בהצטיינות בחוג
25/06/2018  |   עליס בליטנטל   |   כתבות   |   תגובות
עיבוד יצירתי [צילום: מיקה קושלביץ]

הווארד בייקר כתב ב-1984 את המחזה "תמונות מהוצאה להורג" עבור תסכית רדיו בבי.בי.סי. לשחקנית גלנדה ג'קסון. בהמשך, הפך להצגה בוסט אנד ואף בחאן הירושלמי. סיפור המחזה שתורגם בידי ערן בניאל, הנטוע במאה ה-16, והמתאר את הנצחת קרב בלפנטו הנודע ב-1571, בו ניצחו הוונציאנים את הצי הטורקי, ובכך הביאו לסיום שליטת העות'מנים (בראשות הסולטן סלים השני, בנו השיכור של סולימן המפואר), במערב הים התיכון כאימפריה הראשונה במעלה; בייקר לא התכוון במחזה, לטענתו, לכוונה פוליטית. אך האלמנטים המצויים ביסוד המחזה מופנים לכל עת ולכל מדינה בה השליטים הם המכתיבים את מהלך התפתחות האמנות. זאת, משום רצונם להנציח את מפעלותיהם למען ההיסטוריה. ראה: ציורי הקיר הפרה היסטוריים במערות, את ספרו של יוסף בן מתיתיהו "מלחמות היהודים", ואת אכסדרת הכניסה בגבעת הקפיטול בוושינגטון עם ציורי כל הקרבות ההיסטורים שהביאו לעצמאות ארה"ב.

אך מתוך העלילה רווית הדמים שאינם נראים ממש על הבמה, כמיטב הקלאסיקה היוונית, אלא מרוחים בצבעי הציור ההולך ומתרקם לעיני הצופים בידי הציירת של אז - אנה גלקתיה, ומוגשים תוך שימוש בסגנונו של ג'ק המטפטף (ג'קסון פולוק, שגרם ביצירתו להעביר את מרכז האמנות העולמית מפאריס לניו-יורק, השולטת עד היום). הציור הפיגורטיבי של הרנסנס קיבל בעיבודו המרהיב ורב הדמיון של אלון טיראן צבעים סופר-אקספרסיביים, כמיטב הציור האקספרסיבי במאה ה-20. ככלל, למרות שהדרמה מבוססת על המחזה המקורי, ערך בה טיראן שינויים שעוד העצימו את הניגודים ובכך את הדרמה. ההצגה לופתת את הצופה בגרונו, ואינה מרפה חרף כל הלקחים המצויים בה והנכונים גם לכאן, עכשיו ובכל מקום.

במרכז הדרמה עומדת הזמנת הדוג'ה (הדוכס) של רפובליקת וונציה מהציירת אנה גלקתיה להנציח את קרב בלפנטו. אך במקום להיצמד לאסכולה של גדולי ציור הרנסנס האיטלקי, היא מעדיפה לצייר בצבעי מלחמה בד קנבס ענק, בהשתמשה כמודלים בחיילים, פצועים ומפקדים. מובן שאין קשר חזותי בין הציור למצוירים. כמו החייל שחץ נתקע בראשו אך לא הזיק לתפקודיו. או דמותו של אחי הדוכס, האדמירל סופיצ'י (אלדד בן תורה הנאה) ששובשה לדעת המזמין. כל הוויכוחים בין פטרוני האמנות אז - השליטים וכוהני הדת, השלכת הציירת לכלא, וכתחליף -הזמנת ציור פיגורטיבי אמיתי מציירת בינונית מאד, קרפטה, אהובת אנה (נועה ירקוני), בסופם לשחרורה, וקבלת ציורה המושלם כנבחר על-ידי כולם. הוויכוחים בין הדוג'ה (קרלוס גרזוזי רב האכספרסיה במודגש ומלא חן טבעי כובש, שהפליא במשחקו בסידרה "פאודה" כבנו של ראש הביטחון המסכל), לבין הקרדינל הכה מרשים (מיכאל סברנסקי, ששפת הגוף שלו המלאה הדר וקולו הכה מיוחד ומרשים מבטיחים לו עתיד מזהיר) למעשה באים להזכיר עד כמה האמנות הייתה מאז ומתמיד תלויה במצאנטים. אז - בידי הכנסיה ובהמשך בידי האצילים עתירי ההון, וכיום בידי עשירים אוהבי אמנות בעולם כולו או ז'דאנובים למיניהם.

את דמותה של הציירת אנה גלקתיה, המסמלת את האמן שמתעקש על האמת שלו, אך לבסוף מתקרנף כמו כולם ביחסו למישטר, מגלמת אופן מוחצן, מרשים ומושלם דנה ברברשטיין. שחקנית מקצועית לחלוטין. כך גם בולטת אדווה בר-אל בדמותה של ריוורה, מבקרת האמנות, ובכך מאפשרת למחזאי להעביר ביקורת גם על מבקרי האמנות.

על בימת אולם גילמן הענקית עיצבה בכשרון רב דמיון נוגה חסיד את התפאורה המדהימה והכה מקורית. המוזיקה היפה של עידו מנור משתלבת בעלילה כמו חלק מהתפאורה והמשחק גם יחד. וכל אלה - עם התנועה הכה יצירתית שעוצבה בידי עמית לוי, כל שאר הדמויות מקבלות את הצבע והאור הנכון. בחירתו של הבימאי לעטות על גוף כל השליטים ואף המבקרת מעטה פלסטיק שקוף, מוכיח על כוונתם שלא להתלכלך בצבעי הדם ולהישאר כביכול זכים וטהורים. צביעות במיטבה.

הצגה שמטרתה להדגיש את המאבק הנצחי בין השולטים לאמנים, את המסר האנטי-מלחמתי, שרבים מסכימים עמו, את המאבק המיגדרי (שטיראן יצר בעזרת הסבת דמות מאהב הציירת למאהבת, תוך הבעייתיות שבאהבת הנשים), את מצב הבגידה בעבור רווח כלכלי (מה שמתרחש במחוזותינו מדי יום) וכוחה של האמנות להתקיים חרף כל המתחזים והבינונים. כי בסוף טוב - הכל טוב. וציורה של אנה גלקתיה מוצג לבסוף כהנצחת הקרב ההיסטורי. ועל בימת התיאטרון באוניברסיטה היא אכן כובשת לב.

למרות העומק הרב שטמון בכל רעיון והתרחשות בהצגה, שאינו מכביד, הרי העושר שלה בפרטים, התנועה והמשחק מעלים הצגה מבריקה, סוחפת, שקשה להפסיק לחשוב עליה שעות וימים אחרי הצפיה בה. חוויה תיאטרלית נדירה באיכותה וברמתה. ולוואי שתיאטרון רפרטוארי יאמץ אותה כמות שהיא, לטובת הקהל הישראלי שממש אוהב תיאטרון, ולא כבידור עממי.

תאריך:  25/06/2018   |   עודכן:  25/06/2018
עליס בליטנטל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
הוצאה להורג בהנצחה אמנותית
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
alice
28/06/18 15:03
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
כבכל שנה, עם בוא הקיץ ובואו של החופש הגדול, במד"א נערכים לעלייה במקרי הפגיעה בילדים, בני-נוער ומבוגרים כתוצאה מסכנות שונות כגון טביעה בים ובבריכות, פגיעות מנזקי השמש, תאונות דרכים, תאונות בבית ועוד. במד"א חידדו בשבוע האחרון לכל נהגי האמבולנסים, האופנועים והבימבולנסים, את הנחיות הנהיגה והזהירות, היות שילדים רבים מצויים בקרבת כבישים בתקופה זו של החופש הגדול.
25/06/2018  |  זכי הלר  |   כתבות
ברחוב שד' הארבעה בבית שאן שוכנת חווה חקלאית היסטורית, לא ידועה לרבים אף רבים מתושבי העיר והסביבה לא מכירים המקום ובטח לא את עברו ההיסטורי, ובכן נא להכיר: חווה חקלאית, "חוות שמש" - חווה שהוקמה בשנת 1925 על-ידי הבריטים וכיום משמשת חווה לימודית
25/06/2018  |  אלי אלון  |   כתבות
זהו ספר של לקסיקון לא מלא ולא מדעי של ניבים שונים שבפי יהודי עירק, שיצא לאור ב-2018, על-ידי הגברת דייזי יצחקי ילידת בגדד, 1928, שעלתה ארצה ב-1950. היא שירתה במשטרת ישראל ובעלת תואר ראשון ושני בספרות ערבית ולימודי האיסלאם באוניברסיטת בר-אילן.
24/06/2018  |  עזרא מורד  |   כתבות
בימים אלה בהם חוגג מזל סרטן את יום ההולדת, מומלץ לקרוא ולדעת כיצד ואיך אתם מתאימים או שלא... לשאר המזלות. אלו מכם שנולדו במזלות המים: עקרב ודגים, מוזמנים לקרוא גם אתם את הכתוב, ולהקיש מהנאמר, ביחס לעצמכם.
24/06/2018  |  צילה שיר-אל  |   כתבות
אין אדם שיישאר אדיש למראה הצגת "רומיאו ואמא" בתיאטרון הקאמרי. מלבד השם עם האימפלקציה המכוונת, אין למחזה דבר עם שייקספיר או דומה לו. הכל מקורי, ונובע מחוויותיהם של שני המחזאים, כשאמא חולה בסרטן ואדם מאבד אותה או עומד לאבדה. כל הסיטואציות שבסיפור אינן העתק מהמציאות של שניהם, אך משיקות לה, ומכאן כוחה של ההצגה לפרוט כה חזק על רגשות הצופים.
24/06/2018  |  עליס בליטנטל  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
במקרה שלנו התמונה המדומיינת הפוכה: ישראל היא האריה, המותקף משום-מה על-ידי עדר זברות מתייהרות    היוכלו החיות המפוספסות, עטויות כפיות וסרטים ירוקים למצחם ללביא הבודד?
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il