ליאת בר ורבקה לוביץ' עתרו לבג"צ, באמצעות עוה"ד אביעד הכהן ואסף בר, בטענה כי רב העיר פתח תקוה, ברוך שמעון סלומון, הורה שלא לאפשר לנשים השתתפות פעילה ונשיאת הספדים במהלך טקסי הלוויה בבית העלמין "סגולה". לטענת הרב, זהו "מנהג ירושלים" שאומץ בפתח תקוה. הנשים רשאיות להשתתף בטקס, אולם אין הם מספידות או מלוות את הנפטר או הנפטרת אל מקום הקבורה.
השופטים סלים ג'ובראן, מרים נאור ואסתר חיות קיבלו את טענות בר ולוביץ', לפיהן גישתו של הרב סותרת את עיקרון השוויון, מפלה לרעה את הנשים וכן מפלה בין תושבי פתח-תקווה לתושבי ערים אחרות.
ראשית המקרה לאחר מותו של פרופ' ישעיהו ליבמן, חתן פרס ישראל בסוציולוגיה. בתו רבקה לוביץ', ביקשה להספידו אולם בבואה לעשות כן, נציג החברה קדישא מנע ממנה לשאת דבריה בטענה כי "בפתח תקוה נשים לא מספידות". לוביץ' טענה בפני בית המשפט, כי האירוע היה "מעשה אכזרי במיוחד".
לאחר השתגלה ללוביץ' כי מקור המעשה בהוראתו של הרב המקומי של העיר פתח-תקווה, ברוך שמעון סלומון, שטוען ל"מנהג ירושלים" בעיר, פנתה לרבנות הראשית.
בתגובה, הרב הראשי לישראל, יונה מצגר, הוציא פסק הלכה המתיר נשיאת הספד על-ידי אישה, וציין כי הדבר נעשה בערים מסויימות. עם זאת, נמנע מצגר מלהתערב בסוגיה הפרטית, שכן הנוהג ברבנות הוא, כי כל רב רשאי לפסוק בעצמו כיצד יש לנהוג במקום בו הוא מכהן.
בתשובה לעתירה, השיבה חברה קדישא, כי הם אכן מבקשים מהנשים שלא להספיד ומצפים מהציבור כולו לשמור על הפרדה בין המינים, כפי שזו נשמרת בבתי כנסת. עם זאת הדגישו המשיבים כי אין כל כפייה הלכתית בנושא, וכי רוב הבקשות החריגות בעניין נענות בחיוב, על אף שלדעת רב העיר פתח-תקווה, מדובר בחילול כבוד המת.
שופטי בג"צ קיבלו את עמדת העותרים ודרשו מנציגי החברה קדישא ליישם בשטח את המציאות כפי שעולה מהתשובה שהגישו בעצמם.
עו"ד אביעד הכהן מסר ל-Nfc, כי הפסיקה של בית המשפט היא אמירה שרב לא יכול לכפות נורמות על הציבור. לדבריו, אומנם השופטים "נתנו צו מוחלט, אך עשו כל מאמץ שלא להתנגח עם הרבנות".
עו"ד הכהן ציין כי פסק הדין נוסח באופן קצר ולא באופן המתאר את מהלך העניינים שארעו בבית המשפט. עו"ד הכהן רואה את אופן מתן פסק הדין כ"תופעה מאד מדאיגה. ביהמ"ש מפחד להיכנס לעימותים מול הרבנות, ולכן לא פסק מפורשות דבריו, אלא הפנה לסעיפים בכתב התשובה של החברה קדישא".
עו"ד הכהן הביעה בדיון פליאה, מדוע בית המשפט מחפש למצוא ניסוח שימצא חן בעיני הרב המקומי בעוד שהאחרון אינו מכבד את בית המשפט ומופיע לפניו.
