חמאס נערך לעימות. כך אמרו בחדשות האחרונות, לאחר שנשרפו 33,000 דונם בעוטף עזה. שטח של יותר מאשר עיר ממוצעת. אז מה עוד ניתן לעשות, שמדינת ישראל לא עשתה?
חשבתי על כך ופתאום נזכרתי. שלפני שבוע הושלכה פחית שימורים של שעועית על ביתו של ח"כ
איתן כבל. רק נחתה השעועית במרפסת והוא מיד ידע שיש בפחית מסר של איום! אומנם הוא שב ואמר שפחית של שעועית לא תרתיע אותו, והשגרה בבית תימשך כרגיל... אבל לדעתי הלחץ של הקטנית עשה את שלו, ולכן איתן, שלשונו הארוכה ידועה ככזו המשוחררת מכול פילטר, יצא אל עמה ישראל וסיפר לכולם, שאיתן נותר באיתנותו... אין בו פחד ולא מורא... ומאחר שכול מילה שאומר שמאלן מוצהר, חזקה עלי ועליו, שהיא הפוכה ב-180 מעלות, ועוד אחד כזה שכול חייו רוקח דילים מאחורי הגב, אין זאת שהפחד בהחלט השפיע עליו... ואם איתן שרוצה להיות ראש לעבודה, כה נמלא מורא, הרי שהחמאס שרק רוצה להיות ראש לרשות, ימות מפחד. מה עוד, שאולי גם יסב לזלילת השעועית לאחר שתשוב נשמתו לתקנה, וזו תחבל לו בפעילות מערכת העיכול, וכבר יהיה שמח, ונינצל כולנו מהעימות...
אנו נחשפים מדי יום לעיתוני התעמולה ולתעמולנים שמכנים עצמם עיתונאים... אל תאמינו לשום מילה שלהם. הם איבדו כל קשר למציאות, אין להם מעצורים ולא בושה, פשוט תעמולה זולה, וחבל שאנשי ימין קונים את כתבי הפלסתר האלה של נוניתון. בקנותם כזה דבר הם מממנים תעמולה זולה נגד עצמם. מוטב היה לו הציבור היה קונה עיתוני ימין ומחזק אותם, או חוסך את כספו וקורא את מה שצריך באינטרנט, ושומע ערוץ 20, ולא את הרמאים בערוצי הטלוויזיה, עוכרי ישראל. לקרוא
ידיעות אחרונות זה לקבל תמורת הכסף, נאדה. כעת פורסם כי יגאל כרמון, יועץ לענייני לחימה בטרור, שהקים בושינגטון את מכון ממרי, המכון מתרגם לאנגלית, צרפתית, ספרדית, פולנית, עברית, יפנית, דברים המפורסמים באמצעי התקשורת הערבים, בהם הם מפרסמים רק דבר אחד.'לראות במותם של כל היהודים'! וכך סיפר כרמון: שבעת פסטיבל אוסלו, הוא הקליט את
יאסר ערפאת שהמשיך לדבר ולקרוא לג'יהאד, והוא רצה להביא זאת לידיעת הציבור. הוא פנה ל
נחום ברנע התעמלן והביא לו את הקלטות. בהן מדבר ופועל ערפאת לפי תורת השלבים. ומה אמר ברנע? האם פרסם? הוא כך אמר: "אין אמת. כל ידיעה צריכה להיבחן על-פי השאלה את מי היא משרתת? ואתה משרת את אויבי השלום"!
ערבים טובים
הבנתם זאת? כרמון אומר שבכול ערוצי התקשורת בעולם מוכנים לשמוע, רק התקשורת הישראלית לה הוא מעביר ללא הרף, את האמת, ממשיכה לספר שיש לנו פרטנר. ברנע,
סימה קדמון, אמנון אברמוביץ, וחבר מרעיהם ממשיכים לפרסם איש איש בטורו, רק באופן בררני וסלקטיבי, והכול כדי להעביר את המסר שה"ערבים טובים".
"בקרון רכבת, בחור מרבה שיחה עם בחורה. פתאום שתיקה ירדה על שניהם. לאחר שעה קלה הפסיקה הבחורה את השתיקה ואמרה לבחור: "על מה אתה מהרהר"? ענה הבחור:"על אותו הדבר שגם את מהרהרת עליו". רגזה הבחורה: "מאוסים עלי גסי הרוח".
האם יש טעם להתדיין עם מישהו כזה? להוכיח אותו? ממש לא. אין טעם וחבל על המאמץ. הם כולם טרחנים ורמאים, שכותבים שנים אותו דבר, חושבים אותו דבר, ועם אותה מטרה. כך עם שופטי בית המשפט העליון. לא פעם הייתה התגוששות איתם לגבי הדין שנתנו ליהודי ולערבי, וזה תמיד תקוע באותו מקום.
פעם אחת נסע המגיד בעגלה בין עיירות, בדרכו לדרוש. כשהגיעה העגלה למעלה ההר, ריחם המגיד על הסוסים, ירד מהעגלה והלך לצד הסוסים. אמר לו העגלון: "רבי, למה ירדת מהעגלה"? ענה לו המגיד "ראיתי שהסוסים מזיעים מהמאמץ בעלייה, וחסתי עליהם". אמר לו העגלון: "רב חשוב כמוך, הסוסים ישמחו להסיע בעלייה".
אמר לו המגיד: "יש מן הטעם בדברייך, ויודע אני שבאחרית הימים, כשאגיע לעולם האמת, אם יתבעני סוסך לדין - אנצח במשפט, אלא שאין רצוני להתדיין עם סוס".
