|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אמי ע"ה אהבה אותנו בדרך הישנה והטובה של אימהות ● בבישוליה המושקעים, במטעמים המיוחדים ● והאהבה הזאת הייתה איתנו כל השנים - מבינים, מרגישים, טועמים ומפנימים
|
|
לשה ודואגת [צילום: חן לאופולד/פלאש 90]
|
|
|
|
|
אמי ע"ה הייתה מעידן בו לאימהות היה רק בעל, בית וילדים. מעידן בו נשים עשו רק לביתן, לילדיהן. אמא שלא כל כך ידעה לעשות עבור עצמה. אמא במשרה מלאה לגמרי. וגם שעות נוספות הצליחה לעשות. מרצה ומפייסת, מתנצלת ודואגת. מנהלת משק הבית...
היא לא הלכה לחוגים, היא לא הלכה להרצאות, היא לא למדה שום קורס שזירת פרחים, גם לא ציור ממוחשב. היא לא נסעה לנופש אימהות בבית מלון מפנק חמישה כוכבים, שלוש ארוחות מלאות קפה חופשי ועוגות, והרצאות מחזקות. היא לא ישבה עם חברות בבתי קפה. בוודאי לא יצאה לשופינג עם חברות, או לבד.
אבל כן יצאה לשוק לבחור פירות טובים, ירקות זולים ויפים, בשר מן הקצב, עופות טריים.
הכל בשבילנו. הלכה לסופר לקנות קמח וסולת ומוצרי חלב, או משהו מיוחד שאהבנו. דאגה שלא נכעס. דאגה שנהיה מרוצים. שנהיה טובים.
אמא לא שלחה לנו הודעות עם סמיילי וחיוך או נשיקה. אמא לא התקשרה כדי לפרגן ולהחמיא.
אמא לא חיבקה אותנו כמעט. רק כשהיינו קטנים וחסרי אונים. כשהיינו תמימים ומקבלי כל חיבוק בשמחה ובהתרפקות. כשידענו לקבל אהבה של אמא. אז, בתוך התמימות ההיא - חיבקה בכל חום ליבה. מילמלה מילים של קסם ואהבה. אחר כך גדלנו, החכמנו, נעשינו ספקנים, ציניים. ואמא הסתגרה עם חיבוקיה. שמרה אותם לנכדים, לתינוקות בכלל.
אבל תמיד אהבה אותנו אמא בדרך הישנה והטובה של אימהות. והאהבה הזאת הייתה איתנו כל השנים - מבינים, מרגישים, טועמים ומפנימים. בבישוליה המושקעים. במטעמים המיוחדים,
בהגשה השופעת חום ובית. ככה אמא אהבה אותנו. בידיים היא אהבה. ובלב מתפלל. בידיה - כשניקתה, כשקירצפה, כשכיבסה והביטה בנו רווה נחת, והביטה בנו מקווה ומתפללת. ככה היא אהבה אותנו.
ובמטבח כשניפתה את הקמח, כשלושה את הבצק, כשגילגלה את הקוסקוס בשקדנות של אהבה, כשטחנה וקיצצה, כשריסקה ועירבבה. הכל מהאהבה הגדולה הזאת.
כשלושה את הבצק וביקשה: ריבונו של עולם, שתמצא הילדה זיווג טוב ותתחתן. אוי ריבונו של עולם, שיצליח הילד בלימודים. ריבונו של עולם שיהיו טובים. ריבונו של עולם שיהיו בריאים.
כשגילגלה את הסולת לקוסקוס: ריבונו של עולם שמור עליהם בזכות רבי שמעון בר יוחאי, בזכות רבי מאיר עליו השלום. בזכות אליהו הנביא זכור לטוב.
ככה הכניסה את הצדיקים לביתנו והטילה עליהם את הפטרונות, את הדאגה את הברכה. ככה היא אהבה אותנו. עם פחד, עם דאגה, עם תקווה לחיים טובים ושלמים. עם בקשה לנחת מכולנו.
ככה היא אהבה אותנו. בשתיקות של לישה ובישול. בשתיקות של תפילה בלב להצלחה. יא-רבי! שמור עליהם! בשתיקות של חוסר אונים מול מציאות כואבת. ולפעמים גם בבכי. קצת בכתה אמא. כשהתפרקו לה דברים בידיים, כשחשה שאין בכוחה עוד.
בכל כוחה אהבה אותנו. שואלת בשתיקה, מגישה ותחינה קלה בעיניה: שהאוכל הזה, שהקוסקוס העשיר ומלא בכל טוב, שהלחם הריחני, שהתבשיל המושקע הזה ירפא את הכאב, יחזק את הגוף
ויגלה לנו כמה אוהבת אותנו אמא. ככה. בידיה ממש. בכל ליבה, בכל חום ליבה.
ואני – מול קערת הקמת המנופה מתחילה ללוש לאט-לאט בתשומת לב ובאהבה, והתפילות בוקעות והלב מתחבר אל ליבה של אמא. הלישה, התפילה, האהבה.
[לעילוי נשמת אמי ע"ה נפטרה בי"ב באב התש"ע]
|
| תאריך:
|
25/07/2018
|
|
|
עודכן:
|
25/07/2018
|
|
ציפורה בראבי
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ארי בוסל
|
26/07/18 06:42
|
|
|
|
|
|
צפורה
|
27/07/18 15:11
|
|
|
|
2
|
|
לאה צבי
|
27/07/18 21:06
|
|
היה זה בשעת מנחה של תשעה באב, אי-שם בשנות השמונים של המאה שעברה. בקרב קבוצת חברים פשטה השמועה, שהרב הראשי לישראל הרב שלמה גורן, זצ"ל, עולה מאז שנת תשכ"ז, שנת שיחרור ירושלים והר-הבית, מידי תשעה באב, לקומה השנייה של בניין ה'מחכמה' שבגבולו המערבי של הר-הבית. מן החלונות הגבוהים נהג הרב להשקיף בעיניים מצועפות דמעות של צער, לעבר פרחחים ערביים קולניים, ששיחקו כדורגל תוך כדי ציחקוקים וצעקות, ברחבת הר-הבית, ממש ליד כיפת הזהב הסמוכה, כאילו היה זה מגרש משחקים שכונתי.
|
|
|
|
|
ביום ראשון התקיימה בתל אביב הפגנת הלהט"בים בעקבות תחושתם שחוק הפונדקאות גרם להם עוול. זכותם להפגין, זכותם למחות, זכותם לדרוש דיון חוזר בחוק ובהשלכותיו. עד כאן הכל תקין במסגרת הנהוג במדינה דמוקרטית.
|
|
|
|
|
כיהנתי כראש המחלקה לתרבות תורניים בגולה כעשר שנים. מדי פעם, במשך התקופה הארוכה יחסית התעוררו עליי מבקרים על שראיתי בעמיתינו הדרוזים זכאים לתמיכה של מחלקה האמונה על העמקת החינוך היהודי. ספריית 'אלינר', עליה הייתי ממונה, החליטה בהמלצתי להפיק ספר על חלקה של העדה הדרוזית בעמידה על מצוות ההגנה על ישראל, על היחלצותה לשתף עצמה במלחמה בגוף ובנפש עוד בטרם תהיה מדינה בארץ. כתבתי הקדמה לספר. הענקתי לו את הכותר "אחווה שעמדה במבחן". יהודה עזריאלי נוחו עדן, מנהל ההוצאה, עיתונאי ובכירי מוסדות הידידות הישראלו-דרוזיות, ערך את הספר. למבקריי אמרתי כי במאבקינו במרחב בו אנו חשובים כפולשים לתוך ישות ערבית או איסלאמית או כל כיוצא בזה, מוכיחה הרקמה של חיים בשלום כי יש תקווה לבניין נוכחותנו המדינית והלאומית במזרח התיכון, והיחסים הדו סיטרים על דרך האחווה מוכיחים, כי הכל אפשרי, כי טיפוח הידידות היא מצווה קיומית, כי יש לה ערך דתי.
|
|
|
|
|
כמרוני ארמי נוצרי ישראלי, אני מבין את חשיבות חוק הלאום. מומלץ שבמדינת לאום יהודי אשר אבותינו תמכו בה יהיה ביטוי למיעוט נאמן כמונו שדווקא רובו מעדיף לחיות תחת שלטון יהודי, להשתלב בה ולשמור בה על זהותו ושפתו הארמית. ככל שיהיה יותר יהודים ציונים במדינה כך הדמוקרטיה תישמר וככל שיהיה מדינת כלל אזרחיה הערבים איסלאמיסטים יתחזקו עד שישתלטו כמו שקרה בלבנון ובזאת גם אנו הארמים - נוצרים וגם היהודים נסבול ונהיה נרדפים בארץ אבותינו ישראל.
|
|
|
|
|
הגזרה הצפונית שוב מתחממת, מטוס ה"סוחוי" הסורי שחדר לשטח ישראל ויורט ע"י מערכות ההגנה האווירית שלה ממחיש את נפיצות המצב הביטחוני בגבול סוריה-ישראל, האירוע קרה יום לאחר הביקור המפתיע והמהיר של שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב והרמטכ"ל הרוסי גרסימוב בישראל ופגישתם עם הדרג המדיני-ביטחוני הבכיר ביותר. רוסיה חוששת מאפשרות של התלקחות אזורית גם על-רקע חילופי האיומים בין הנשיא טראמפ לנשיא אירן רוחאני והמשך ההפצצות האוויריות של ישראל על יעדים אירנים בסוריה.
|
|
|
|
|
