מי שסבר כי מינוי של פרקליט צבאי ראשי המשתייך לקהילה הגאה לא ישפיע על החלטותיו המקצועיות - התבדה. בהודעתו של אלוף שרון אפק נכתב כי "נושא השתתפותם של חיילים בהפגנות נמצא בבדיקה משפטית. אולם בכל מקרה, לא יינקטו צעדים נגד חיילים שישתתפו הערב (22.7.18) בהפגנות למען שוויון לקהילת הלהט"ב".

ההצהרה נמסרה למרות ההצהרה לקציני צה"ל שיצאה כמה שעות על דיון שנערך במוצ"ש (ליל תשעה באב) בענף משטר ומשמעת, בלשכתו של ראש אכ"א, אלוף מוטי אלמוז, לפיה: "מכיוון שהרקע להפגנה הוא כביכול פוליטי, חל איסור להשתתף בהפגנה זו, נא הנחו את אנשיכם".

ההפגנות לא היו מחאה אזרחית אישית על זכויות, כפי שיש המנסים להציגן. הן היו פוליטיות, והיה להן יעד ברור מאוד - נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו והקואליציה בראשותו.

אבל גם אם לא היה מדובר בהפגנה פוליטית, אלא במאבק אזרחי נטול כל סממן פוליטי - לחיילי צה"ל אסור להפגין. הפקודה בעניין זה ברורה כשמש בצהריים, והודעת הפצ"ר כאילו הנושא מצוי בבחינה משפטית - היא שקר גס, לא פחות.

אלוף אפק סבור שהוא מעל לחוק. הוא דוחה את פקודת מטכ"ל מפני דעתו האישית והשקפותיו הפרטיות. הוא יצא מן הארון, תרתי משמע, גם מארון הזהות המינית שלו וגם מארונות על כותפותיו שבזכותם נהיה לקצין בצבא ההגנה לישראל. מדובר בהכרזת מרד על הצבא, שטעון התערבות מצד הרמטכ"ל. אם סבור רא"ל גדי איזנקוט כי הקריצה כלפי הקהילה הגאה על חשבון המשמעת הצבאית תוסיף לו נקודות פוליטיות, יידע כי בדרך לכך הוא מפורר את הצבא ונותן נשק בידי אלה שמערערים ובצדק על כך שצה"ל הולך ונעשה יותר ויותר מעורב בפוליטיקה ומנסה להשפיע על החברה האזרחית בדרכים לא לגיטימיות. פלא שהאמון בצה"ל בהנהגת איזנקוט הולך ומתערער?


מדרון חלקלק


כאשר בפרקליטות הצבאית הראשית מציירים את הנושא כעמום מבחינה משפטית זה שקר גמור. סוגיית השתתפות חיילים במצעדי גאווה עלתה בעבר במהלך עבודת מטה של צה"ל. בסוף שנת 2006 התבקשו כמה גופים צבאיים לבצע עבודת מטה בנושא, שבסופה אמורים היו להגיש נוסח שונה לפקודת ההפגנות. על-פי פקודת ההפגנות, אין התייחסות באופן פרטני למצעדי גאווה, אלא לכל תהלוכה או מצעד. סעיף שלוש בפקודה האמורה קובע כי "חייל לא יטול חלק בכל הפגנה וכן בכל תהלוכה או מצעד, הנערכים על-ידי רשות שאינה צבאית". הפקודה גורפת, ואינה מבדילה בין הפגנה פוליטית להפגנה א-פוליטית. היא קובעת בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים - חיילים לא יכולים להיות בשום הפגנה, נקודה.

בעבודת המטה היו שותפים הפרקליטות הצבאית, אגף משאבי אנוש בצה"ל (אכ"א), אגף משטר ומשמעת וכן יחידת דובר צה"ל. אחד הרעיונות שעלו בישיבה ונדחה היה לאפשר לחיילים להשתתף במצעד הגאווה כאשר הם לבושים בלבוש אזרחי ובזמנם החופשי. אולם בסופה של עבודת המטה הוחלט להשאיר את הפקודה בעינה ולא לערוך בה שינויים. כל זאת כאמור על-דעת הפרקליטות הצבאית הראשית.

בצמרת צה"ל הבינו היטב שמעורבות חיילים בהפגנות היא מדרון חלקלק. אם היום אתה מתיר הפגנה על-רקע זכויות להט"ב, מחר תתיר הפגנת חיילים טבעונים נגד שחיטת בעלי חיים, מחרתיים הפגנת חיילים דתיים נגד יחידות מעורבות. חיילים שהמרו את האיסור להפגין צריכים להיתקל ביד קשה מצד רשויות הצבא, שמצידו חייב להיות עיוור לכותרת ההפגנה - דבר שאם לא יעשה יכניס אותו בעל-כורחו לכלי משחק בקלחת הפוליטית.