דונלד טראמפ גנב את הבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר 2016. זו המשמעות הציבורית, הפוליטית וההיסטורית של מה שמתרחש ביומיים האחרונים. ונדגיש: זו אינה משמעות משפטית; אפילו אם יוכח שטראמפ מעורב במעשה פלילי בנושא זה - וכרגע אין לכך הוכחה - לא ניתן להעמידו לדין על כך. ונסביר.
פרקליטו לשעבר של טראמפ, מייקל כהן, הודה שהוא היה מעורב באוגוסט ובאוקטובר 2016 בתשלומים לשתי נשים שטענו שהיו להן רומנים עם טראמפ, כאשר כבר היה נשוי לרעייתו הנוכחית, מלאניה. האחת הייתה כוכבת סרטי המבוגרים סטורמי דניאלס, שקיבלה במישרין 130,000 דולר. קבוצת טראמפ - עסקיו הפרטיים של הנשיא - החזירה לכהן את הכסף בתחילת 2017, גילמה אותו לצורכי מס ואף הוסיפה לו בונוס של 110,000 דולר תמורת טיפולו המוצלח בפרשה.
השנייה הייתה דוגמנית פלייבוי לשעבר קארן מקדוגל, שמכרה את סיפורה לצהובון נשיונל אינקוויירר תמורת 150,000 דולר. השבועון נמצא בבעלותו של דייוויד פקר, תומך ותיק של טראמפ, שקנה את הסיפור כדי למנוע את פרסומו. כהן מימן 125,000 דולר מתוך התשלום; הוא לא טען שמישהו החזיר לו את הכסף.
מבחינה משפטית, כהן הודה ששני התשלומים היו עבירות על חוקי מימון הבחירות: גם משום שלאדם בודד אסור לתרום יותר מ-2,700 דולר בכל קמפיין, וגם משום שלחברות (והכספים הועברו דרך חברות קש) אסור לתרום יותר מאשר 25,000 דולר. כהן טען בבית המשפט, כי טראמפ הוא שהורה לו לבצע את התשלומים. נכון לעכשיו, הוא לא הוכיח זאת. יש לו קלטת בה הוא משוחח עם טראמפ על התשלום למקדוגל, מה שאומר שטראמפ ידע עליו מראש, אבל אין הוכחה שטראמפ נתן את ההוראה.
גם אם יוכח שטראמפ היה מעורב עד צוואר בשני התשלומים - ידע עליהם, אישר אותם, הורה עליהם - זו אינה עבירה שעליה ניתן להעמיד אותו לדין. משרד המשפטים האמריקני קבע פעמיים, שלא ניתן להעמיד לדין נשיא מכהן. הקביעה הזאת מעולם לא הועמדה לבחינה משפטית, אך יש בה היגיון. החוקה הרי קובעת שהנשיא יישפט בידי הסנאט על-פי כתב אישום שיגיש בית הנבחרים, ושניתן לנהל הליך זה (impeachment) בשל בגידה או "עבירות וחטאים חמורים". עבירות מימון בחירות אינן נכנסות להגדרה זו.
לדבריו של כהן יש משמעות פוליטית, במיוחד לקראת הבחירות לקונגרס ב-6 בנובמבר. הם עשויים/עלולים (תלוי בנקודת המבט) להוביל יותר בוחרים להצביע בעד הדמוקרטים ולהעביר לידיהם את השליטה בבית הנבחרים ו/או בסנאט. זה יהיה משמעותי מאוד לא רק להליך impeachment - שאין כל ודאות שייפתח - אלא גם ובעיקר להתנהלות היום-יומית של הבית הלבן. כל מצב של קונגרס-לעומתי מקשה על הנשיא - על אחת כמה וכמה בפילוג חסר התקדים השורר כיום בארה"ב ובהתחשב באופיו הלוחמני והפוגעני של טראמפ.
זה במבט לעתיד. במבט לעבר, כאמור, אני טוען שהמשמעות היא שטראמפ גנב את הבחירות - בעצמו או בידי אנשיו, במישרין או בעקיפין; זה לא ממש משנה. למה אני טוען זאת? כי:
1. כהן הודה שהתשלומים לדניאלס ומקדוגל נעשו כדי למנוע מהן לפרסם ברבים את טענותיהן בדבר רומנים עם טראמפ. במקרה של דניאלס, היה פרט מגעיל במיוחד (וסליחה מראש): לטענתה, לפני שטראמפ שכב איתה - הוא אמר לה שהיא מזכירה לו את בתו איוונקה. כהן הודה, כי היה ברור לכל המעורבים שהפרסום - ודאי ערב הבחירות - יפגע בסיכוייו של טראמפ. נזכיר שזמן קצר קודם לכן התפרסמה קלטת של טראמפ מהעשור הקודם, בה הוא מתרברב בלשון גסה ביותר על "כיבושיו" המיניים ואף רומז שלא תמיד הם היו בהסכמת הצד הנשי.
2. טראמפ אינו מכחיש את ביצוע התשלומים ואינו אומר שמטרתם הייתה שונה. קו ההגנה שלו הוא: ידעתי עליהם רק בדיעבד והם היו חוקיים. כלומר: טראמפ מאשר שהיו תשלומים ושהם נועדו למנוע פגיעה בסיכוייו בבחירות.
3. הבחירות הוכרעו בפער של 77,744 קולות.
הילרי קלינטון ניצחה במניין הקולות בפער של 2,868,686 קולות. היא הפסידה במניין האלקטורים - שהוא הקובע: טראמפ קיבל 304, היא קיבלה 227. כלומר: אם 39 אלקטורים היו עוברים צד - קלינטון הייתה מנצחת. האלקטורים שהכריעו לטובת טראמפ היו אלו: 20 בפנסילבניה (שם ניצח ברוב של 44,292 קולות), 16 במישיגן (רוב של 10,704 קולות) ועשרה בוויסקונסין (רוב של 22,748 קולות). עוד 38,873 קולות לקלינטון - והיא הייתה הנשיאה. הפער בין השניים היה 0.0005% מכלל הקולות הכשרים בארה"ב כולה ו-0.005% מכלל הקולות בשלוש מדינות אלו.
4. הגיוני ביותר להניח, שאילו סיפוריהן של דניאלס (במיוחד) ושל מקדוגל היו יוצאים לאוויר העולם לפני הבחירות, היו נמצאים באותן שלוש מדינות 38,873 איש שישנו את דעתם ויצביעו לטובת טראמפ. מדובר במספר כל כך קטן מכלל המצביעים, עד שזו הנחה כמעט ודאית. לכן, התשלומים הבלתי-חוקיים לדניאלס ולמקדוגל השיגו את מטרתם המושחתת: טראמפ נבחר לנשיא.
בדרך כלל, אין זה מן התבונה לומר/לשאול "מה היה קורה אם". זה לא רלוונטי והתשובה תהיה בגדר השערה בלבד. המקרה הנוכחי, כך נדמה, הוא יוצא דופן - משום שיש בו שורה של ודאויות: מקורבי טראמפ הניחו שסיפוריהם של דניאלס ומקדוגל יזיקו לו, הם שילמו כדי למנוא את פרסומם, טראמפ ניצח ברוב קטן ביותר בשלוש מדינות מפתח. לכן, המסקנה ההגיונית היחידה היא: הייתה זו גניבת בחירות.