פסטיבל שייקספיר יתקיים בתיאטרון הקאמרי בין 3 במאי ל-6 ביוני. בחמשת אולמות התיאטרון יועלו מחזות ויצירות שנוצרו בהשראת שייקספיר.
"
המלך ליר", בעיבוד ובימוי של הבמאי הגיאורגי רוברט סטורואה, יועלה בבכורה בפסטיבל. את הנוסח העברי למחזה כתב דורי פרנס, והמוזיקה היא של המלחין הגיאורגי הנודע ג'יא קאנצ'ילי. משתתפים:
יוסי פולק בתפקיד ליר, רמי ברוך בתפקיד השוטה;
קרן מור, שירי גולן ונטע גרטי בתפקידי הבנות.
עוד בפסטיבל: "
המלט", הפקה מונומנטלית בבימויו של עמרי ניצן וצוות היוצרים: המתרגם ט' כרמי, העורך הלשוני דן אלמגור, המעצבת רות דר, המוזיקאי יוסי בן-נון וצוות שחקנים מוכשרים שבראשם איתי טיראן.
באולם נחמני בתל אביב תועלה גרסתה של רינה ירושלמי למחזה השייקספירי "
חלום ליל קיץ", בביצוע שחקני אנסמבל עיתים.
מחו"ל יגיעו שתי הפקות: "
הנבלים של שייקספיר", מופע יחיד של האנגלי סטיוון ברקוף, שעיבד, כתב, ביים ומשחק. הצגתו של ברקוף הועלתה לראשונה בלונדון ב-1998 ומאז מוצגת ברחבי העולם. ברקוף, שיעלה את המופע בקאמרי פעמיים בלבד (באנגלית), יגלם דמויות של נבלים כמו יאגו, מקבת, שיילוק וריצ'ארד השלישי. בנוסף ינחה סדנת שייקספיר.
הצגת יחיד נוספת בפסטיבל, "
אהבותיהן של הנשים השקספיריות", היא של כוכבת הקולנוע והתיאטרון סוזנה יורק. ההצגה תועלה בשפה האנגלית.
בנוסף, אפשר יהיה לצפות בחזרות פתוחות לקהל של "
רוזנקרנץ וגילדרשטרן מתים", מאת טום סטופארד שיועלה בהמשך בקאמרי בבימויה של יעל רונן, ובהשתתפות רמי ברוך, יניב ביטון ויואב לוי. מחזהו של סטופארד, המבוסס על המחזה השייקספירי "המלט", מתאר את אחורי הקלעים דרך שתי דמויות משניות: רוזנקרנץ וגילדנשטרן שנשלחים במטרה ללוות את המלט למלכודת מוות, ומתים בעצמם. המחזה מוכר לקהל הישראלי בזכות הביצוע הנפלא של שחקני תיאטרון גשר, עם הגעתם לארץ.
תוכנית הפסטיבל כוללת גם את קריאת המחזה "
הו, הו יוליה", מאת אפרים קישון, בבימוי ובהשתתפות
שמואל וילוז'ני, שרית וינו אלעד ואחרים; וכן הקרנות פתוחות לקהל הרחב של קלאסיקות קולנועיות של מחזות שייקספיר, ובהם "הסוחר מוונציה" "ריצ'ארד השלישי", "הנרי הרביעי", "מהומה רבה על לא דבר" ו"המלט".
אירוע הפתיחה יתקיים ב-5 במאי, ויכלול דיון על יצירותיו של המחזאי בהשתתפות סטיבן ברקוף, רוברט סטרואה, דן אלמגור, עמרי ניצן, פרופ' אברהם עוז, ושחקני הקאמרי בקטעים מהצגות של שייקספיר.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
