|   15:07:40
דלג
  מוטי דנוס  
עורך אחראי הפרקליטים
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב

  מוטי דנוס  
עורך אחראי הפרקליטים
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
מה צריך לדעת כשמתכננים חופשה באילת?
כתיבת המומחים
המדריך המלא להלבנת שיניים

ראיון פרישה עם השופט ארנסט

אחרי 12 שנות שיפוט נאלץ שופט השלום בתל אביב, דני ארנסט, להיפרד מהכס הסיבה: בעיות גב "זאת מחלת מקצוע", הוא אומר, ומסכם את כהונתו: "הייתי בית הלל ולא בית שמאי"
28/11/2005  |   מוטי דנוס, מוטי דנוס   |   מאמרים   |   הפרקליטים   |   תגובות
   רשימות קודמות
  הצ'חצ'חים מרחוב הירקון 110
  עו"ד בפועל ועו"ד בתואר
  "כבודה" - נירה לידסקי

השופט דני ארנסט פורש. אומנם הוא שלם עם עצמו ועושה זאת בסיפוק מלא ועם תוכניות לעתיד, אבל בגיל 54 הוא נאלץ לשנות כיוון, לאחר 12 שנים בבתי משפט השלום במחוז תל אביב.

- השופט ארנסט, מדוע פרשת?
"בעיות גב. לצערי, זה חלק מדרישות המקצוע. הגב זו בעיה של הרבה שופטים, סוג של מחלת מקצוע. במשך רוב היום שופט יושב ולא זז, ובשנה האחרונה היו לי התקפים שהלכו וגברו. היה לי מאוד קשה לשבת, ונאלצתי לדחות משפטים ולהוריד את כמות העבודה ב-50 אחוז".

- אז פשוט קמים ועוזבים?
"אני רואה את עצמי כשופט יעיל והרגשתי מאוד לא נוח עם זה. תהליך העזיבה אורך חודשים. התייעצתי עם חברים ועם אנשים במערכת. בכל החלטה יש בעד ונגד, אין החלטות נקיות, של 100 אחוז. בשלב מסוים קיבלתי החלטה ואני מקווה שהחלטתי נכון".


"הייתי שופט שתקן"

אחרי 10 שנות עבודה כעורך דין, התחיל השופט ארנסט, אז בן 42 את דרכו כשופט בבית משפט השלום ברחובות, שם עסק בתיקים פליליים. בזמן כהונתו בשלום בתל אביב התמחה בתחומים אזרחיים מגוונים ובמקביל כיהן כיו"ר הוועדה לענייני מיסים וכיו"ר ועדת הגדר הביטחונית בתוך שטח ישראל, עיסוק שסיפק לו עניין מיוחד.

"עסקנו גם בתוואי עוטף ירושלים, ולמעשה אנחנו קבענו את התוואי. היינו מקבלים ערעורים של אנשים שנפגעו, אנשים שגרים שם, תושבי כפרים או אנשים שרצו דווקא להיות בתוך או מחוץ לשטח ישראל. זו היתה עבודה מאוד מעניינת ומגוונת".

שנים כיהן השופט ארנסט בתפקיד שופט בית משפט השלום במחוז תל אביב. בשנים האחרונות עשה זאת בשלום בתל אביב, אליו מתנקזים כ-50 אחוז מהתיקים בארץ.

- הופתעת ממה שמצאת בבתי המשפט?
"לא, מצאתי מערכת לה ציפיתי. הרי הגעתי מהשטח ומהעשייה המשפטית הפרקטית. כעורך דין, היה לי משרד עצמאי עם שותף, ועסקתי בפירוק חברות גדולות, כמו כל-בו שלום. למערכת בתי המשפט הגעתי לאחר שהוצע לי לבדוק את האפשרות, וזרמתי לתוך זה. תהליך המינוי לקח כמעט שנתיים עד שהגיע המינוי בפועל".

- היה לך סיפוק מהעבודה?
"סיפוק גדול, בעיקר במקרים בהם הצלחתי לגשר בין צדדים. גם כאשר הייתי כותב פסקי דין, לא הייתי מושך אותם. שופט לומד לכתוב עם הפה, לא עם היד. אני הייתי מעיין בתיק ומקריא לקלדנית את פסק הדין. אחר כך, כמובן, עובר ועושה הגהות ותיקונים, אבל בגדול, פסק הדין היה מוכתב בעל-פה, ברצף ובמהירות".

- אבל על הדוכן היית שקט משהו, נכון?
"אני הייתי שופט שתקן, לא דיברתי הרבה. הדיבורים שלי היו בעיקר הצעות לפשרה".

- מדוע העדפת לנהל כך את המשפטים?
"זה לא שבחרתי להיות שתקן, זה קשה עוד יותר. הרי אנשים מתרגזים, מעירים, מתפלמסים, ולמרות שלשופט אין דעה קדומה, יש לו דעה שהולכת ונבנית במהלך המשפט. זה לא קל אבל אני תופס את זה כדרך שיפוט נכונה - לשבת בשקט, להקשיב ולראות שהפרוטוקול נרשם כראוי. אני לא מהשופטים שמכתיבים פרוטוקולים, להיפך, אני מקשיב ומסתכל על הפרוטוקול שנכתב".

- זה קצת חריג, לא היית אומר?
"אני לא חושב ששופטים אמורים להיות כוכבי קולנוע. שיפוט זה קודם כל לעשות צדק במסגרת הדין, ולעשות אותו בזמן. לא תמצא אצלי איחורים במתן פסקי דין. כשאתה ניגש למשפט אתה מנסה להגיע לתוצאה צודקת במסגרת החוק וצריך להפעיל הרבה שיקול דעת והיגיון. חשוב ששופט יהיה קודם כל בעל שכל ישר וסבלנות, שינסה להגיע לפיתרון חכם".

- פרישתך אינה נובעת מכך שלא קודמת למחוזי לאחר שנים כה רבות בשלום?
"אני מניח שאם הייתי נשאר עוד שנים ספורות הייתי מתקדם למחוזי. אני מיודד עם הרבה שופטים במחוזי, בשלום וגם בעליון, והם מצטערים שעזבתי. הרבה מהם אמרו לי שאני חומר של בית משפט מחוזי, כתבו לי וציפו לראות אותי מגיע למחוזי בתקופה הקרובה".


"עורכי דין עובדים קשה"


את יום העבודה שלו מתכוון האזרח ארנסט להתחיל מעתה ב-8:00 בבוקר, בצעדה על חוף הים ולהמשיכו בענייני בוררות וגישור. ולא, הוא לא מתכוון להפסיק לקרוא פסקי דין, כי "להיות שופט זה אורח חיים, שדבק בך מהרגע שבחרת בו".

- אתה סבור שהתגמול שהמדינה מעניקה לשופטים הוא הולם?
"אדם שבא לשיפוט לא בא להתעשר, אלא כי הוא חושב שזאת עבודה טובה, עם תגמול של סיפוק אישי. באופן אישי אין לי תלונות. לא באתי למערכת כדי להתעשר ואני לא חושב שיש שופטים שמתוסכלים בגלל שהם לא מרוויחים כמו עורכי דין צמרת".

- איזו עצה יש באמתחתך להשיא לשופטים?
"הייתי אומר שכשיש באמת בעיה - הפרוצדורה זזה הצידה ומסתכלים על בני האדם. אני אימצתי את השיטה, לא הייתי שופט פורמליסט אלא שופט מהותי, בית הלל ולא בית שמאי.

"השתדלתי לראות את בני האדם ולא להקשות על אנשים. מעולם לא הטלתי הוצאות אישיות ומעולם לא הטלתי הוצאות לטובת אוצר המדינה, גם כשזה היה מוצדק".

- מדוע?
"כי שופט אזרחי הוא לא מעניש ולא פוגע. אוצר המדינה מקבל את האגרה של בית המשפט. לצדדים יש סכסוך ביניהם, עם הרבה אמוציות, ורצוי שהשופט יוריד פרופיל, למעט בנושא אחד: ניסיון להגיע לפשרה. אני מודה שניסיתי רבות לגשר והרבה פעמים גם הצלחתי בכך, גם במהלך המשפט. התפקיד שלי הוא לעזור להליך להתקדם לכיוון פיתרון, שבמידת האפשר יעשה את הצדק".

- מערכת בתי המשפט השתכללה או נסוגה לאחור בעשור האחרון?
"אני חושב שבתי המשפט השתכללו מאוד. הוכנסו שיטות ניהול מודרניות, נלקחו יועצים ארגוניים, נושא הגישור חדר, נכנסו שופטי מוקד, מיחשבו את המערכת, עכשיו מכניסים מסכים נוספים, חיפוש התיקים התייעל..."

- בסך-הכל אהבת את העבודה.
"בהחלט. שופט שומע אינספור תיקים ואי אפשר לומר שכולם מעניינים אבל יש הרבה מהם מעניינים. לא לחינם כל סדרות הטלוויזיה הטובות עוסקות בבתי המשפט ולא לחינם יש כל כך הרבה סטודנטים למשפטים. הבנתי את זה עוד כשהייתי סטודנט בתל אביב - שאלו הם החיים, לא תיאוריה, אלא טיפול מעשי בחיים".

- היית מייעץ לבנך ללכת לשיפוט?
"אני חושב שבני רואה את זה כייעוד בבוא היום. היום הוא בצבא, אבל הוא רוצה להיות שופט כמו אבא וזה לא משהו שאני אמרתי לו".

- עם אילו פסקי דין שנתת אתה חש היום גאווה?
"היה פסק דין חדשני שעסק באדם שפרץ לאתר אינטרנט והוציא משם כתובות. היה לי מקרה, בשנת 1993, שדחיתי תביעה של בנק עקב יעוץ רשלני של הפקידים. הבנק דחף קרנות ואנשים הסתבכו כספית. היה לי תיק של עובדים זרים שהוחזקו 80 יום במעצר שווא וקיבלו ממני פיצוי משמעותי של מעל ל-100,000 שקל. וכמובן, ההחלטות שנתתי בעניין הגדר הביטחונית".

- אתה פורש עם תובנות מסוימות?
"אמירה של שופט היא בפסקי הדין ואני בהחלט גאה על פסקי הדין שכתבתי. אולי אחת ההבחנות החשובות שאני למדתי היא שעורך דין טוב הוא קודם כל עורך דין שקרא הרבה פסקי דין. עורכי דין ומשפטנים ממשיכים ללמוד כל החיים כך שצריך להמשיך ולקרוא פסקי דין כל הזמן".

- ואיך באמת נראים עורכי הדין מעמדת השיפוט?
"עורכי הדין עובדים קשה - ההופעה בבית משפט, הצד שני, המערכת הפורמאלית, הלקוח שנושף בגבך. אני בהחלט הייתי מודע לקושי לזה ולסיטואציה בבית המשפט, ואני חושב שרוב השופטים מבינים את הסיטואציה ובהחלט מפרגנים ולא רוצים להקשות כשאין צורך".

- לאן מועדות פניך?
"אני נכנס לשלב נוסף בחיים. בגיל 54 אני אומנם שופט בדימוס אבל לא הפסקתי לחיות. אין בכוונתי לחזור לעריכת דין בתקופה הקרובה, אלא לעשות מה שעשו שופטים לפניי - לעסוק בבוררויות וגישורים. אני אשב במשרד חיים צדוק, לא כשותף ולא כשכיר. אני לא מתכוון להופיע, אלא מכוון לבוררויות עסקיות-כלכליות וגם לגישורים במעמד אישי".

הראיון פורסם לראשונה במגזין הפרקליטים – www.praklitim.com
תאריך:  28/11/2005   |   עודכן:  28/11/2005
עו"ד מוטי דנוס
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
תוכנית המרתפים החדשה בתחום העיר תל אביב (ע'1) מאפשרת, במקרים מסוימים, שימוש עיקרי כמשרד לבעל מקצוע חופשי במרתף שנועד במקור לשטח שירות.
27/11/2005  |  עו"ד עפר טויסטר  |   מאמרים
בעבר הרחוק היתה הגזענות ענף במדע. אנשים מלומדים כתבו ספרים המתארים את עליונותו של הגזע "הלבן" על פני הגזעים "הצבעוניים", המובנית בתשתית הביולוגית של האדם.
27/11/2005  |  בועז מושקוביץ  |   מאמרים
באחד הבקרים של חודש ספטמבר הגעתי עם רכבי לבית המשפט העליון, כשעימי מספר קלסרים כבדים. בפתח החניה הובהר לי על-ידי אנשי הביטחון כי מזה מספר חודשים חל איסור גורף על עורכי הדין לחנות בחניון בית המשפט העליון, ולדברי האחראי במקום, הדבר נעשה "על-פי הסדר עם לשכת עורכי הדין". זאת, לאחר שבמשך השנים מאז נפתח בית המשפט העליון במבנהו החדש, החניון היה פתוח לחניה בפני עורכי דין בכל עת.
27/11/2005  |  עו"ד אבי אודיז  |   מאמרים
בסערת הפילוג בליכוד, עם פרישתו של שרון ונאמניו, נשכחה ועומעמה אחת הסיבות העיקריות לכך, שהמורדים הציקו והמאיסו את עצמם על שרון ונאמניו, הוא הפחד מפני מהלכים חד-צדדיים נוספים של שרון ביש"ע ובירושלים.
27/11/2005  |  עו"ד אברהם פכטר  |   מאמרים
מרבית שינויי החקיקה בתיקון 147 לפקודת מס הכנסה ייכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2006.
27/11/2005  |  רו"ח אלעד רוזנטל  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
צבי גיל
צבי גיל
בקטע "דיינו" הנוסח האלטרנטיבי הוא "כמה מעלות רעות לאלוהים עלינו"    מתחילים באיתמר בן-גביר שהוא השר לשגעון הלאומי - דיינו, עוברים לשר האוצר ששודד את הקופה הציבורית - דיינו, ושר המשפ...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
הלא חרדים מסרבים להיות "חוטבי עצים ושואבי מים" לרבנים, אברכים ופוליטיקאים חרדים    או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
דרור אידר
דרור אידר
זה לא היה ביתן "פיצה ותאנים", זה ביתן של מדינה שנלחמת על הישרדותה, לזרוק את האתגר ככה, זה מעשה פחדני    מכיוון שכולם כועסים על ישראל ללא סיבה אמיתית, רק מתוך אנטישמיות, לתת את המתנה...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il