הדיאלוג בין ארה"ב לרוסיה בסוגיות בינלאומיות מתאפיין באי-הבנות מתמשכות ששיאן הסמלי היה בשנת 2009 כאשר מזכירת המדינה האמריקנית דאז, הילרי קלינטון, הגישה למקבילה, שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, כפתור שאמור היה לסמל איתחול היחסים. אלא שבמקום המילה "איתחול" ברוסית נכתב בטעות "עומס יתר". מעבר לאנקדוטות כאלו, ארה"ב ממשיכה להחמיץ את המשמעות שרוסיה מייחסת לתהליכים גיאו-פוליטיים שונים שהיא מקדמת.

המעורבות הרוסית בסוריה היא דוגמה לכך. במהלך אוגוסט פגש היועץ לביטחון לאומי, ג'ון בולטון, את מקבילו הרוסי, ניקולאי פטרושב. במרכז הדיון עמדו הבנות אפשריות בסוגיות הנוגעות לסוריה ולאירן. בולטון טען שארצו מניחה שבידה מנוף כלפי רוסיה בגלל ההתבוססות הרוסית בסוריה. בולטון ציין, כי הרוסים תקועים בסוריה והם מעוניינים למצוא גורם אחר שיישא בעלויות שיקומה.

נכון שרוסיה, המתמודדת עם עיצומים אמריקניים מתמשכים, תתקשה כלכלית להוביל את שיקום סוריה. עיצומים שנכנסים לתוקף בימים אלו מיועדים, בין היתר, לפגוע במתן האשראי לרוסיה ולשבש ייצוא טכנולוגיות ביטחוניות רגישות, וצפויים להקשות אף יותר על הכלכלה הרוסית. השפעתם המצטברת של העיצומים משליכה גם על אחיזתו ועל משילותו של הנשיא ולדימיר פוטין עקב העול הכלכלי שהם מטילים על האוכלוסייה במדינה. לפיכך, ביטול או לפחות הקלה של העיצומים מהווה מטרה עליונה מבחינת פוטין בבואו לשאת ולתת בזירה הבינלאומית בנושאים שונים.

למרות האבחנה הנכונה על מגבלות הכלכלה הרוסית, חוסר ההבנה האמריקני לגבי היתרונות שרואה רוסיה במעורבותה בסוריה בעת הנוכחית הוא מפתיע. רוסיה מתייחסת לאירן ולסוריה כמנופים שישמשו את הקרמלין בבואו לקדם את האינטרסים הרוסים בעולם. הרוסים שבו והדגישו לאורך שנים, כי שימור משטרו של בשאר אסד בסוריה אינו יעד בפני עצמו, אלא אמצעי ליציבות במדינה ובאזור כולו, מצב המקדם את מטרותיהם במזה"ת.

כך גם מערכת היחסים בין רוסיה לאירן, שחפה מאלמנטים אידאולוגיים או סנטימנטליים, ומהווה אמצעי נוסף עבור הקרמלין לקידום מטרותיו. מתוך ראייה זו, הרוסים פועלים במרץ לייצר לעצמם מנופים נוספים במזה"ת. כך, בימים אלו צצים פרסומים על פרויקט גרעין אזרחי נוסף באירן שמקדמת רוסיה, ויוזמה רוסית להקמת מערכת תשלומים אזורית שתכלול את אירן ושתתבסס על מטבעות לאומיים כחלופה לדולר האמריקני.

בולטון צוטט כאומר שלדברי פוטין, רוסיה לא יכולה להכריח את אירן לעזוב את סוריה. רוסיה אכן אינה יכולה לכפות על המשטר האירני צעד כזה, אך היא ממקסמת את יכולותיה ומנופיה מולו וכתוצאה נמצאת בעמדה המאפשרת לה ללחוץ על אירן לפעול בצורה בונה בראיית ארה"ב. פטרושב, שכלול בעצמו ברשימת האישים הרוסים תחת עיצומים אמריקניים, הציע לקדם את נסיגת הכוחות האירניים מסוריה בתמורה להקלת העיצומים על אירן. בולטון סירב.

הזירה הסורית מספקת לרוסיה אפשרויות נרחבות לשאת ולתת עם ארה"ב ומדינות המערב בהקשרים שונים. היכולת להביא להסדרה בסוריה שתספק את דרישותיה של ישראל בהקשר האירני ותסייע להוצאת הכוחות האמריקניים מסוריה, משמשת כקלף מרכזי בידי פוטין. להסדרה כזו מתלווה מחיר, ולרוסיה אין כל כוונה לסייע ללא תמורה לארה"ב.

לאחרונה הגבירה רוסיה את קריאותיה לקהילה הבינלאומית לפעול לשיקום תשתיות בסוריה, ולהושיט סיוע הומניטרי ליצירת תנאי מחיה משופרים שיסייעו לשובם של הפליטים לבתיהם. לפני מספר ימים הודלף מסמך ששלח הרמטכ"ל הרוסי, ולרי גראסימוב, למקבילו האמריקני, ג'וזף דנפורד, בו הוא קורא לארה"ב לשתף פעולה במאמצי השיקום לקראת שוב הפליטים. ארה"ב לא נענתה לקריאה זו ורוסיה האשימה, כי זו למעשה הטלת האחריות עליה לשיקום סוריה. לטענת הרוסים, באזורים שאינם בשליטת המשטר, ארה"ב דווקא מוכנה לשתף פעולה עם מדינות כגון סעודיה, טורקיה וירדן בשיקום. רוסיה אף הרחיקה לכת ורמזה, כי סוכנויות האו"ם נמנעות במכוון מפעולות שיקום הומניטריות באזורים סביב דמשק הנמצאים בשליטת אסד, בגלל לחץ מדינות המערב.

מדינות המערב וארה"ב בראשן, אכן אינן נלהבות לסייע. ישנו מרחק רב בין הסכמתן שבשתיקה לכך שאסד שב ומבסס את אחיזתו בסוריה, לבין השקעת משאבים וכוח אדם בשיקום תשתיות אשר יבססו ויקבעו את שלטון אסד לאחר שבע שנות מלחמה עקובות מדם.

ההערכות סביב עלות שיקומה של סוריה נעות בין 250 ל-400 מיליארד דולר ולמרות ההזדמנויות העסקיות הטמונות בפיתוח המדינה, הרי שמולן מושמעות תחזיות קודרות לפיהן הסיכוי לפעילות עסקית בינלאומית בסוריה הוא כרגע נמוך עד אפסי. אין ספק, כי בשלב הראשון פעילות השיקום והפיתוח תסתמך על מהלכים הומניטריים ומדיניים שהצלחתם תהווה מנוף עתידי להשקעות כלכליות.

רוסיה אינה מסוגלת לשאת אף את הנטל הכלכלי של שיקומה הראשוני של סוריה, בוודאי ובוודאי אחרי הסבב האחרון של העיצומים האמריקניים. אירן אומנם שואפת להעמיק נוכחותה בסוריה, אך גם היא מתמודדת עם העיצומים האמריקניים המתחדשים. לאחר שהשקיעה מיליארדי דולרים בסוריה במהלך המלחמה, אירן אף ניצבת בפני מחאה עממית הקוראת להציב את אירן בראש סדר העדיפויות ולא מדינות לווין כגון סוריה.

על-רקע זה, רוסיה פועלת במספר מישורים לקדם את שיקום סוריה. בנאומו בחודש שעבר שילב פוטין איום מרומז שעיקרו הוא, כי כדאי למדינות אירופה לסייע בשיקום אחרת, הפליטים ימשיכו לזרום לשטחן. לאחר הביקור הבהול של הרמטכ"ל ושר החוץ הרוסים בישראל בחודש יולי, נסעו השניים לפגישה עם הקנצלר אנגלה מרקל, אשר סוגיית הפליטים מהווה סוגיה מרכזית מבחינת התמיכה הציבורית בממשלתה. על הפרק אכן עמד סיוע בשיקום השטח ההרוס, שיאפשר את חזרת הפליטים הסורים למולדתם.

בעוד מדינות המערב אינן מציגות עמדה ברורה בנושא, כוחות אחרים זורמים לאזור. פוטין קרא בגלוי למדינות ידידותיות לרוסיה, כגון שכנותיה מחבר המדינות, לבוא ולהשתתף במאמצים. בעקבות קריאות אלה, דווקא יפן הצהירה, כי תשתתף בשיקום תשתיות במזרח רוטה ובחומס ותסייע בבניית בתי הספר ובתי החולים. בסוף השבוע האחרון אף פורסם, כי מעבר לדיונים על מעורבות כלכלית, השגריר הסיני בדמשק אמר, כי צבא סין מוכן להיכנס לפעולה באידליב, בה נמצאים "מיליטנטים מהמיעוט האויגורי המוסלמי". האמירה לוותה בפרשנות לפיה הצטרפות של סין למאמץ תבטיח לאסד שליטה על כלל סוריה.

מדינות המערב ואירופה בעיקר, להן עניין מרכזי בחזרת הפליטים למולדתם, ייאלצו להחליט האם הן יותר חפצות להשיב את הפליטים למולדתם, או יותר מתנגדות לאסד וירשו לכוחות אחרים לזרום לשטח הסורי.