בחודשים האחרונים בוחנת לשכת עורכי הדין בקליפורניה את האפשרות לפיה מי שאינם עורכי דין או גופים מסחריים יוכלו להחזיק בבעלות במשרד עורכי דין. תומכי המהלך, ביניהם אקדמאים ומשפטנים בכירים, טוענים, כי פתיחת השוק לבעלות יכולה להוביל לשוק עריכת דין חדשני ותחרותי, לייעל מערכות, להביא השקפות עולם שונות ולבצע שינויים במבנה שכר הטרחה. זאת, לאור השקעות כספים אפשריות ממקורות נוספים.
היום, בכדי לגייס הון, משרד עורכי דין אמריקני לא יכול לפנות למשקיעים או להנפיק מניות לציבור כמו כל פירמה עסקית, אלא לגייס הון באמצעות השותפים הבכירים (Capital contribution), או במקרה של גיוס חוב - ליטול הלוואות יקרות מבנקים או מגופי מימון אחרים.
כבר כיום, בחלק לא מבוטל ממשרדי עורכי הדין בארה"ב (ואף במספר מצומצם מאוד של משרדים בישראל), מנכ"ל המשרד איננו משפטן אלא בוגר מינהל עסקים או תחום משיק אחר. זאת, לאור ההבנה שדרושה אבחנה מהותית בין השירות ללקוחות לבין רובדי הניהול והתפעול להם דרוש מנהל בעל ידע רלוונטי. תומכי רפורמת גיוס ההון החיצוני טוענים, כי בעלות על משרד עורכי דין אינה מחייבת בהכרח ידע משפטי, אלא מצריכה ניסיון ניהולי ותפעולי, על-מנת לבנות תשתית ומותג מנצח בעולם רווי תחרות ואמוציות.
בישראל אוסר חוק לשכת עורכי הדין על שותפות עם אדם שאיננו עורך דין ואף אוסר על שיתוף אדם שכזה בהכנסות המשרד. בארה"ב נאסר על מי שאינם עורכי דין להיות בעלים של משרד עורכי דין, לאור החשש מפגיעה ביושרתו ובעצמאותו של המקצוע. לפני מספר שנים לשכת עורכי הדין האמריקנית אף דחתה ברוב גדול (כ-80%) הצעה לתקן את כללי האתיקה, כדי לאפשר בעלות שונה במשרדי עורכי דין.
סוגיה זו עולה ביתר שאת גם ביחס למימון הליכי ליטיגציה באמצעות חברות המהוות צד בלתי קשור להליך, כגון קרן ליברה בישראל או חברת LexShares האמריקנית. בארה"ב יש הטוענים שגם כיום יש לגורמים "לא משפטנים" שליטה על המתרחש במשרדי עו"ד.
משרדי עורכי דין רבים מעבר לים עוקפים את איסור הכנסת ההון ממקורות חיצוניים בדרך של פיתוח טכנולוגיות in-house. הם מפתחים יכולות טכנולוגיות ופלטפורמות חדשניות (תחום ה-Legal Tech) ולאחר פיתוחם יכול המשרד להעביר את הפעילות לחברה חיצונית וליהנות משירותיה במחיר נמוך, תוך הוזלת העלויות למשרד.
בישראל כלל לא עלתה על הפרק השאלה האם ניתן לאפשר בעלות במשרד עו"ד למי שאינם עורכי דין. באופן עקרוני, ניתן לקדם חקיקה רלוונטית בשים לב לחסרונות אפשריים ואף להגביל מהלך שכזה, לדוגמה: לאפשר שותפות במשרדי עו"ד רק עד שיעור מסוים מהון המניות של הפירמה, כך שמי שאינו עו"ד לא יהיה בעל שליטה.
