עַד-עֲקָרָה יַלְדָּה שִׁבְעָה, וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה (שְׁמוּאֵל א ב').
עָקְרָה
לְלֹא פְּרִי בֶּטֶן,
הָאִשָּׁה לֹא מֻשְׁלֶמֶת .
סִדְרֵי עוֹלָם תַּהֲפֹךְ,
עַד שֶׁתַּחְבֹּק יֶלֶד.
תִּשְׁאַל וְתַחְקוֹר,
עוֹלָמוֹת תַּהֲפֹךְ.
תַּעֲבֹר יִסּוּרִים,
תִּתְפַּלֵּל עַד כְּלוֹת.
עָקְרָה לֹא יַלְדָּה,
לֹא תֶּחְדַּל לְקַוּוֹת,
לֹא תִּרְצֶה לַעֲצֹר,
אֶת שַׁרְשֶׁרֶת הַדּוֹרוֹת.
דּוֹרֶשֶׁת וּמִתְפַּלֶּלֶת,
וּמְדַבֶּרֶת עִם אֱלֹקִים.
חוּוָה כְּאֵב וְסֵבֶל,
עַד שֶׁתִּקָּרֵא אֵם הַבָּנִים.
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה קָרָאנוּ,
עַל שָׁלוֹשׁ עֲקָרוֹת.
שָׂרָה,רָחֵל וְחָנָה,
שֶׁלֹּא נוֹאֲשׁוּ וְהִמְשִׁיכוּ לְקַוּוֹת.
בִּזְכוּת תְּפִלָּתָן הַכֵּנָה,
בִּפְרִי בֶּטֶן זָכוּ.
אֱלֹקִים שֵׁמַע תְּפִלָּתָן,
יִצְחַק,יוֹסֵף וּשְׁמוּאֵל נוֹלְדוּ.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
