משר חינוך במדינת ישראל ניתן לצפות אפס סובלנות למעשים אלימים כמו שריפת תמונותיו של שר פנים בממשלת ישראל, בה שר החינוך נפתל בנט הוא בין היתר חבר בכיר. אבל כשמדובר ב
נפתלי בנט, הציפייה הזו מוגזמת. הגם שהוא יעטוף את אכזבתנו במתק מילים. הוא גם היה סבלני כלפי חברו למפלגה, שכבר בחר טרקטור ככלי להרס סמל שלטוני בדמות בית המשפט העליון.
לסובלנות של שר החינוך כלפי בריונות של פעילה פוליטית, בה הוא תומך, נוספו גם חטאי גילויי להט הסתה דמגוגית שלו. מדובר בחטא ההבנה ללבם של השורפים את תמונת שר הפנים,
אריה דרעי, בהפגנה למען גירוש כל הפליטים הזרים. בראש ההפגה ניצבה שפי פז. אין ספק ששפי פז חיה בשכונה מוזנחת כבר עשרות רבות של שנים על-ידי כל ממשלות ישראל. אי-אפשר להישאר אדיש לכאב ולזעם שהיא מביעה.
חטאו של שר החינוך שבלהט הדמגוגי שלו מצא לנכון להבין ללבה וללבם של השותפים הפעילים והשותפים הפאסיביים לשריפת התמונה, כשהמנהיגה שפי פז עם מגפון בידה לא ביקשה מהקהל, אותו היא מנהיגה, לחדול משריפת תמונת השר.
השר מבקש לגלות הבנה באומרו: "תנסו לחיות בתנאים של שפי פז בדרום תל אביב ואז נדבר". שר החינוך מחליט מתוך אינטרס פוליטי צר לגלות רוחב לב וסלחנות כלפי שפי פז וחבריה, שמסיטים את כל כובד בעיותיה של דרום תל אביב בשחרור מכל אחריות אחראים אמיתיים למצב הבלתי נסבל של החיים בדרום תל אביב.
עשרות שנים לפני בוא הפליט שחור העור הראשון לדרום תל אביב, השלטונות נתנו יד להקמת בית קולנוע לסרטים פורנוגרפיים תוך התעלמות ועצימת עיניים מכל מה שמתרחש מסביב עת קמה תעשיית מין פורחת. לשלטונות יש אחריות לתהליך המצער, שרחוב חנויות הנעליים הפך לרחוב ממכר גופות בני אדם, זנות, סמים ופשע.
עשרות מאורות לממכר סמים ומרכזי תעשיית מין התמקמו ברחובות הדרום שנים רבות לפני שהחלו מאות ילדי עובדים זרים לחבוש את ספסל הלימודים בבית הספר "רוגוזין", ומאות רבות של הורים החלו לאחסן את ילדיהם במחסני-גני-ילדים, המהווים לאטים מלכודת מוות לילדים, רק כדי שההורים ייצאו ליום עבודה של 12-10 שעות לשביעות רצונה של הכלכלה הקפיטליסטית, הזקוקה לכוח עבודה זול ללא תנאים סוציאליים.
מגדלי פאר
שפי פז, הממקדת את כל בעיות דרום תל אביב באלפי מהגרי עבודה או "מסתננים" כלשונה, משרתת רק את האינטרס האפל של ההון, המונע הגשת סיוע משמעותי במערכת החינוך, כבישים, מדרכות, הצלת צנרת הביוב ממכת הסתימות והחלודה המרעילה גם את מי השתייה ועוד סיוע מציל חיים לתושבי דרום תל אביב, כי ההון מעוניין בהוצאתם של כל התושבים החיים בה - יהודים, ברובם מזרחיים, וגם מהגרי עבודה - כדי להקים שם מגדלי פאר. תוכנית המתאר להקמת גורדי שמיה של דרום תל אביב חיה, קיימת, נושמת ורק מחכה לשעת השין כדי לצאת בתנופה ובעוצמה רבה לחרוש את דרום תל אביב. להוציא ממנה את כל האוכלוסייה כפי שעשו לאחרונה בתל עמל ולהכשיר את הקרקע ליצרים האפלים של כרישי הנדל"ן, שממש נוח להם שהרחוב מתמקד בשנאה לזרים.
כשיש תוכניות מתאר לחיסול הדרום, מי יקשיב היום לתביעה להקים בית ספר תיכון אחד (אחד!) בדרום תל אביב, כדי למנוע את מכת ההסעות של ילדים מסלמה, מהתקווה, משכונת הארגזים לצפון העיר כדי ללמוד בבתי ספר תיכון יוקרתי. נותרה דרום תל אביב עם "שבח מופת", שהוא בעיקר תשובה ליוצאי חבר העמים גם מחוץ לתל אביב ו"רוגוזין" לילדי הפליטים.
מה שההון עשה בברוטאליות ובאכזריות רבה להון האנושי קשה יום, הכורע תחת נטל מלחמת הקיום, בשכונות גבעת עמל, תל כביר, סלמה, שכונת הארגזים, מתוכנן בתקופה הקרובה לביצוע בהיקפים יותר גדולים ברחבי דרום תל אביב.
שר חינוך בישראל מגלה סובלנות וסלחנות לאלימות של שפי פז וחבריה, כי הם משרתים קו פוליטי שהשר מבקש להנחיל. שר החינוך עוטף את הסלחנות והסובלנות במעטפת מליצות דמגוגיות זולות, המבקשות לסמא את הציבור באמירה שקרית, לפיה הגירוש הוא תנאי וערובה לשיקום שכונות דרום תל אביב. המשוואה של שיקום תמורת גירוש לא רק שהיא אינה מוסרית היא למעשה זריית חול בעיניים.
הסובלנות והסלחנות של שר החינוך להשתוללות הפראית בעת הפגנת שריפת התמונות משתלבת במערכת הערכים הלאומנית, אותה מחדיר שר החינוך בכוחנות רבה. החיבוק החם והמבין של נפתל בנט את שפי פז זה למעשה מתן לגיטימציה לבוטות ולגסות הרוח להשתולל ברחובותינו.
