עכשיו זה קרה: הרכבת לירושלים - הצלחה הנדסית גדולה

פריצת התוואי החדש של הרכבת לירושלים, כאשר הבונים עושים זאת בתנאי דרך קשים, היא הצלחה הנדסית מרשימה. יוזמיו ומבצעיו נאלצו להתגבר לא רק על תנאים טופוגרפיים מאתגרים, אלא גם על ביורוקרטיה שלוחת רסן (תקציב, תקציב!) במשרד האוצר, תקיעת מקלות מסוגים שונים ומשונים בגלגלים, עיכובים ונסיונות לגרום למעצורים בעבודות. כל אלה נמתחו על פני שנים אין ספור, וגרמו בין היתר, להשקעת סרק של כסף רב ומיותר. כך לדוגמה שיקום מסילת הברזל הישנה. זו שתחנתה הסופית היא בשכונת מלחה בדרום ירושלים. זו המתפתלת, החורקת, המקרטעת, משך כשעתיים, במעלה הדרך, בואכה בירת ישראל. להשקעת הענק המיותרת הזו אחראי משרד התחבורה, בראשות השר אפרים סנה (שר התחבורה בשנים 2002-2001). כאשר שאלו את סנה מדוע לא ישקיעו את התקציב במסילה החדשה, המתוכננת במערב העיר, השיב כי אינו מאמין שאפשר יהיה להתגבר על פקידי האוצר, הפוגלים הידועים, ועל כשרונם למריחה אין קץ של פרויקטים מסוג זה.

מסתבר שאפשר גם אפשר להחיל את רצון הממשלה ושריה. במקרה זה גברו רה"מ ושר התחבורה, על הביורוקרטיה, ולפני מספר שבועות הושלמה סו"ס המסילה. בניה ציונית לעילא, עליה חלמו רבים. רכבת ישראל יצאה לדרך, תרתי משמע. נסיעת הבכורה שלה בקו החדש ירושלים תל אביב, תחילה בגרסה מקוצרת: ירושלים - שדה תעופה בן-גוריון, שכבר פועלת. שני נוסעים חנכו את הקו החדש. ראש הממשלה ושר התחבורה. עכשיו מתנהלת הנסיעה בקו זה עד שדה תעופה בן-גוריון, כסדרה. במקביל התקשורת עשתה כל מאמץ להשחיר את האירוע. וגם, איך לא, עסקה בהדגשת המכשולים שעדיין בדרך. משביתי השמחות למיניהם "החמוצים", עבדו שעות נוספות, כדי להמעיט בחשיבותו של ההישג.

אבל זה איננו כל הסיפור. באורח פלא, קיבלו, חלק מעובדי הרכבת, "מכת חום", אנושה. הנהלת הרכבת אולצה להשבית מספר קווים. האם אפשר שלא לתמוה, כיצד קרה שהמחלה הפתאומית אירעה ערב יום כיפור? מדוע אין אנו מקבלים מהדוברים המוסמכים של הרכבת הסברים מוסמכים על מה ולמה העובדים שבתו? האם הוכרז בכלל סכסוך עבודה, כנדרש בחוק? האם נידון העניין בבית הדין לעבודה? או שפשוט, החליט מי שהחליט בוועד (האם זו שוב גילה אדרעי? תזכורת קטנה על קצה המזלג: הגב' נבחרה לראשונה לתפקיד יו"ר ועד עובדי הרכבת ב-2010, כהונתה התאפיינה באין-ספור הפרעות מכוונות, ששיבשו באופן חמור את פעולת הרכבת והפכו על מאות אלפי אנשים את סדר יומם.

ולמי שלא שם לב, בספטמבר 2017 חזרה הגברת לראשות הוועד. לשם מה? האם כדי להכות שוב בשירות החשוב הזה ובציבור הנוסעים? ומדוע החליטו חכמי דורנו לאפשר לה לחזור לפני שנה לראשות ועד העובדים? ברכבת אמרו, כאשר הודחה, כי "ההחלטה להדיח את אדרעי הייתה צריכה להתקבל כבר לפני יותר משנה. "היא הפכה אותנו לעובדים השנואים במדינה, וגרמה לכך שנתבייש ללכת עם מדי הרכבת ברחוב" (ynet)... רק שאלנו...

מלחמת יום הכיפורים. כך קטעו בערוץ 10, את הסיפור האמיתי

בימים אלה, ראשית אוקטובר, הזמן להעלות מנבכי הזיכרון את המלחמה ההיא. אבל תמיד ראוי לעשות זאת מתוך ראיה נרחבת של היריעה כולה.

מלחמת יום כיפור, הקשה, שבמלחמות ישראל, "זכתה" ערב החג, בכיסוי מלא - פגמים של התקשורת. העובדה שהכתבות לא התייחסו כלל למהפך הדרמטי במיוחד שחל ב-14 באוקטובר, היא בחזקת כישלון זועק מבחינה מקצועית. המדיה פשוט התעלמה מהנצחון הגדול של צה"ל.

ביום ההוא, בקרב שיריון בשריון, שהוגדר כגדול בהיסטוריה (מלבד קרב הבליטה, ליד קורסק במלחמת העולם השנייה), מספרת האמת העובדתית הפשוטה, על ניצחון ענק של הצבא, במיוחד בחזית הדרומית. המדיה מקפידה להעלים עובדה קשיחה זו בתעלולים מתעלולים שונים. היא לא מתעייפת ולא תתעייף כל עוד נשמה באפה.

בערוץ 10 הציגו סיפור יפה על המלחמה ועל מה שקדם לה. רק "שכחו", דבר או שניים: ובמיוחד שכחו להזכיר איך היא הסתיימה: בקול ענות חלושה מצרי (בק"מ ה-101 מקהיר), לשם כך קטעו/ברחו/חמקו העורכים אל... הגולן, שלא לשבור ח"ו את שורת הפוליטיקלי קורקט המקודשת... שהרי אז, במועד ההוא, נהפכה בסיני הקערה על פיה, ולא רק. היא גם נחתה כשהיא הפוכה וכשהצבא המצרי לכוד בתוכה...

כאמור מהאמת העובדתית הפשוטה הזו, ברחה המדיה כמו מאש (מחוץ לערוץ 20), למרות שהיא חלק אורגני מעצם הסיפור. באירוע האמור, נסתם כזכור הגולל, סופית, על המצרים... כאן חבוי לא רק הסיפור על הצבא המצרי, אלא גם הסיפור על המדיה "שלנו", על הציפצוף ארוך השנים בזכות הציבור לדעת, על ביזוי כללי האמת הבסיסיים... ובאמת למה להזכיר את העובדה כי צה"ל ניצח שוב? עדיף להוסיף עוד מטען לשק הקלון שהתקשורת מנסה להעמיס שוב ושוב על הצבא...

ועוד כמה עובדות שלא ידעתם

וכמה מילים על עוד פרק עלום במלחמה, שהסתיים בניצחון ישראלי מזהיר. גם עליו לא שמעתם. ובכן מדובר בקרבות שניהל חיל-הים.

עם פרוץ המלחמה, יצאו ספינות קרב ישראליות מנמליהן ופנו לנמל לטקיה, שמצוי עכשיו בכותרות, מסיבות אחרות לגמרי, כמובן. כדי להגיב על האתגר יצאו חמש ספינות סוריות לקרב. נקצר בתיאור. נאמר רק כי כל החמש הסוריות הושמדו. הכוח הישראלי שב לבסיסו ללא אבדות. לאחר הקרב ספינות חיל-הים הסורי נשארו בנמליהן למשך כל ימי המלחמה. הנה לכם פיסת היסטוריה עליה לא אמרו לכם דבר.

זועבי וזחאלקה נחקרו באזהרה בלהב 433

ביום 10.10.16 (שני), לפני שנתיים בדיוק, התפוצצה פרשת בל"ד. הח"כים חנין זועבי וג'מאל זחאלקה, נחקרו באזהרה במשרדי להב 433, כחלק מחקירת החשד לאי-סדרים כספיים במפלגה ועבירה על חוק מימון הבחירות. לחקירה קדם גל מעצרים נרחב. "בכל מפלגה יש בעיות של אי-סדרים כספיים שבדרך כלל נבדקים ומטופלים", אמר/ניסה להסביר, ח"כ ברכה.

במשטרה חוקרים חשד ולפיו בכירים בבל"ד העבירו מיליוני שקלים לקופת המפלגה שלא כחוק, תוך ביצוע שורת עבירות מרמה. פעילים ובכירים בבל"ד, שנעצרו במסגרת הפרשה, שוחררו לבתיהם, חלקם בתנאים מגבילים, בהם נשיא המפלגה והמזכ"ל לשעבר עואד עבד אל-פתאח ושורה של חברים בלשכה המדינית ובוועד המרכזי.

לחקירת המשטרה דאז היה המשך שחמק שוב מהתקשורת: בינואר 2018 המליצה המשטרה להעמיד לדין שלושה ח"כים ובהם זועבי וזחאלקה. עד היום טרם נודע על החלטת היועמ"ש. אם אכן יועמדו הנחקרים לדין, ואם לאו, בשל איזה נימוק? ואולי יחליט היועמ"ש לסגור את התיק בשל חוסר עניין לציבור?...