השמאל הישראלי ההזוי והמתיוון חולה במחלה חסרת מרפא של תאווה בלתי נשלטת לקרוע את חבלי ארץ ישראל ולמסרם על מגש של כסף לאויב המר של העם היהודי - לאויב הערבי. שום דבר אינו מרפא את המחלה הזו. לא טיעונים הגיוניים, לא בחינת תוצאות העבר של מהלכים דומים, לא זעקות של החלקים הבריאים בעם, לא תוצאות הבחירות לכנסת המראות שוב, ושוב ושוב שלמחנה היהודי השורשי יש רוב ברור בעם. לא ניצול ההזדמנויות שהקב"ה זימן בפנינו עם שלטון חדש בארה"ב בהנהגתו של הנשיא טראמפ וצוות עוזריו. אין אח ורע בעולם למחלה דומה בשום אומה ולשון.
טיעוני השמאל משתנים חדשים לבקרים אך כולם מוליכים לנחל הסירחון והריקבון של הנסיגה והוויתור על שטחי מולדת. פעם זו "הבעיה הדמוגרפית", פעם זה "שטחים תמורת שלום", פעם זו המצאתו של עם שלא היה ולא נברא הוא "העם הפלשתיני" שהומצא יש מאין, פעם זה "יונים מול ניצים", פעם זה הרעיון ההזוי של "שתי מדינות לשני עמים", פעם זו "התכנסות", פעם אלו "פעימות", פעם זה "השלום", פעם זה "המזרח התיכון החדש", פעם זה "הכיבוש המשחית", פעם זו "נסיגה חד-צדדית" ווודאי ודאי ששכחתי עוד נימוקי הבל רבים רבים.
שלא כמו חטא המרגלים האיום שהביא ל-40 שנות הנדודים במדבר ולתוצאות איומות שאז החטא הכבד היה לפני שהארץ המובטחת הייתה בידינו, שלא כמו רעיון העועוים של "אוגנדה" שארץ ישראל לא הייתה בידינו, שלא כמו ההסכמה לרעיון החלוקה הטמא שהיה טרם שליטתנו בארץ ישראל, שלא כמו הוויתור על עבר הירדן המזרחי שלא היה בידינו, שלא כמו בהפסקת האש של "שביתת הנשק" במלחמת השחרור שהשטחים שלא נכבשו על ידינו לא היה בידינו, הרי עתה לאחר מלחמת המגן של "ששת הימים" תאוות ההפקרה של הארץ היא כאשר ארץ ישראל המערבית הייתה כולה בידינו ואנו במו ידינו אצים רצים לבתר ולוותר, לוותר ולבתר את ארץ ישראל.
גם אם השלום היה אמיתי לחלוטין עם לא מוותר על ארצו ומבתר אותה תמורת שלום. על אחת אלף אלפי פעמים שמדובר ב"שלום" כזב שכל כולו חרפה וכניעה "שלום" שמביא חלילה
לסכנה קיומית ממש לעם היושב בציון. לא מדובר רק בשמאל של
אורי אבנרי ודומיו מדובר גם בגנרלים ודומיהם שתחזיות ההבל שלהם הובילו לפשע אוסלו הנתעב שגרם לאלפי קורבנות, לאלפים רבים של פצועים ולהכנסת כנופיות הטרור של ערפאת ימח שמו וזכרו לתוככי הארץ.
אותם גנרלים של "התנועה לשלום וביטחון" שכל תחזיותיה היו הבל וריק. אותם גנרלים שתמכו בפשע הירוש של תושבי גוש-קטיף והביאו את שלטון החמאס עד לגבולות אשדוד ואשקלון. עתה ממשיכים עמוס ידלין ו
ציפי לבני והאדון גבאי שוב בהפרחת סיסמאות של שקר ומוליכים שוב לדרך הטירוף. ועתה דברי הבלע של
יובל דיסקין: "האם מישהו מאמין שנצליח לקיים מדינה יהודית כשנהיה בין הים לנהר? התשובה שלי היא לא גדול ומוחלט".
עלינו לשאת תפילה לפני השוכן במרומים שיצילנו מהשמאל על כל גילגוליו ויצילנו מהגנרלים
ו"ראשי המוסד והשב"כ" נוסח
עמי איילון ויובל דיסקין ודומיהם.
