הבמאי/מפיק/תסריטאי ושחקן ראשי בסרט, ברדלי קופר והזמרת/שחקנית ליידי גאגא מאחדים כוחות בסרט המחודש (בפעם השלישית) "
כוכב נולד".
זהו סיפור נפילתו של זמר מצליח (ברדלי קופר), המכור לסמים ואלכוהול, ומעלה לגדולה זמרת פופ (ליידי גאגא) המאפילה עליו בהצלחתה. זה לא בדיוק סיפור של קנאה, אלא יותר סיפור המצב הרגיש של זמר/שחקן מצליח שלא יודע להתמודד עם ההצלחה והמעבר מאהבת ההמון לבדידות האישית, מצב שמאפיין זמרים רבים. אחדים שמו קץ לחייהם, כך מייק ברנדט, ג'ניס ג'ופלין, ריבר פניקס, ג'ים מוריסון ועוד.
זהו win win situation: קופר כבמאי מתחיל מצא סרט בעל נוסחה מצליחה והזמין אליו זמרת ואושיית פופ מצליחה לככב לצידו ולהעלות את הרייטינג. גם ליידי גאגא מרוויחה: היא כוכבת סרט קולנוע לאחר שכיכבה כבר על במות הפופ בשלל מופעים פרובוקטיביים, לבושה בשמלה עשויה מנתחי סטייק.
על הופעתה של גאגא בסרט אין עוררין. שירתה נוגעת וכובשת ומזכירה קצת את ג'ניס ג'ופלין המנוחה (נפטרה בגיל 27). קופר הוא יותר מורכב. אומנם הוא נראה טוב בבלורית פרועה וזקן מגודל, שזוף ומתמקד הרבה בעיניו הכחולות, אבל נראה כחיקוי מאומץ לכוכבי קאונטרי נונשלונטיים, פרועי שער, מרושלים ובעלי קול צרוד, מאנפף, והיגוי מעורפל מעט. את השראתו שאב וודאי מזמר הקאונטרי הנודע ג'וני קאש, וכמובן, מכריס קריסטופנסון שגילם דמות זו יחד עם
ברברה סטרייסנד בגירסה הקודמת של הסרט. אלא שקריסטופנסון היה קודם כל זמר והביא לסרט את סיגנונו האישי בשירה. באופן מפתיע, יכולתו המוסיקלית של קופר טובה למדי וקולו עמוק ומשכנע. קופר מחקה גם את ג'ף בריג'ס הגדול ("ביג לבובסקי") בסרטו האחרון "אומץ אמיתי" (2010) בו גילם איש צבא דרומי קשוח היוצא לעזרת נערה בחיפוש אחר רוצח אביה.
קופר מביים ב"טור דה פורס" עצמתי את קטעי המופעים ההמוניים שלו ושל הזמרת שאימץ, ליידי גאגא. קטעים אלה ממחישים מדוע ההמונים נוהרים להופעות של זמרים בעלי כריזמה ומתבשמים מרגעי התעלות חושית. חבל שרגעים אלה מועטים בסרט. לעומתם, מאריך קופר הבמאי בסאגת הידרדרותו של הזמר לשתייה וסמים, דבר שמאט את קצב הסרט ומסרבל אותו, מה גם שראינו כבר סרטים אחדים על זמרי פופ שיורדים מגדולתם ונופלים לעברי פי פחת.
קופר חתום גם כאחד התסריטאים בסרט (סה"כ שלושה כותבים) ואין ספק שרצה לקרוץ גם לקהילה הלהט"בית אותה הוא מתאר באהדה, למרות שהוא מדגיש כי נקלע לבר שלהם במקרה, באישון לילה, כאשר הוא מחפש בר לשתות בו לאחר ההופעה. כלומר, הוא נזהר מהזדהות אישית עם המגדר (הרי הגיע במקרה), אבל רוצה לצבור נקודות זכות כליברל. אלא שאנחנו כבר עמוק בעידן ה-me too וההכרה בקהילה הלהט"בית, כך שמבטו המשתומם עד מעריץ בחבורת הדראג קווין בבר רק מצביע על חוסר עידכון במפה הג'נדרית.
הזמר הבוגר מטיף לזמרת הצעירה לשמור על אוטנטיות, להיות "היא עצמה". קצת מביך לגבי ליידי גאגא המשתמשת בכל אמצעי לא אוטנטי כדי למשוך תשומת לב. אבל בסרט הזמרת הצעירה מספרת לזמר כי פיטרה את הרקדנים שהיו אמורים ללוות אותה, כדי להיות "היא עצמה". אוטנטיות או הפגנת אגו?
הסרט זוכה להצלחה בארה"ב - מקום שני לאחר "ונום" שמצליח בקופות (89%) אך דחוי על-ידי המבקרים (30%). באתר הרייטינג לסרטים "עגבניות רקובות" "כוכב נולד" זוכה ל-90% רייטינג של המבקרים ול-84% של הצופים. בארץ הצלחתו פחותה יותר: הקהל נוהר לסרט "ערומים בנורמנדי", מסיבות מובנות...
לראות? כן, ולהתענג על המופעים של קופר וליידי גאגא.
