|
|
לא מכירים באחריות [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
בימים אלה של בוקה ומבולקה, של מבוכה רבתי ושל תחושות קשות של הפסד, חולשה והשפלה, מעניין ומדהים לצפות בתופעה שכל כולה חוצפה ועזות מצח.
כוונתי לכל הפוליטיקאים בגרוש, "פרשנים" דעתנים, "מנהיגים" שכיהנו בעבר וכאלה שבהווה, אשר נושאים באחריות ישירה ועקיפה לכל מה שקורה במחוזותינו בעקבות פשע החורבן והגירוש מגוש-קטיף, מה שהם מכנים בשקר ובמרמה "ההינתקות".
וכי יש לך שם נלעג יותר מ"הינתקות"? זוכר אני את כל הליצנים המסבירים "הם שם ואנחנו פה", "אין לנו מה לחפש בעזה", תנו להם לשקם את עצמם" ועוד בדותות והבלים. במה שנראה כשכנוע פנימי עמוק ובאופוריה השמורה לגאוותנים חסרי תקנה הופיעו באותם ימים ערב החורבן אנשי צבא, פרשנים ופוליטיקאים והסבירו באותות ובמופתים כיצד זו תיטיב עם ביטחון ישראל.
למי שהתריע מפני האסון הממשמש ובא, למי שהתנגד, למי שהפגין - לכל אלה הדביקו ה"מומחים" לעיל תארים - "קיצונים", "הזויים", "מחרחרי מלחמה" ועוד כיוצא בזה.
אז חלפו להם כחמש עשרה שנים, כיום האסון גלוי לכול והמצוקה גדולה. מי שהביאו עלינו את "ההינתקות" שמעולם לא הייתה רואים את המוות, את הכאב, את השכול ואת המלחמות החוזרות שהביאו עלינו, רואים אבל אינם מסיקים את המסקנות המתבקשות.
מה טוב
תחת "חזונם" ההזוי, במקום תוכניותיהם ה"וורדרדות" והאופטימיות - במקום כל אלה הביאו שיתוק על הדרום, קרבנות רבים בנפש- חיילים ואזרחים, חיסול ההרתעה הישראלית ומתן רוח גבית לטרור ועוד מרעין בישין רבים.
לא רק שאינם מתחרטים, לא רק שאינם מכים על חטא, לא רק שאינם מתביישים ונחבאים אל הכלים, אלא שאותם האנשים ממש מרהיבים עוז בנפשם להתייצב ולהמשיך להטיף, להסביר, להוכיח, לפרשן ו"ללמדנו" מה טוב, מה נכון לעשות, כיצד ראוי לנהוג וכיוצא באלה "עצות" פרי מוחותיהם המסוידים ואישיותם המפוקפקת, זו שאינה יודעת חרטה, שמתנכרת למציאות ומכחישה אותה, שאינה מכירה באחריות.
תמצאו כאלה למכביר - ברשתות הטלוויזיה והרדיו, מעל דפי העיתונים, ברשת האינטרנט, בבלוגים וברשתות החברתיות - כולם חכמים, כולם מייעצים, כולם יודעים מה לעשות. זהו, נגמרה הבושה!!
וכל זה בעוד שמה שבאמת היו צריכים לעשות הוא להכות על חטא, להודות בטעות, להכיר במגבלות הבנת שכלם, להצטער, להתנצל ולעשות תשובה. האמת היא שאיש אינו מצפה מהם לדבר. אנשים כל כך ירודים, כל כך טועים ומטעים, כל כך נעדרי הבנה למציאות כאן במרחב, כל כך נעדרי חזון...
אולי אפשר לבקש בקשה קטנה - לפחות, שתקו!!
