א. צר וצפוף

אני קצת שמן, גדול ורחב, לא עלינו, איש גדול; וטיסה במחלקת תיירים, אפילו קצרה, מעיקה עליי מאוד בגלל המושבים הצרים וצפיפותם. מעבר לאי-נוחותי, לדעתי, זו בעיית בטיחות, כיוון שיקשה לפנות מטוס בשעת חרום.

לפני כמה חודשים, חוקק הקונגרס האמריקני דרישה מרשות התעופה האזרחית האמריקנית (FAA) לבדוק את הנושא. כרגיל, הרשות מנסה לדחות את הקץ, בשליחותן של חברות התעופה, שציפוף מושבים מגדיל את תפוסת מטוסיהם, כמובן, על חשבון טובת הנוסעים ובטיחותם.

ב. חטיפה

משך שנים אני עוסק בארכיאולוגיה עיתונאית - חופר סיפורים עלומים ובעלי חשיבות מעברנו. אלי אלון, עמיתי לאתר החדשות מחלקה ראשונה, מצליח לעשות זאת הרבה פעמים. כתבתו האחרונה דנה באירוע עלום - חטיפת חייל צה"ל לירדן בשנת 1957 והחזקתו בשבי כחצי שנה.

בחמישה בינואר 1957 חטפו אנשי פדאיון את החייל יצחק קיים באזור כפר טרומן שבשפלה, והעבירוהו לידי אנשי הלגיון הירדני, שכלאו אותו לכחצי שנה. בצה"ל הוגדר קיים כעריק, עד שבשישה במארס 1957 שחררו הירדנים את גדעון הולין - ישראלי, שנכלא בכלא זרקא הירדני, וסיפר, שפגש בכלאו את קיים.

בתחילה הכחישו הירדנים, שקיים בידיהם. אחר כך הודו בהחזקתו, והוא הושב ארצה, דרך מעבר מנדלבאום, באחד ביוני 1957.

אלון מעיר, כי לא הצליח לאתר את קיים, שצריך להיות בן 82 כיום.

ג. אישה ראשונה

אשה ראשונה הצליחה לעבור את מבחני הקבלה לכוחות האמריקניים למבצעים מיוחדים, שנמשכו 24 יום, ונועדו מלכתחילה רק לגברים.

האישה, ששמה לא פורסם, תתקבל לקורס מתקדם בתקווה להתקבל לכומתות הירוקות - יחידת העלית של הצבא האמריקני - אך זו רק התחלת המסלול המפרך להכשרה; ושיעור השחיקה (נפל) בקורס גבוה מאוד.

הקורס כולל הכשרה ללוחמה טקטית של יחידה קטנה והכשרה ייחודית, כמו שפה ותרבות. שיאו של הקורס בתרגיל 'רובין סייג", שבוחן את יכולתם של החניכים בלוחמת גרילה, בטכניקות חדירה וחילוץ, בלוחמה בלתי-קונוונציונלית ובניתוח ובתכנון פעילות של תנועת מחתרת.

ד. אכזבה

קשה היה לא לשמוע את האכזבה בקולותיהם של השדרים למיניהם, שדיווחו על כך, ששרי הבית היהודי לא יפרשו מהממשלה. פשוט. נפתלי בנט ואיילה שקד לא עשו את המקוּוה מהם, והממשלה, שהייתה לצנינים בעיני התקשורת, תמשיך בכהונתה. נורא!

ה. שערורייה

חייל, שאינו יודע לתפעל את נשקו, אינו אלא בשר תותחים. כך הסבירו לי עוד בטירונותי, באמצע המאה הקודמת. נזכרתי באמרה כששמעתי את כרמלה מנשה מדווחת ברשת ב' על חיילות בגדוד המעורב 'לביא', שהושארו חמושות בשטח, ונרדפו על-ידי שישה ערבים, אך לא ידעו איך לשחרר את התותב מרוביהן, כדי להרחיק את המטרידים. ולבסוף נגנבו קסדותיהן.

השערורייה מעלה שאלות קשות. החיילות סיימו טירונות, ולא היו כשירות. מה זה אומר על טירונותן? הן הוכשרו להגן על הגבול, והוכיחו, כי אינן כשירות להיות חיילות כלל. ועוד שאלה מטרידה - איך השאירו טירוניות המומות בשטח עוין בלי מפקד ובלי אמצעי קשר?

לצערי, האירוע מדגיש שוב את הפִרכה בשיבוץ חיילות לתפקידי לחימה - גם ביחידה כמו הגדוד המעורב לביא.