בית המשפט העליון אישר (ב' ,14.5.07) את החלטת ביה"ד המשמעתי של לשכת עורכי הדין להשעות את עורך הדין יעקב טל לתקופה של 4 שנים. טל הורשע, בין היתר, בפגיעה בכבוד ביהמ"ש ובהתנהגות שאינה הולמת.
מכתב האישום עולה כי טל חתם על הסכם גירושין לפיו עליו לשלם דמי מזונות חודשיים לבנו. משלא עשה כן ננקטו נגדו הליכי הוצאה לפועל, ואף הוצעו נגדו מספר פקודות מאסר. ביום 12.3.03 אותר טל על-ידי גרושתו בזמן ששהה בדירה בראשון לציון. מאחר שסירב לפתוח את דלת הבית נאלצו השוטרים, שבאו לאסרו, להיכנס לדירה בעזרת פורץ מנעולים.
למחרת הובא טל בפני ראש ההוצאה לפועל שאישר את שחרורו מהמאסר בכפוף לתשלום סך של 15,000 שקלים, שאחרת יאלץ לרצות תקופת מאסר בת 20 ימים. בתום הדיון ביקש עו"ד טל מראש ההוצל"פ כי יאפשר לו להופיע בדיון משפטי שנקבע לו לאותו יום והתחייב כי במידה ולא יפקיד את הסכום האמור יתייצב לריצוי תקופת מאסרו. ואולם בניגוד להבטחתו נמנע מלשלם ואף לא ריצה את המאסר.
ביה"ד המחוזי של לשכת עורכי הדין הרשיע את טל במיוחס לו וקבע כי בכך שהתנגד לביצוע צו המאסר על-ידי השוטרים והפר את התחייבותו לראש ההוצאה לפועל - הפר את נורמות ההתנהגות המצופות ממנו כעורך דין. בהתאם לכך הוחלט על השעייתו למשך תקופה של ארבע שנים בפועל, זאת בנוסף לשנת השעיה על תנאי. מאחר שערעורו לבית הדין המשמעתי נדחה החליט טל לפנות לבית המשפט העליון.
בערעורו טען, בין היתר, כי אי פירעון חוב אזרחי אינו מהווה עבירת משמעת וכי התייצב בשערי הכלא אך שם סירבו לקלטו.
בית המשפט העליון בהרכב השופטים אליקים רובינשטיין, סלים גו'בראן ועוזי פוגלמן, דחה את הערעור בקובעו כי טל ניצל לרעה את תפקידו כעו"ד ואת האמון שנתן בו בית המשפט כדי להתחמק מביצוע החלטות שניתנו בעניינו.
עוד נפסק כי אין מקום להתערב בעונש ההשעיה בהיותו "מבטא באופן הולם את החומרה הרבה הגלומה במעשיו של המערער".
לשכת עורכי הדין יוצגה על-ידי עו"ד עמוס ויצמן. עו"ד טל יוצג על-ידי עו"ד יוסי שקד.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
