חבר טוב שלי חזר מחו"ל עם כאבי תופת בכל הגוף והופנה ישירות לבית החולים. שם נמצא כי הנ"ל סובל ממחלה הנושאת את השם המשונה "שלבקת חוגרת" שהשם שלה בעברית נגזר בין היתר משום שהיא תוקפת בדרך כלל באזור החגורה - כלומר אזור המותניים. יודעי דבר ומנוסים בעניין טוענים כי מדובר בכאבים בלתי נסבלים, שבהם בלבד יש כדי להשבית את הנפגע מכל פעילות וכמעט שום דבר לא עוזר." הכאב עלול להוות עינוי בלתי נסבל, המפר לחלוטין ומשתק את שגרת היום-יום, ופוגע משמעותית באיכות החיים. יש גם סיבוכים נדירים אותם אנו רואים לעתים רחוקות יותר, הכוללים דלקת מוחית קשה, עיוורון, פגיעה בשמיעה, ואף דלקת ריאות. אנשים מדוכאי חיסון עלולים לפתח מחלה מפושטת ואף מסכנת חיים."
1 יתר על כן, מסתבר כי למחלה זו אין זמן פעילות מוגדר ויש הסובלים מכאבים במשך חודש ויש הסובלים מכאבי תופת במשך שנה ויותר.
חברנו הנ"ל הותקף באופן מפתיע בעינו, והיה חשש כי יאבד את ראייתו באותה עין. הוא אושפז למשך מספר ימים בבית החולים, תפס מיטה, העמיס על הצוות הרפואי והיה חלק מהסטטיסטיקה שנקראת "מצוקת האשפוז". לאור היפגעות חברנו, התחלנו לקרא חומר על הנושא ולמדנו עד כמה המחלה הזו קשה ובעיקר מאוד כואבת. כמו-כן למדנו מי האוכלוסייה החשופה יותר מאחרות להידבק, מי האוכלוסייה הפגיעה יותר מבחינת גיל סיכון ומה ניתן לעשות כדי להתגונן מפניה.
מצאנו כי קיים חיסון כנגד המחלה. את החיסון ניתן לרכוש בתמורה למאות רבות של שקלים, לאחר הנחה של 55% בבית מרקחת של קופת החולים בה אנו חברים (במקרה זה מכבי). נמסר לנו כי את החיסון בתנאים הנ"ל רשאים לרכוש אנשים מעל גיל 65, שכנראה נמצאים יותר באוכלוסיית הסיכון.
אולם מסתבר שגם אנשים צעירים יותר עלולים להידבק במחלה זו והתוודעתי לגבר בשנות ה-40 שנמצא עכשיו בעיצומה. לדבריו הכאבים בלתי נסבלים, הוא חש כאילו הוא נשרף ובקושי יכול לתפקד. מדובר באב לילדים צעירים הנמצא במעגל העבודה ואורח חייו השתנה ושובש לחלוטין. "אחד מכל שלושה אנשים יחלה במהלך חייו בשלבקת חוגרת. בארה"ב מדווחים על כמיליון מקרים בשנה, ובארץ נאמד מספר המקרים השנתי בעשרות אלפים."
1 לא מדובר באיזשהם מהלכים מסובכים, באשפוז מיוחד, בניתוחים, בטיפול שיקומי וכד'. מדובר בסך-הכל בזריקה פשוטה, המוזרקת חד-פעמית, שיכולה למנוע את הסבל הנורא כמתואר על-ידי הנפגעים. אולם כאמור, את התרופה לחיסון חייבים לרכוש באופן פרטי בסכום גבוה מאוד ובכך הנושא הופך להיות נחלתם של בעלי יכולת בלבד.
נכון, ותמיד היה כך, שבעלי יכולת כלכלית יכולים להשיג רפואה טובה יותר, אשפוזים פרטיים, קיצור תורים, כיסויים ביטוחיים, טיפולים בחו"ל וכד'. אך האם רפואה מונעת, כלומר חיסון מוקדם שאיננו כרוך בעלויות גבוהות ובאמצעים ומשאבים יקרים, למעט מחיר התרופה עצמה, שנדרשת כאמור, פעם אחת בלבד, צריך להיות גם הוא "לעשירים" בלבד. אם ייערך חשבון כלכלי של עלות הנזק באובדן ימי עבודה, בנזק הנגרם להתנהלות משפחתית בה אחד ההורים נפגע, בסיכוני ההידבקות ממי שרגיש למחלה ובא במגע עם מי שנדבק ובסבל הרב הנגרם לחולה, מול עלות חיסון פעם אחת בלבד, נראה כי התוצאה תהיה ששווה גם מבחינת הכלכלה הלאומית לממן את התרופה המונעת במסגרת סל התרופות. למרבה הצער, מקבלי ההחלטות והמחוקקים במדינת ישראל אינם נמנים עם "עמך ישראל" אלא הם מורמים מעם וזכאים לטיפולים רפואיים מועדפים, לכן ייתכן שזו הסיבה שלא הופכים את החיסון כנגד שלבקת חוגרת לחיסון חובה חינם לכל דורש.
גילוי נאות: אני כבר קיבלתי חיסון כך שכל האמור לעיל הינו מתוך דאגה לאחרים ואינו מתייחס אלי.
יתכן, וכאן אודה אינני מומחה, שישנם עוד חיסונים חד-פעמיים שעשויים למנוע מחלות קשות וגם הם אינם ניתנים באופן גורף. אני מציע שמשרדי הבריאות והאוצר יקימו ועדה מקצועית בלתי תלויה, שתבחן כלכלית מה עדיף - לחסן חיסון מונע או להתמודד עם נזקי המחלות. לא מתוך רחמים אלא משיקולי כלכלה וכסף. באותו מקום שהנזק הלאומי גבוה מעלות החיסון ההמוני, תדאג המדינה לחיסון חינם או במחיר שווה לכל נפש ו"תרוויח" כלכלית ובריאותית.
