אלשיך פורש בעוד שעתיים. והאמביציה שלו, האגוטריפ, להשחיל את הקרקפת של
בנימין נתניהו על החגורה שלו, לפני שהוא עוזב, איננה יודעת שובע. כל כך שקוף העניין! אם החלום של אדון אלשיך היה ונותר לקרוע לנתניהו את הצורה, תן לפחות כמה שבועות ל'בישולים' של המשטרה. אבל נגמרה לך הסבלנות, אתה כבר נחנק מכך שהעניין 'עדיין לא נסגר'.
כמה השתדלויות היו. לקחו את כל סביבת נתניהו, צדו כל אדם שעבד לידו, 'רשויות המס' ועד ל'הטרדות מיניות', מצד ראשי לשכה. ומעליהם הניפו חרב מתהפכת, ואמרו להם, תאשימו את נתניהו במשהו! וכדי להראות רצינות, סגרו עליהם בחקירות, אבל איך? לקחו אותם, סימנו מסביבם עיגול, והובילו אחר כבוד לחדרי החקירות ול'הסגר'...ניר חפץ,
ארי הרו, אלוביץ,אלי קמיר, פילבר, ועוד ועוד
זה לא דבר חדש! איך סיפר
שמעון שבס, על מיכאל בן יאיר, שכך אמר על
יעקב נאמן: "אני הולך לתקוע את הפאשיסט"... ככה הם מתנהלים. ואחרי מי רדפו, בשחיתות ובריקבון? את חוטר ישי,
אביגדור קהלני, רפול, שכולם חוו 'אמביציה אישית' מצד הפרקליטות והמשטרה, אבל מסע ציד ואכיפה סלקטיבית כמו בעניין נתניהו זה עוד לא היה. מה עם השופטת
הילה גרסטל ונשיאת בית המשפט העליון
אסתר חיות, שהשתרבבו לעניין? מדוע? ואיך יושר הדבר?
43 ח"כים תמכו בחוק
ישראל היום וחלק ניכר מהם קיבלו סיקור חיובי בידיעות אחרונות אצל מוזס, דווקא נתניהו התנגד לחוק ישראל היום. בידיעות אחרונות רואים תמורה, ואילו אצל נתניהו זה לא קיים. איזה פרגון קיבל בוואלה? על איזה תשתית מדברים? ובכלל מה רע לדבר על סיקור חיובי בעיתון? כל ראש
ממשלה היה רוצה סיקור שאיננו עוין. אבל תמורה לא הייתה אצל ראש הממשלה! מה הרוויח בנימין נתניהו בסיפור הזה? הוא לא קיבל כסף, לא קיבל זהב, לא דולרים, לא מעטפות, רק ביקש מכלי תקשורת להיות יותר אוביקטיבים כלפיו, מה רע בזה?
אם אגף החקירות, התקשורת, הפרקליטות, השופטים, היו דורשים מעצמם אחוז אחד ממה שהם דורשים מאחרים, אולי הציבור היה מאמין בהם. אבל כל מי שעיניו בראשו רואה את התנהלות המשטרה, הפרקליטות את האמביציה שלהם להרשיע את נתניהו, את ההתנהגות הפסולה, את ההטיה של הפקידים, דווקא אלה שתמכו בחוק ישראל היום, אף לא אחד מאותם חכ"ים שקבלו סיקור נלהב בידיעות אחרונות כולל ציפורה שפיצר, שהיום מעזה עוד לדבר... לא נחקר, ולא הוגשה נגדו שום המלצה.
נקווה שהיועץ המשפטי רואה גם הוא את הדברים כהוויתם. את ההתנהלות של אלשיך שרוצה להשאיר חותם אחד לפחות, וייזכר ככזה שרדף ראש ממשלה מכהן. אם על זה תהא תפארתו, סיפורים עלובים ביותר יהיו לו לספר לנכדיו.
