|   15:07:40
דלג
  שרון מגנזי  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

סימפוניה של חלקיקים

המנצחת הפיזיקלית

בין הצטיינות בספורט ובין שורשים ישראלים עבותים, מצאה עצמה הד"ר שקמה ברסלר במסלול אקדמי מואץ במחקר הפיזיקה של החלקיקים והחל מ-2015 היא חוקרת בכירה במחלקה לפיזיקה ואסטרו פיזיקה בפקולטה לפיזיקה של מכון ויצמן. המחקר בהובלתה נע על הרצף שבין ניתוח נתונים בניסוי מאיץ החלקיקים LHC של ATLAS במרכז מחקר בינלאומי אירופי ב-CERN שוויץ ובין פיתוח של גלאי קרינה לנסיונות עתידיים
21/12/2018  |   שרון מגנזי   |   כתבות   |   כתבות פרופיל   |   תגובות
ברסלר. דור עשירי בישראל [צילום: מכון ויצמן למדע]

הקשר בין מוזיקה ופיזיקה
ברסלר: "ניסינו להסביר את פיזיקת החלקיקים באנלוגיה למוזיקה. בשני העולמות קל לזהות את אבני היסוד ובשניהם הקסם האמיתי טמון בהרמוניה בין אותן אבני יסוד. הרמוניה כזאת יכולה להיות בסיס לסימפוניה מופלאה במוזיקה ולתאוריה נפלאה לא פחות בפיזיקה"

הד"ר שקמה ברסלר נולדה בחיפה לאם רופאה במקצועה ולאב עובד בכיר באלביט מערכות, בת שנייה בין ארבעה אחים. את גיל הנעורים בילתה בקיבוץ גבת בעמק יזרעאל, ובשנתיים שלפני הצבא גרה המשפחה ביישוב הקהילתי תמרת, שם מתגוררים הוריה עד היום. בצבא, כספורטאית מצטיינת, שיחקה כדורסל בגליל העליון ובשל פציעה החליטה ללמוד פיזיקה ומתמטיקה כחלופה.

ברסלר: "אני באה מבית שבו אימא תמיד עבדה והייתה קרייריסטית. פריצת הדרך המשפחתית הייתה כבר בדור של אמי ואחיותיה וגם אחות של אבי, כולן קרייריסטיות. כך שמבחינתי זה היה מובן מאליו. הייתי שחקנית כדורסל מצטיינת בנבחרות ישראל הצעירות. בתקופת הצבא שירתי על תקן ספורטאית מצטיינת ונפצעתי במהלך השירות וכשלא ידעתי אם אוכל לחזור לשחק החלטתי להתחיל ללמוד.

"למדתי תואר ראשון בפיזיקה ומתמטיקה בטכניון. המשכתי לתואר שני בטכניון ונחשפתי למעבדת הפיזיקה של החלקיקים. נראה היה לי מעניין להיות שותפה למיזם בינלאומי כהתנסות וחוויה ומתוך תפישה שגם אם החלק שלי יהיה פחות משמעותי, עדיין ההקשר הכללי הוא משמעותי מאוד. משם המשכתי לתואר השני ולאחריו לדוקטורט בפיזיקה של החלקיקים בהנחיה של פרופסור שלומית טרם".

ממסלול פיזי למסלול פיזיקלי

מדוע בחרת ללמוד דווקא פיזיקה?

ברסלר: "אחרי הצבא לא ידעתי מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה. הייתי צעירה יחסית ורציתי ללמוד משהו כללי שיהיה בסיס טוב שממנו אוכל להמשיך לכל מה שארצה. היה לי רקע בתחום כי למדתי פיזיקה בתיכון, כך גם כל אחי. גם דרך אבי והחיבור שלו לתעשיה, הבנתי שזה נכון וטוב לבחור בפיזיקה וכמובן גם דרך העיסוק של אמי כרופאה".

ברסלר נישאה במהלך התואר השני, אז נולדה בתה הגדולה עמית כמעט בת 13 ובמהלך הדוקטורט נולדה בתה השנייה, עדי בת 10. ברסלר התגרשה ואת בן זוגה כיום הכירה בתקופת המעבר למעמד של חוקרת בכירה. כיום הם גרים בעמק יזרעאל ומגדלים יחדיו חמש בנות - בנותיה ובנותיו נוגה בת כמעט 9, זוהר בת 6 ובת משותפת - עומר כבת חצי שנה.

ברסלר: "במהלך התואר השני והדוקטורט, הייתי שותפה בניסוי של גלאי ATLAS - מאיץ ההדרונים הגדול על מאיץ החלקיקים LHC של המעבדה האירופית לחקר פיזיקת החלקיקים הנמצאת ב-CERN בשוויץ ליד ז'נבה. למיזם היו שני היבטים, האחד בפיתוח מערכת בקרה לגלאים שהקבוצה הישראלית בנתה שם, והשני - שהיה ליבת העבודה - עסק במחקר חיפוש של חלקיקים שהם מעבר לדגם הרגיל של פיזיקת החלקיקים במאיץ. המחקר היה מאוד לא שגרתי, גם בהקשר של פיזיקת החלקיקים וגם באופן העבודה שלנו עם פרופסור שלומית טרם במהלך הדוקטורט.

"המסלול הטבעי היה להמשיך לפוסט דוקטורט בחו"ל, אבל מאחר שהייתי גרושה עם שתי ילדות קטנות, ידעתי שיהיה קשה לי לעשות עבודה טובה ומשמעותית ללא הסביבה התומכת. למזלי, פרופסור יוסי ניר, שהיה דיקן בפקולטה לפיזיקה במכון ויצמן והכיר אותי כי הוא היה בוועדת הבוחנים שלי לדוקטורט, בשותפות עם נשיא המכון - מתוך כנראה רגישות לנסיבות וגם אמונה בי כמדענית חוקרת - פתחו לי את הדלת להגיע הנה למכון".

מה הייתה ההצעה האקדמית שאפשרה לך את הפוסט דוקטורט?

ברסלר: "קיבלתי הצעה אטרקטיבית מאוד מבחינה אקדמית, להגיע למכון לחמש שנים שבמהלכן אתחיל פוסט דוקטורט, אבל ברגע שארצה אוכל לעבור למעמד של חוקרת. אקדמית מעמד זה כולל את כל הזכויות, כולל הנחיה, תקציבי מחקר ועוד. מבחינת משרה זה מעמד שמגיעות איתו זכויות סוציאליות ויכולת להשתכר באופן שיאפשר לקיים משפחה.

"במקביל הייתה התוועדות של חוקרים רבים מתחום פיזיקת החלקיקים והאסטרו פיזיקה ממספר אוניברסיטאות בארץ שהגישו מיזם במסגרת תוכנית המצוינות ביוזמת משרד המדע, שרצה להביא ולהחזיר לארץ חוקרים ישראלים. לשם כך הוקמו מעין מרכזי מצוינות במטרה לגייס חוקרים ישראלים. המיזם זכה במימון משרד המדע וכך לאחר שנה בפוסט דוקטורט במסגרת תוכנית זו, קיבלתי מעמד של חוקרת.

גלאי קרינה
מדידת תוצאות ההתנגשויות באמצעות גלאי האטלס

באילו תחומי מחקר עסקת בפוסט דוקטורט מעבר לניתוח נתונים בניסוי מאיץ החלקיקים?

ברסלר: "בשנה של הפוסט דוקטורט המשכתי לעבוד במסגרת ניסוי ATLAS על ניתוחי נתוני מחקר החלקיקים, אבל עניין אותי מאוד ללמוד את הנושא של גלאי קרינה, שזה הכלי שבו אנחנו משתמשים לייצר פיזיקה של חלקיקים והוא תחום מחקר בפני עצמו. ניגשתי לפרופסור עמוס ברסקין שהוא מומחה בעל שם במכון ויצמן בתחום של פיתוח גלאי קרינה וביקשתי לעבוד איתו. הוא תמך מיד ונתן לי את אחריות לטיפול במיזמים. כיום אני מתעסקת בשני התחומים ורבות בזכותו שהעניק לי את האפשרות להיחשף לתחום, תמך וגם העמיד לרשותי צוות מחקר.

"מעט לאחר שפניתי אליו, פנה לפרופסור ברסקין בחור איטלקי שרצה לבוא למכון להשתלמות בתחום של פיתוח גלאים. הוא ציוות אותו אליי כסטודנט למסטר, אך למעשה למדנו ביחד את התחום וזה אפשר די מהר להתחיל בעשייה מחקרית יעילה. בהמשך, אותו בחור היה גם סטודנט שלי לדוקטורט. הקוריוז הוא שהפוסט דוקטורט היה תחת מטרייה משותפת של פרופסור יוסי ניר ופרופסור אהוד דוכובני שהגיע מ-ATLAS, הניסוי שאני שותפה בו, אבל האמירה הייתה 'תעשי מה שאת רוצה'. נתנו לי יד חופשית לחלוטין".

בסוף 2015 עברה ברסלר למעמד של חוקרת בכירה במחלקה לפיזיקה של חלקיקים ואסטרו פיזיקה בפקולטה לפיזיקה של מכון ויצמן. צוות מחקר שלה נע על הרצף שבין ניתוח נתונים בניסוי מאיץ החלקיקים LHC ב-CERN ובין פיתוח של גלאי קרינה.

ברסלר: "ה-ATLAS הוא גלאי בינלאומי המורכב מהרבה מאוד תת-גלאים והקבוצה הישראלית בנתה חלק משמעותי בהובלה של פרופסור גיורא מיקנברג. במקביל למעבר למעמד של חוקרת בכירה, פרופסור גיורא מיקנברג שהוביל את החלק הטכנולוגי בפיתוח הגלאים בניסוי ATLAS, היה אמור לעמוד בראש מחלקת החומרה בניסוי ב-CERN ולבצע את התאום בין כל חלקי המיזם, אך יצא לפנסיה. בשל הניסיון שהספקתי לרכוש בתחום פיתוח הגלאים בנוסף לנסיבות כאלה ואחרות, נתבקשתי לרכז (לעשות קואורדינציה) את הפעילות הקשורה לבניית הגלאים של הקבוצה הישראלית ב-CERN.״

"כיום אנחנו עושים שדרוג של החלק הישראלי בחלק מהמערכות בגלאי. כלומר, גלאים של שדרוג ה- ATLAS המבוסס על טכנולוגיות שפרופסור מיקנברג כבר פיתח. יש לנו מעבדה גדולה בה נעשית בניית המערכת כדי לשדרג את הניסוי".

הפיזיקה של החלקיקים

ספרי על חוויה מעצבת חיים

ברסלר: "התחנכתי בבית עם שורשים ישראלים חזקים מאוד, גדלתי על ערכי הציונות והישראליות ואני מחוברת מאוד לארץ, דרך סיפורים של פעם מסבים וסבתות שלי. מצד אמי אנו עשרה דורות בארץ ומגיעים עד לטבריה של שנת 1500, כולל כל סיפורי הפלמ"ח. יש נצר של המשפחה שהגיעו ארצה בסוף שנת 1800 והתיישבו בכפר תבור, אז מסח'ה, כך שיש לי משפחה שפרושה על כל יישובי העמק. מצד אבי הגיעו חלוצים בעלייה השנייה עם סיפורים על סבא-רבה שלקח חופש מהעבודה בקיבוץ כדי לבנות את נהלל. האפיון המובהק הזה הוא גורם מעצב חשוב מאוד בחיי".

מה תחום המחקר בו את עוסקת?

ברסלר: "תחום המחקר הכללי עוסק בניסיון להבין את המבנה היסודי של החומר, את אבני הבניין שמרכיבות את החומר וכיצד הן מגיבות זו לזו. אנו יודעים שהחומרים מורכבים ממולקולות שמורכבות מאטומים המורכבים מפרוטונים, נייטרונים ואלקטרונים. אנחנו גם יודעים שהפרוטונים והניוטרונים מורכבים מקוורקים, אבל מה יש עוד? אנו מנסים להגיע לרמת ההבחנה העמוקה ביותר של השאלה הזאת.

הדגם הרגיל של פיזיקת החלקיקים

מירב התופעות שאנו רואים היום ניתן להסביר בעזרת דגם אחד שנקרא הדגם הרגיל של פיזיקת החלקיקים. זהו דגם שמסביר ברוב המקרים, מכל מיני שיקולים בסיסיים מאוד שכוללים דברים מופשטים כמו סימטריה, מה הם בעצם החוקים של הטבע, מה החלקיקים שקיימים ומה האינטראקציה או הכוחות הפועלים ביניהם. כדי לבדוק אם הדגם נכון וכדי לגלות האם יש משהו מעבר לדגם הזה משתמשים במאיצי חלקיקים.

ברסלר: "ניתן לחשוב על המאיץ והגלאים כעל מיקרוסקופ שמאפשר התבוננות על דברים שהגודל שלהם קטן הרבה יותר מזה שניתן לראות בכל סוג אחר של מיקרוסקופ. מיזם של בניית מאיץ חלקיקים כמו מאיץ ה-LHC, הכלי עימו אנו חוקרים, אינו מיזם למדען או מוסד אחד, אלו מיזמים עתירי תקציב וטכנולוגיה, לכן צריך שותפויות משמעותיות למטרה הזאת.

"מדינת ישראל שותפה בניסוי של ATLAS במרכז מחקר בינלאומי אירופי ב-CERN שוויץ, כבר כמה עשרות שנים וחברה מלאה שם בשנים האחרונות. הקבוצה שלנו במכון ויצמן היא חלק מהשותפות הזו (שותפות גם קבוצות מהטכניון, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן-גוריון).

"ניסוי כמו ATLAS הגלאי שמודד את תוצרי ההתפרקות מההתנגשויות של מאיץ ה-LHC, מוגדר ניסוי אחד, אבל בפועל מדובר באינסוף ניסויים. בצורה מאוד פשטנית (ולא מדויקת) ניתן לחשוב על ההתנגשויות כהסתכלות במיקרוסקופ מפותח מאוד. כאשר נותנים לפרוטון אנרגיה גבוהה באמצעות מאיץ החלקיקים, ניתן להפסיק לחשוב עליו כעל פרוטון, אלא על החלקים שמרכיבים אותו, והם אלו שבזמנם יעשו את ההתנגשות".

ניתוח נתונים מהתנגשויות חלקיקים במאיץ LHC

ברסלר: "מה שאנו עושים בפועל הוא לקחת את כל הניבויים שהדגם הרגיל מנבא, עורכים ניסויים במאיץ ובוחנים את התוצאות ביחס לדגם ברמת הדיוק שאנו יכולים למדוד. בינתיים כל המדידות שלנו מתאימות להתנהגות שהדגם הרגיל מנבא. מדובר באלפי מדידות שונות. זו הצלחה גדולה מאוד לדגם.

"עם זאת הוא עדיין לא מסביר את הכל. ישנן תצפיות אסטרונומיות שלא מסתדרות עם הדגם הרגיל. למשל אנחנו יודעים שיש ביקום מסה גדולה יותר מזו שהדגם הרגיל יודע להסביר. מדויק ככל שיהיה, הדגם יודע להסביר פחות מ-5% מכמות המסה שרואים ביקום. 25% מהחומר ביקום הוא ככל הנראה בתצורה של חלקיקים שהם לא חלקיקים של הדגם הרגיל. אנחנו קוראים לחומר הזה חומר אפל, כי אם הוא קיים קשה מאוד לגלות אותו. יש הרבה ניסיונות למצוא את החלקיקים של החומר האפל גם במאיץ ה-LHC. המשמעות היא שיש משהו שאנחנו לא מבינים וזה המנוע שלנו למחקר. כלומר, בכל הקשור להיבט התאורטי, הדגם הרגיל אינו דגם שלם. לכן יש את כל הסיבות לחשוב שיש להרחיב אותו".

פרמטרים חופשיים בדגם הרגיל

ברסלר: "בנוסף לתופעות שאינן מתוארות על-ידי הדגם הרגיל, ישנם בדגם עצמו פרמטרים שהדגם אינו חוזה את ערכם. פרמטרים כאלה נקראים פרמטרים חופשיים בדגם. דוגמה פשוטה היא מסת החלקיקים עצמם, מדוע המסה של האלקטרון היא דווקא המסה הזו? יש שאלות אקוטיות יותר בהיבט התאורטי, למשל שאלת המסה של הבוזון היגס. כדי שהמסה של ההיגס תהיה היכן שמדדו אותה במאיץ ה-LHC, מתרחש מבחינה תאורטית איזה שהוא נס בו חשבונות מתאימים אחד לשני ברמת דיוק של 40 ספרות או סדרי גודל אחרי הנקודה, למרות שהם מגיעים מתופעות פיזיקליות שונות לחלוטין. כאשר מתרחשים קסמים כאלה, ההנחה היא בדרך כלל שיש משהו שקושר את אותן התופעות. את זה היינו רוצים לתאר בתאוריה ולהוכיח בניסוי".

לאורך שנים רבות חוקרים פיתחו הרבה תאוריות או דגמים שמנסים להרחיב את הדגם הרגיל ואחת המטרות הגדולות בשימוש ב-LHC, לדבריה של ברסלר, היא לפרוץ את הדגם הרגיל ולראות מה יש שם עוד מעבר.

ברסלר: "במחקר שלי אני גם מנתחת תוצאות של התנגשויות של ה-LHC, בניסיון למצוא מה יש מעבר לדגם הרגיל. אנו מנסים למצוא סטיות מהדגם הרגיל כדי שהן יתנו לנו את הרמז לגבי התאוריה שמרחיבה אותו.

"בנוסף לניתוח הנתונים שנאספו על-ידי ATLAS, יש לי גם מעבדה במכון. המעבדה שלי מתעסקת בפיתוח של טכנולוגיות למדידת קרינה/חלקיקים לניסיונות עתידיים".

הבידול במחקר פיזיקת החלקיקים
[צילום: מכון ויצמן למדע]

מה מייחד את מחקר פיזיקת החלקיקים?

ברסלר: "כשאת חושבת על פיזיקאי חוקר, את בדרך כלל חושבת על מעבדה שבה מוחו הקודח של החוקר הוגה איזה רעיון ואז הוא מתכנן ניסוי, בונה את המערכת הניסיונית, מבצע את הניסוי, מסתכל על התוצאות ומסיק מסקנות. בפיזיקה של חלקיקים, בגלל המורכבות של המיזמים, התהליך הוא ארוך שנים.

"היום אנו מנתחים נתונים שנאספו במערכת שנבנתה לאורך 20 שנה ונהגתה בשנות ה-80. כאשר משדרגים היום את המערכת, זה נעשה על בסיס טכנולוגיות ועקרונות שהוכחנו את ההיתכנות שלהם לפני 8-7 שנים. לכן מה שאנחנו מפתחים היום במעבדה יתאים, אולי, לניסוי בעוד 15-10 שנים".

בהיבט האישי שלה, אוהבת ברסלר את רוחב היריעה, לעשות מיליון דברים במגוון שונה. בגלל שהתחום הוא לא כזה שמאפשר לעשות את כל התהליך על זמן קצוב בניסוי ספציפי, היא בעצם פרושה על ציר זמן אורכי הכולל ניתוח תוצאות של ניסוי אחד, שדרוג הניסוי על בסיס רעיונות שפותחו בעבר ופיתוח רעיונות וטכנולוגיות לניסיונות עתידיים.

מה הממצאים ממחקר התנגשויות החלקיקים ב-LHC, נכון להיום?

ברסלר: "בשנת 2012 התגלה ההיגס שהיה החלק האחרון החסר בדגם הרגיל (בראש הקבוצה באטלס שעסקה בחיפוש עמד באותה תקופה עילם גרוס ממכון ויצמן). עד כה ב-LHC לא מצאנו פיזיקה מעבר לדגם הרגיל, אבל ברגע שאנחנו לא מוצאים, זה עוזר לנו לפסול כל מיני תאוריות והנחות על דברים אפשריים, כך שצמצמנו מאוד את התחום. אני במיוחד בדקתי האם לחלקיק ההיגס יש תכונות אחרות שהדגם הרגיל אינו מנבא, כי מראש לא ניתן לדעת. בינתיים לא מצאנו סימן לדבר כזה. המשמעות היא שאם ההיגס מתנהג גם בצורה הזאת, אזי ההסתברות לכך היא הסתברות נמוכה. אנחנו חיים בעולם שהוא עולם קוונטי ולכן אחת ממילות המפתח היא הסתברות, הסיכוי שתהליך מסוים קורה".

תכונות של סימטריה בתוך הדגם הרגיל

כיוון מחקרי חדש אליו פנתה ברסלר הוא הסתכלות על תכונות של סימטריה בתוך הדגם הרגיל. היא וצוות המחקר שלה מנסים למצוא הוכחה לשבירה של סימטריות בין לפטונים. אם ימצאו משהו, זו תהיה פריצת דרך משמעותית מעבר לתגלית עצמה. זה יוכל אולי לתת להם, לדבריה, רמז כיצד להסביר מדוע המסות של הלפטונים השונים או בכלל המסות של החלקיקים השונים הן המסות האלה.

"בתכנון בניית גלאי חלקיקים, מנסים להבין מה יהיו הצרכים בניסיונות עתידיים, איפה המגבלות של מערכות המדידה היום ומה יהיו הצרכים בעתיד. מנסים להבין אילו טכנולוגיות, שאם נפתח אותן מספיק, יוכלו לפתור בעיות בעתיד. יש קהילה שלמה שמתעסקת בנושא הזה. כיום אנחנו יודעים לזהות מגבלות של מערכות המדידה שלנו (למשל מגבלות של הניסוי אטלס), שעל-מנת להתגבר עליהן חייבת להיות קפיצת דרך טכנולוגית. במדויק יותר צריך להבין לעומק, משיקולים פיזיקליים, את המגבלות כדי להצליח לייצר פתרונות. יש כאן שילוב של שני תחומי פיזיקה: הפיזיקה מאחורי אופן פעולת הגלאי והפיזיקה אותה מעוניינים בסופו של דבר למדוד בעזרת הגלאי".

ברסלר: "החלק המחקרי הזה הוא חלק עם יותר 'רגליים על הקרקע'. אני מאמינה שהעיסוק במחקר בסיסי מקדם את האנושות. אני באה מבית עם אימא רופאה, שההתעסקות היומיומית בו היא איך אתה עוזר לאנשים. זה השפיע רבות על תפישתי לגבי המחקר שלי.

אילו חלקיקים מודדים בגלאי?

ברסלר: "בגלאי מודדים חלקיקים שהם מספיק יציבים כדי להתנגש, להגיב עם הגלאי ולהשאיר בו חתימה. את רוב החלקיקים היציבים אנחנו מכירים מהיומיום (אלקטרון, פוטון, פרוטון, נייטרון), אלה לא החלקיקים שמעניין אותנו לחקור, מעניינים אותנו חלקיקים חדשים שאנחנו עדיין לא מכירים. רוב הסיכויים שאם יצרנו משהו חדש במאיץ, הוא ידעך מהר לחלקיקים המוכרים.

"בגלאי אנחנו מודדים את תוצרי הדעיכה של אותם חלקיקים שנוצרו בהתנגשות ודעכו. אנחנו למעשה מרכיבים מהחלקיקים היציבים תצרף באמצעותו אנו מנסים לשחזר את מה שנוצר בנקודת ההתנגשות. הקושי נובע מכך שעל כל התנגשות שנוצר בה משהו מעניין, יש מאות ואלפי מיליארדים של התנגשויות שלא קרה בהן דבר. משמע שאנו חיים בעולם שמספר האותות קטן מאוד ביחס למספר משתני הרקע. זה גם אומר שבשביל להבטיח שיהיו התנגשויות מעניינות, צריך לגרום להמון-המון התנגשויות. לכן ניסוי כמו ה-LHC 'רץ' המון זמן ומייצר כמות אדירה של נתונים.

"לא ניתן לשמור את כל הנתונים, ולכן דרושה יכולת מתוחכמת ומתקדמת מאוד כדי להבחין במשהו שהוא פוטנציאלית אות לבין משהו שהוא אינו אות. כלומר, יש צורך במערכת שבוחרת או מסננת בזמן אמת את הדברים המעניינים בניסוי. חלק מהמערכת הזאת נבנה פה בארץ".

ברסלר מדגישה שעד 2037 (מועד הסיום המשוער של הניסוי) יהיו סוגים שונים של שאלות שלא יהיה ניתן לתת עליהן מענה הן בגלל הגלאים עצמם והן בגלל הדרך בה תוכננה המערכת, שיש לה את המגבלות שלה. אבל המבט הוא תמיד קדימה, כי ברור שאם בעוד עשר שנים ירצו לבנות מאיץ חדש - ויש אכן הרבה רעיונות כאלה - אי-אפשר יהיה לדבריה לעשות זאת יש מאין, ונצטרך להתבסס על טכנולוגיות מתקדמות אחרות.

מה הצפי לבניית מאיץ חלקיקים חדש?

ברסלר: "הדיונים האסטרטגיים הם ברמה בינלאומית. יש הצעות קונקרטיות לבנות מאיצים חדשים ב-CERN ביפן וגם בסין. לכל אחת מההצעות יתרונות וחסרונות. הגלאים שאנחנו מפתחים אצלי במעבדה אולי יוכלו להתאים יום אחד לניסיונות באחד המאיצים האלה.

"כיום במעבדה יש לנו מיזם שהוא לא רק בדיקה של אבות טיפוס של גלאים, אלא אבות טיפוס של המערכת. באחד מערוצי המחקר עברנו מסקאלה של מערכות קטנטנות למערכות מורכבות וגדולות של מטר מרובע, המדמות באופן מהימן יותר איך מערכת כזאת יכולה לעבוד בניסוי. לצד זה, יש מחקרים שאנחנו עושים בקנה-מידה קטן משמעותית, כי אנחנו עדיין בוחנים את התכונות הבסיסיות של הגלאי. הרעיון הוא לפתח גלאי ולהצליח להראות שמבחינה טכנולוגית הוא ישים, ניתן לבנות אותו ולהשתמש בו באופן יעיל.

מה היישומים של גלאים בחיי היומיום?

ברסלר: "כאשר מפתחים טכנולוגיות של גילוי קרינה וגילוי של חלקיקים אז יש לזה אינסוף יישומים בחיי היומיום. גלאים נמצאים בכל מקום בחיים. בכל בדיקות ההדמיה, כגון MRI, CT, PETS, יש גלאי קרינה. גם מערכות השיקוף במעבר גבול לארץ אחרת מתבססות על גלאים. יש מערכות שמשתמשים בהן כדי לנסות למפות קרקע, או למפות מכולות".

יישומים חדשים בניסוי מאיץ החלקיקים

מהם היישומים החדשים לאותן טכנולוגיות שפיתחתם עד כה במעבדה?

ברסלר: "יש חברות שעושות שימוש בטכנולוגיות שפיתחנו פה בשנים האחרונות, לטובת ייצור גלאים למערכות שאמורות להיות ישימות לצורך מיפוי תוכן של מכוּלות וסקירתו. לכדור-הארץ מגיעים כל הזמן חלקיקים שנקראים מיואונים, מעין אלקטרונים, רק כבדים יותר. אחד הרעיונות הוא שאם מסתכלים ומשווים את הכיוון שממנו המיואונים הגיעו לכדור ארץ לעומת הכיוון בו הם נמצאים, מגיעים אחרי שהם עברו בתוך, נניח, מכולה. על-ידי ניתוח הנתונים הללו אפשר לעשות הדמיה תלת-ממדית של תוכן המכולה. המטרה היא לזהות, למשל, חומרים כבדים. יישום זה יעיל בכל מיני יישומים ביטחוניים כאלה ואחרים.

"הפיתוח הזה כבר ממומש בתחום הביטחוני על-ידי אחת החברות. יש קבוצות שעשו שימוש בטכנולוגיות דומות לטובת ייצור מערכות שניתן למפות באמצעותן הרי געש ויש כאלה שמשתמשים בהן לחיפושים ארכיאולוגיים.

"יש למחקר שלנו היבטים טכנולוגיים נוספים בהנדסת חומרים, למשל. בטכנולוגיה שאנו מפתחים לייצור גלאי חלקיקים אנו נותנים מוטיבציה לחברות שמתמחות בהדפסת תלת-ממד, לעשות פיתוחים טכנולוגיים בכיוון הזה".

משפחה וקריירה

מה תפישתך לגבי שילוב משפחה וקריירה?

ברסלר: "אני באה מסביבה שבה זה מובן מאליו, אבל זה עדיין לא הופך את זה לקל, או לחף מתסכולים, בוודאי כעת כשאני חצי שנה אחרי לידה. זאת המציאות ובמסגרתה אני מתנהלת. הרבה פעמים שואלים אותי איך אני מצליחה, אז יש פעמים שאני לא מצליחה כי זה לא פשוט.

"התפישה שלי - שאני לגמרי עומדת מאחוריה - היא שאני שפשוט עושה מה שאני יכולה. אתה לא יכול להיות כל הזמן במיטב שלך. אני גם לא חושבת שצריך להמתין עם עניין הקמת המשפחה עד שאישה תגיע ליעד מסוים בחייה. הזמן זה עכשיו. כלומר, מקימים משפחה ומשלבים, ממילא אתה לא יודע לאן החיים ייקחו אותך".

מה דעתך לגבי השיעור הנמוך יחסית של נשים במדע?

ברסלר: "כשמסתכלים מסביב ברור שיש עניין של נשים במדע, וזה חשוב לי מאוד שהמגמה תלך ותגבר. יש לי היום במעבדה צוות נפלא שעובד איתי. אני כבר יכולה לסמן דוקטורנט אחד שסיים וזה סיפוק אדיר לדעת שהדוקטורנט הראשון שליוויתי סיים. צוות די גדול שכולל פוסט דוקטורנטית אחת והיתר בנים. פוסט דוקטורנט, ארבעה סטודנטים לדוקטורט ושני סטודנטים למאסטר. אשמח שתגענה עוד סטודנטיות כמובן".

שאלת הבעייתיות בשיעור הנמוך של נשים במדע היא לא ברמת הפרט, אומרת ברסלר, כי לתפישתה כל אחת צריכה לעשות מה שטוב ומתאים לה לעשות, להגשים את החלומות שלה בין אם זה מדע ובין אם זה כל דבר אחר. אבל אם יש מישהי שרוצה אבל לא באה בגלל חסמים כאלה ואחרים של המערכת, כאן הבעיה.

ברסלר: "מהצד של האקדמיה, זה צריך להיות אינטרס שיהיו יותר נשים במדע והמערכת צריכה לעשות כל שניתן כדי לפתוח את הדלתות, להסיר חסמים, כדי לאפשר לנשים להיכנס ושגם יהיה להן כדאי להישאר בה. חשוב שהמוחות הכי טובים יגיעו למדע ובמוחות הכי טובים יש גם הרבה נשים".

תאריך:  21/12/2018   |   עודכן:  21/12/2018
שרון מגנזי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
האם דיסקונט השקעות, חברה ותיקה, שרוב שנותיה הייתה בעיקר בעלת מפעלי תעשיה וחברות שיווק, תהפוך לבעלת שליטה בכלל ביטוח? השבוע הודיע אדוארדו אלשטיין, העומד בראש החברה-האם איי.די.בי פיתוח, שבכוונתו לקדם מהלך זה.
21/12/2018  |  אלעזר לוין  |   כתבות
המוחים על ההתייקרויות מתעלמים מגורמי יסוד הבריטים דוהרים לתהום בעיניים עצומות חסידי טראמפ מסרבים לראות את המציאות בתי המשפט לא פועלים נגד שקרנים רק המשטרה לא רואה את גל הפשיעה שחר איילון לא רוצה שתראו את דוחות הרכבת
21/12/2018  |  איתמר לוין  |   כתבות
רפורמת הדילוג, לעלייה מכל דלתות האוטובוס, מתרחבת מירושלים ומבאר שבע ומגיעה (יום ו', 21.12.18) לגוש-דן, כעת בקווי חברת דן בלבד, ובעוד כחודש (18.1.18) בקווי כל המפעילים בטבעת הפנימית של גוש-דן (אזור 1). בעוד שבירושלים מדובר על 350,000 נסיעות בלבד, בהם 6-5 אחוז שנוהגים לקנות כרטיס בודד, בגוש-דן מדובר על כמיליון נסיעות, ש-13% מהן נעשות באמצעות כרטיס נסיעה בודד - מה שעשוי להפוך את הסתגלות הנוסעים למורכבת יותר.
21/12/2018  |  עידן יוסף  |   כתבות
פרשה עצובה ומזעזעת בתולדות מדינת ישראל, שנשכחה עם השנים, הייתה פרשת בית חולים לבריאות הנפש "תרפא" שבשרון. בפרק זמן של חודשים מעטים, במהלך שנת 1948, מתו כ-20 מאושפזים-שוהים במוסד זה, בגילאי 50-20. שיעור תמותה חריג זה, הביא לפתיחת חקירה בעקבותיה הואשמו בעלי בית החולים, שמואל ורבקה גפן באחריות למותם של לפחות שמונה מבין החולים שמתו.
20/12/2018  |  אלי אלון  |   כתבות
יצירת חיים חדשים נראית לכאורה תהליך פשוט: זרע וביצית נפגשים והתהליך מתחיל, הביצית המופרית "נשתלת" בדופן הרחם ושם היא גדלה עד ליצירת העובר. מילת המפתח היא "לכאורה". למעשה, הפריה היא תהליך מורכב המושפע מגורמים רבים - פיזיולוגיים, הורמונליים, סביבתיים (למשל, חומרי הדברה וקרינה), גיל ההורים (פוריות יורדת עם העלייה בגיל), מצב נפשי (סטרס וחרדה מפחיתים פוריות) ועוד. אך יש גורם נוסף, שבעבר היה פחות ידוע והוא לגמרי בשליטתנו - התזונה.
20/12/2018  |  אולגה רז  |   כתבות
דיוקנה של כימאית יוצרת  /  שרון מגנזי
כשרפואה ומחקר משלבים כוחות  /  שרון מגנזי
המסתורין של הפריטין  /  שרון מגנזי
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il