זה זמן צריכים לתקן עצבת מה היא.
בעולם של היום היא לא צער אלא ייאוש.
וזה רע, לא אמת, לא נכון, מזויף,
כי ייאוש זה אין האונים הנורא,
ועצב, אחר הכל, היא תקווה.
אז צריך לתקן, כי עולם בלי תקווה
הוא אלים, קצר רוח,, חוגג את סופו
וחגה שכזו אינה עצובה,
היא שימחה כמו שימחת המסומם
רגע לפני הקריסה,
ועצב זה רק כי אין סוף לעולם,
לא זה שהיה ולא זה שיהיה,
ואי-אפשר ליטול את כולו
בחיק,
והוא לפני שהיינו אתו,
והולך ומשאיר אותנו אחור,
ואיפה נהיה כשהעולם
יהיה כל כך מאוד בלעדינו.
גם זאת תקווה, משונה. עצובה.
לא ייאוש . חלילה. חבל.
מה חבל.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
