המסדרון הקרקעי של אירן לים התיכון מהווה עמוד תווך במדיניותה באזור. אירן ראתה באיום שנשקף לעברה מצד דאעש הזדמנות. חרף האיום המשמעותי שניצב על שלמותה הטריטוריאלית של אירן ועל יציבות המשטר, המשבר העולמי שיצרו כיבושי דאעש ופיגועיו גלגלו לידי אירן הזדמנות פז לממש את שאיפות ההתפשטות שלה באזור.

פיגועי דאעש בשטח אירן והאפשרות שיזכה לשיתוף פעולה נרחב מצד המיעוטים הסונים באירן, היוו סכנה ממשית למשטר. עם זאת, כנגזרת מקביעתו האסטרטגית של מנהיג אירן, עלי חאמנאי, שלפיה על אירן להילחם נגד דאעש בסוריה ובעירק במקום להילחם נגדו ברחובות טהרן, והודות לתקיפות שמבצעת הקואליציה הבינלאומית בהובלת ארה"ב נגד דאעש, נחלצה אירן מהאיום הזה וחיזקה את נוכחותה הצבאית בסוריה ובעירק. פריסה אירנית צבאית זו מתבצעת הן באמצעות כוחות אירניים - כוחות משמרות המהפכה, צבא אירן והבסיג' - והן באמצעות מגוון המליציות השיעיות הסרות למרותו של קאסם סולימאני, מפקד כוחות קודס במשמרות המהפכה.

המסדרון היבשתי משתרע מאירן לעירק, וממנה דרך אל-קאא'ם לאבוכמאל שבסוריה ומשם לרמת הגולן הסורית וללבנון, והופך לשטח בשליטת אירן או באי-כוחה. כוחות אלו כוללים את המליציות השיעיות הטרנס-לאומיות, המורכבות מכוחות לבנוניים (חיזבאללה), אפגניים (פאטמיון), פקיסטניים (זינביון) ועירקיים (מגוון מליציות המאוגדות תחת אל-חשד אל-שעבי).

שתי מטרות אסטרטגיות

במקורו נועד המסדרון לממש שתי מטרות אסטרטגיות של טהרן באזור. ראשית, בעקבות אובדן שטחים נרחבים לידי המורדים הסוריים, חוגי אל-קאעידה ודאעש (עד הצטרפותה של רוסיה למלחמה בסוריה ב-2015), נערכה אירן לאפשרות של הדחת משטר אסד, וביקשה להבטיח לעצמה נגישות ישירה ועצמאית אל חיזבאללה וכן אל גבול סוריה-ישראל. טהרן ביקשה להבטיח שמרחב הגבול בין סוריה לישראל ימשיך לשמש שטח היערכות לפעילות התקפית נגד ישראל, ושחיזבאללה ימשיך לקבל ממנה סיוע צבאי. לפיכך, המסדרון הקרקעי נועד לשמר ולהעמיק את האחיזה האירנית בסוריה ובלבנון גם במקרה של נפילת משטר אסד.

שנית, טהרן ביקשה למנף את משברי תקופת האביב הערבי ודאעש בסוריה כדי להרחיב את החזית נגד ישראל בגבולה הצפוני ולכלול בה, בנוסף ללבנון, את רמת הגולן הסורית. במסגרת תוכנית זאת, גבול סוריה-ישראל נועד להפוך למאחז אירני. המאחז אמור לכלול בסיס קדמי הן לצורך ביצוע מתקפות טילים נגד ישראל והן כדי לבצע אליה פשיטות קרקעיות, במסגרת כוונת חיזבאללה לכבוש שטחים במרחב הצפוני של ישראל. לפי התוכנית שהתוותה אירן, כוח ההתערבות נהנה מתמיכה של כוחות קודס במשמרות המהפכה, והוא צפוי לכלול פעילי חיזבאללה ופעילי מליציות עירקיות שנתמכות בידי אירן, ובהן אל-נוגבאא', וככל הנראה גם עצאא'ב אהל אל-חק.

ישראל הוכיחה עד כה את נחישותה למנוע בתוקף מכוחות קודס וחיזבאללה להקים בסיס טילים ברמת הגולן הסורית. במסגרת זאת, היא התנקשה בינואר 2015 באזור קוניטרה ברמת הגולן הסורית בקצין בכיר בכוחות קודס, מוחמד עלי אללה-דאדי, ובחמשת מלוויו הפעילים בכוחות קודס, וכן בחוליה של כוח העילית בחזיבאללה, כוח רדואן, שכללה את מג'יהאד מוראניה, מפקד כוחות חיזבאללה ברמת הגולן הסורית. בתגובה הרג חיזבאללה שני חיילי צה"ל במארב בהר דב. מעבר לכך, ישראל תקפה שוב תשתיות של חיזבאללה ברמת הגולן הסורית כחלק ממאות התקיפות בסוריה בשנים האחרונות. כמו-כן, בצעד מרתיע, חשפה ישראל באוקטובר 2017 את זהותו של מפקד חזית הגולן בסוריה מטעם חיזבאללה, מוניר עלי נעים (חאג' האשם), שמונה לתפקיד זה על-ידי חסן נסראללה ביוני 2016.

ישראל גם הוכיחה את נחישותה למנוע את התקדמות המסדרון הקרקעי בשטחה של עירק. כך, לפי פרסומים בעיתוני מדינות המפרץ, היא ביצעה מתקפות אוויריות ביולי 2018 נגד מתקנים של מליציות שיעיות בעירק שמשמשים להעברת אמל"ח לסוריה, וכן נגד מליציות שיעיות עירקיות בגבול עירק-סוריה, בקרבת בוכמאל.

במקום המסדרון הימי

המסדרון הקרקעי הוא מרכיב באסטרטגיית-העל האירנית, השואפת לכתר את ישראל באיומים משמעותיים מכמה חזיתות. אירן מציבה את ישראל תחת איום מאסיבי של טילים בדרום מהחמאס והג'יהאד האיסלאמי, מצפון מהחיזבאללה, והיא רוצה לבנות איום דומה משטח סוריה. בנוסף, אירן דוחפת לפיגועים בגדה המערבית, בעיקר באמצעות יחידה 133 של חיזבאללה, האמונה על סיוע לפלשתינים. לפי האסטרטגיה האירנית, כיתור זה ירתיע את ישראל מלתקוף את מתקני הגרעין של אירן, ויאלץ אותה להתעסק בנטרול הארגונים הללו הנתמכים בידי אירן.

המסדרון הקרקעי נולד מתוך אילוץ, שכן תחילה התכוונה אירן לקיים גשר ימי אל חופי לבנון וסוריה. המציאות הגאו-פוליטית הנוכחית אינה מאפשרת לאירן לממש אסטרטגיה זו, כיוון שספינות אירניות אינן יכולות לעבור בתעלת סואץ בשל היחסים המעורערים בין טהרן לקהיר. אף שמשמרות המהפכה הצהירו בחודש שעבר שלאירן יש אחיזה ימית בים התיכון, נראה שהצהרה זו איננה משקפת את המציאות. נראה שבהשפעת הרוסים בסוריה, אירן אינה מורשה להחזיק בסיס ימי בסוריה, והיא מתארחת בבסיס הימי הרוסי בלאטקיה. לפי דיווח מנובמבר 2017, בשאר אסד גם דחה בקשה של אירן להחכיר נמל ימי למשך חמישים שנה. לפיכך, המסדרון אינו משתרע, לפי שעה, עד חופי סוריה.

לאור המתקפות הישראליות בסוריה, המסדרון הקרקעי מהווה השלמה משמעותית לרכבת האווירית שמפעילה אירן אל שדות התעופה דמשק וביירות, דרכם מעבירים משמרות המהפכה חימוש וטכנולוגיית טילים כחלק מהמיזם לשפר את רמת הדיוק של טילי חיזבאללה. עם זאת, המסדרון האווירי מוגבל בגודל הרכיבים שהוא מסוגל להעביר, ולכן המסדרון הקרקעי גמיש יותר ומשרת את צרכיה של אירן בהעברת רכיבים גדולים ובהיקפים משמעותיים יותר. לאחרונה התווסף ממד שלישי של המסדרון, כאשר אירן ועירק חתמו על הסכם שיחבר מסילת רכבת משלאמצ'ה שבדרום אירן לבצרה, ומשם ללאטקיה שבסוריה.

משמעות היציאה האמריקנית

בכירי המשטר בטהרן נמנעים מלהכריז פומבית על אסטרטגיית המסדרון הקרקעי, בהתאם למדיניות שלפיה אירן פועלת בשקידה לקיים התבססות שקטה במרחב זה, וכן בשל המתח הפנימי הטבוע בניסיונות ההתבססות האירנית בסוריה. עם זאת, גורמים המקורבים למשמרות המהפכה התייחסו בהזדמנויות שונות למסדרון הקרקעי. אתר האינטרנט משרק, המקורב למשמרות המהפכה, הגדיר את המסדרון הקרקעי כסיוט של בנימין נתניהו וכגורם שמשנה את המשוואה במערב אסיה ואף בעולם.

ג'עפר אל-חוסייני, דובר המליציה העירקית כתאא'ב חיזבאללה, הצהיר שהמליציות העירקיות הונחו לאבטח את הציר מעירק לסוריה ומשם לביירות. מפקד ארגון הגג של המליציות השיעיות, אל-חשד אל-שעבי, אבו מהדי אל-מוהנדס, עוזרו של מפקד כוחות קודס, קאסם סולימאני, הצהיר שהקמת המסדרון הקרקעי היא זכות בלתי מעורערת של ציר ההתנגדות.

הגורמים שמונעים מאירן לקדם בצורה משמעותית את המסדרון הקרקעי הם ישראל, ארה"ב והכורדים. כפי שהצהירו בכירים ישראלים, תקיפות ישראליות סדרתיות מנעו מאירן לממש במלואה את תוכנית ההתבססות שלה בסוריה, ולפיכך האמל"ח והסד"כ האירני המועברים במסדרון רחוקים ממה שתכננה אירן בתוכניתה המקורית. כך, למשל, תכננה אירן להציב בסוריה יכולת נ"מ משודרגת וכטב"מים מתקדמים.

הכוחות האמריקנים הורשו להילחם רק נגד כוחות דאעש ולא נגד אירן, אבל הם מוצבים בנקודה האסטרטגית של טנף, בגבולה המזרחי של סוריה עם עירק, סמוך למסדרון האירני, ומהווים גם הם מכשול שמעיב על קידומו של המסדרון הקרקעי האירני. מכאן המשמעות השלילית של הנסיגה האמריקנית מסוריה. אבל הנוכחות הצבאית הפכה את ארה"ב לפגיעה במיוחד עבור כוחות קודס ובאי-כוחה, ונראה שזה היה אחד השיקולים הבית הלבן בקבלת ההחלטה לעזוב את סוריה. ארה"ב אינה מעוניינת בעימות צבאי ישיר עם טהרן. יציאת האמריקנים תחליש כמובן את מעמד הכורדים, שנוכחותם בסינג'ר שבעירק ובשטח שממערבה לו בסוריה מפריעה להרחבת המסדרון.

המסדרון הקרקעי האירני עלול להציב איום משמעותי על יציבותה של ירדן ועל שלטונו של עבדאללה, ולפיכך הוא מעורר דאגה רבה בקרב שלטונות ירדן. בהתאם לדאגתו מהתבססות הכוחות האירניים והפרו-אירניים באזור, ובמיוחד בגבולה הצפוני של ארצו, הזהיר המלך עבדאללה כבר ב-2004 מהתהוותו של הסהר השיעי באזור. משמרות המהפכה כבר הביעו בעשור האחרון את שאיפתם לחמש את הפלשתינים בגדה המערבית דרך ירדן, אך נתקלו בסירוב מצידה. בתרחיש קיצוני, עבדאללה עלול לאפשר לאירן לקדם פעילות טרור נגד ישראל וסעודיה משטחו כדי לרצות את אירן ולנסות למנוע ממנה לחתור תחתיו.

ממשל טראמפ דחה לאחרונה, ככל הנראה, בקשה מממשלת ישראל להטיל סנקציות על צבא לבנון, חרף שיתוף הפעולה של חוגים בצבא לבנון עם חיזבאללה, המאפשרים לו להבריח דרך נמל התעופה בביירות טכנולוגיה לשיפור דיוק הטילים שברשותו. עם זאת, חשוב שהממשל האמריקני יישם את הסנקציות שלו נגד חברות התעופה האירניות (כגון מאהאן אייר, אירן אייר וקשם אייר) שמעבירות סיוע לוגיסטי וצבאי וכן לוחמי משמרות המהפכה ומליציות שיעיות, מאירן לסוריה ולביירות. אי-יישומן של הסנקציות מאפשר, למשל, לחברות הללו להמשיך את טיסותיהן לאירופה.

סיכול המסדרון הקרקעי הוא אינטרס משותף למחנה הסוני, למדינות המערב ולישראל גם יחד. עם זאת, ישראל נותרת היחידה שממלאת תפקיד פעיל במשימה זו, בעקבות נחישותה של אירופה לשמר את עסקת הגרעין עם אירן, וההימנעות של ארה"ב והמחנה הסוני מהתנגשות צבאית ישירה נגד אירן. ההחלטה של ארה"ב להוציא את כוחותיה מסוריה מגדילה כמובן את חופש הפעולה של אירן במימוש המסדרון השיעי.