בשו-שו, בלא ליצור גלים בתקשורת, החליט העליון, להעמיד את הרכב השופטים, במותב הצפוי לדון בעתירות נגד חוק הלאום, ל-11. מסתבר כי ההנהלה העלומה של המערכת החזקה במדינה, המחוקקת, המושלת והמבצעת כאחת, מתכננת ועושה הכל על-מנת שההחלטה שתתקבל תהיה לפי הלך רוחם ולפי דעותיהם הפוליטיות הידועות (שמאל, שמאל, שמאל)... של הארגונים התובעים פסילה, כולל חברי כנסת מהרשימה המשותפת, בניגוד מפורש להחלטת הכנסת. ההרכב האמור יאפשר להם לפסול סוף-סוף חוק יסוד של הממשלה. לפסיקה כזו, אם אכן תתקבל, תהיה גם משמעות תקדימית: לבג"ץ תינתן הזדמנות ואף גושפנקא להמשיך בתהליך של ביצור כוחו מול ועל חשבון המשילות והדמוקרטיה בישראל...
כבר בחודש יולי (10.07.2018), הזהיר היועמ"ש
אביחי מנדלבליט את ראש הממשלה
בנימין נתניהו ואמר לו כי אישור חוק הלאום יגרום להשלכות בינלאומיות חמורות. מיותר לציין כי הנה ומאומה מאזהרות היועמ"ש לא התגשמו. עולם כמנהגו נוהג, יש לו עניינים חשובים יותר מחוק הלאום בישראל. גם הכנסת לא שעתה לאזהרותיו של מנדלבליט. חוק הלאום אושר ביולי האחרון, ברוב של 62 ח"כים נגד 55 מתנגדים.
אלא שבחזית האזרחית עדיין התבשיל מבעבע ורותח - באישורו של בית המשפט העליון. לבג"ץ הוגשו 8 עתירות המבקשות את פסילת החוק. הרכב המותב בראשות הנשיאה
אסתר חיות צפוי לדון בחוק כבר בחודש זה. רמיזה ראשונה לפסק הדין הצפוי ניתנה בכך שביהמ"ש לא דחה את העתירות על-הסף.
בחודש ספטמבר האחרון הסתמך לראשונה בית משפט, הפעם בית המשפט המחוזי, על חוק הלאום. השופט
משה דרורי קבע כי הוא חל גם בדיעבד והטיל פיצוי בסך 5.4 מיליון שקל על חמאס, בתביעה שהגישו נפגעי פיגוע מ-1998. הפסיקה הסתמכה בין היתר על סעיף בחוק הקובע כי "המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי". דרורי ציין עוד שמאחר שלא מדובר בחוק הצהרתי, הרי שאין מניעה להחילו רטרואקטיבית, "חזקה על הכנסת, כרשות מכוננת, אשר הוציאה תחת ידה חוק יסוד, שניתן יהיה לעשות בו שימוש בבתי המשפט", אמר דרורי. "חובה עלינו, השופטים - כחלק מרשויות השלטון במדינת ישראל - ליישם ולהפעיל את חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי".
דרורי קבע עוד כי חמאס יחויב בפיצוי בסך 5.4 מיליוני שקלים לתובע דוד משיח ובני משפחתו. משיח נפגע כשהיה בן 28 ממטען חבלה שהונח בתוך פח אשפה, הגיש את התביעה ב-2007 נגד חמאס והרשות הפלשתינית. פסק הדין ניתן נגד חמאס בלבד. הייתה זו פסיקה ראשונה של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר נסמכה כאמור על חוק הלאום.
השופט משה דרורי קבע כי יהודי שנפגע בפיגוע זכאי לפיצוי נוסף, גם ללא הוכחת נזק. לשופט דרורי (69), פסיקות, שגרמו לחבריו בעליון, הרמות גבה, לא אחת ולא שתיים. אולם ב"משפחה" על-פי הגדרתו של
אהרן ברק, כמקובל ב"משפחה", נזהרו שלא למתוח ביקורת פומבית. בינם לבינם הם החליטו כבר ב-2009, להסיר את מועמדותו של דרורי לבית המשפט העליון, חד וחלק.
מאז הוסיף דרורי "חטא על פשע", כאשר נמנע בשנה שעברה, מלהרשיע צעיר יהודי בן 15, שזרק בקבוק תבערה ויידה אבנים לעבר רכבים של ערבים, מתוך התחשבות בטראומה שעבר כשאחד מחבריו לשכבה נחטף.
בעוד הבג"ץ ממשיך כמסתבר, במסלול השמאל שהתווה לעצמו, ממשיכה גם ועדת השניים שהקים, לצורך בחירת הראויים לשיפוט (ופסילת האחרים), לפעול ללא רישום ברשות להגנת הפרטיות, כנדרש בחוק. פעילות הוועדה, שהייתה עד כה סמויה מן העין, ממשיכה לעורר סערה. ביום שלישי האחרון לאחר שנחשף המאגר הסודי (מאגר "יהלום"), שלה, על-ידי עקיבא ביגמן (
ישראל היום), התבטאו חברי כנסת, שופטים בדימוס ו"סתם" עורכי דין, שנפסלו ללא ידיעתם, תדהמה על אופן הפעולה של גוף השייך אורגנית ל"מערכת עשיית הצדק". "לא די בכך שפסלו אותי לשיפוט, ואינני יודע מדוע ועל סמך מה, גם הקימו והפעילו מערכת שפעלה בניגוד מפורש לחוק. ולמי אני צריך לפנות ולערער? אל הבג"צ"? אמר אחד מהנכשלים במרירות.
השתלשלות העניינים המדוברת, מחייבת אותנו לבחון מחדש את כל הכרוך בהתנהלותה של הפרקליטות ושל מערכת המשפט. שרת המשפטים
איילת שקד, עשתה רבות לתקנת המערכת החשובה הזו, שאיננה יודעת לשמור על עצמה מעצמה. במיוחד דאגה השרה ליצירת האיזונים הנכונים בשפיטה ובבג"ץ. פרישתה לעת הזו היא בבחינת אירוע שאיננו מבשר טוב לעתידה של המערכת היקרה לכולנו.
