מאז שצימחו לחייו זקן, התנדפו התאים האפורים (אם היו) בעשן, שאחרת אין להבין את התופעה המשונה שנקראת
אהוד ברק. בכול פעם כאשר פותח האיש את פיו, הדברים הנפלטים משם, הם בגדר נאצות, מלל לא מובן והזוי ואפילו מפחיד...
האיש הזה, שהיה פה פעם ראש
ממשלה מטעם מפלגת העבודה, ונדמה לו שהוא עשוי לשוב לאותו מקום, אמר בראיון בראש השנה: "אני מוטרד! ישראל צועדת היישר אל התהום". מדבריו עולה כי הוא משוכנע שאזרחי ישראל ניצבים מאחוריו, מה שמעלה את השאלה המטרידה, אם אנו צועדים אל התהום, ונמצאים אחרי אהוד ברק, היכן נמצא הוא עצמו?
כעת, כאשר נודע לו שיש בחירות באופק, הוא מבטיח לנו שבמקום החזון הלאומני והאפל שבו אנו חיים היום, הוא יפליג איתנו, אם נבחר בו, למקומות שהאפלה איננה שורה בהם. אבל הוא הרי אחד מהאנשים היותר אפלים שהיו פה, ראש הממשלה הכושל ביותר, שקשה להבין את גודל התעוזה והרצון לשוב ולעשות עוד קלקולים.
אז למי ששכח את העמותות של ברק מלפני 20 שנה, כדאי להזכיר נשכחות. ברק מינה את
יצחק הרצוג לעמוד בראש העמותות שהקים כדי להיבחר באמצעותן ולעקוף את החוק שהתיר תרומות בגובה מסוים. מיליוני דולרים זרמו שם, כספים שנתרמו על-ידי יהודים אמריקנים מהצד השמאלי של יהדות ארה"ב. אדון הרצוג עד היום לא פתח את פיו ולא סיפר למשטרה ולעם ישראל, מאין הגיעו הכספים, ואיך הכל זרם. כאות תודה על שסכר את פיו ולא סיפר על מערכת הבחירות המושחתת, מינה אותו אהוד ברק למזכיר הממשלה לאחר שנבחר.
באותה מערכת בחירות היה העבריין הנמלט
עזמי בשארה גם מועמד לראשות הממשלה. רק בחסות בג"ץ יכול לרוץ לראשות מדינה מי שרוצה להחריב את אותה מדינה. אהוד ברק פנה לבשארה וכרת עימו ברית פוליטית טמאה, דהיינו, בשארה יפרוש מהמרוץ, הובטח לו מה שהובטח, ובתמורה יקראו הערבים לצאת ולהצביע לברק... וגם עם מחבל נוסף נכרתה ברית! עם מי? עם ראאד סאלח. וגם הוא הלך לסייע לידידו אהוד ברק. ברית שפלה שרקם ברק מתוך ידיעה שאין לו סיכוי לזכות בציבור היהודי, אלא אך ורק בקולות הערבים. אבל היד עוד נטויה...
חסר מעש
כנופיות בריונים טיפלו בכול. בעמותות בריונים מסוג אחד, ובאלימות הפיזית בריוני רחוב מסוג אחר. אלה נשכרו להשמיד, לאבד, לקרוע ולתלוש את שלטי הליכוד ואת כרזות התמיכה בנתניהו. הם החטיפו מכות לתומכים, שעלו גם בחייו של תומך בבנימין נתניהו, הם פשטו כארבה על ערי ישראל. פרקליטת המדינה
עדנה ארבל והמשטרה, שקיבלו תלונות לרוב, הניחו לבריונות המשתוללת, מתוך תקווה שיעשו את שלהם.
ומרגע שנכנס אהוד ברק ללשכת ראש הממשלה בקולות הערבים, החל לנהל מו"מ עם הרוצח
יאסר ערפאת. פחות משנה וחצי היה בשלטון וכל יום חשף יותר ויותר את היותו חסר מעש ואבחנה, וכל יום נודעו עוד ועוד פשעים פוליטיים. נחשפו ההבטחות שנתן לערפאת, בסיוע קלינטון, למרות שקלינטון הציב תנאי לכינוס ביניהם. התנאי היה שישראל תחזור בה, מההבטחה למכור לסין מטוס בשווי למעלה מ-2 מיליארד דולר, וברק קיבל ברצון את ההתנייה והלך למסור את ארץ ישראל.
ומה התחייב לתת? 97% משטח יהודה ושומרון, 3% כולל בקעת הירדן מתוך הקו הירוק, 90% מהעיר העתיקה בירושלים בלי אפשרות מעשית להגיע לכותל. והכול ללא אישור ממשלה. קודם התקומם כאשר נתניהו אמר: ברק יחלק את ירושלים, אבל עשה יותר ממה שנתניהו פילל.
ערפאת לא האמין למזלו הטוב, אבל כדרך אנשי המזרח הנכלוליים, תבע עוד ועוד, והחל במלחמה בראש השנה תשס"א, הקרויה בפי אנשי השמאל אינתפיאדת אל-אקצה. אבל ערפאת כידוע לא אמר די, והאמין שאפשר עוד ללחוץ את ברק. הוא לא ויתר על ההשמדה מרצון של ישראל כמדינה יהודית ותבע את זכות השיבה.
האם ברק התנהל כמישהו ביטחוני, שלא לומר החיל המעוטר ביותר? אוי לנו ואבוי לנו, שנותרנו אם זיכרונות מלאי חרפה. החיל הדרוזי מדחת יוסוף הופקר בקבר יוסף. הוא דימם למוות כשצה"ל אינו נוקף אצבע כדי להיכנס פנימה ולחלץ אותו. הפיקוד הבכיר בראשות אהוד ברק עמד וצפה תוך שהוא מקווה שהפלשתינים יפנו אותו. ואכן מרצחי הרשות פינו אותו רק כאשר היה כבר ללא רוח חיים. גם שני חיילי המילואים שנכנסו בטעות לרמאללה, נשחטו במשמרת שלו לעיני העולם כולו, לעיני המצלמות, בלא שנכנס אפילו זנב הליקופטר כדי לחלץ אותם. גם מפקד אוגדת יהודה ושומרון באותה עת, ה'תקווה החדשה על החמור'
בני גנץ, הניח למדחת יוסוף לדמם עד מוות. גל טרור נורא שטף את הארץ, הצבא החזק ביותר בעולם לא הצליח להגן על אזרחי המדינה והסתפק בהוראת ראש הממשלה אהוד ברק בהפגזת בניינים ריקים.
נוכחות צבאית
ותחת האימה והדם שפקדו את כל ערי ישראל, תחת אש וטרור, הוא המשיך במתן חד-צדדי למרצחים והסכים לגרש את יהודי חבל עזה (מה שעשה לאחר חמש שנים
אריאל שרון) ועוד 100,000 יהודים מיהודה ושומרון, תוך רצון לתת את הר-הבית כולו. הגירוש שעליו הסכים כלל עשרות ישובים, מהכנרת ועד דרום ים המלח, תוך ויתור על נוכחות צבאית בבקעת הירדן, הפקרה מוחלטת של הביטחון.
לא די במעשיו של משה דיין שמסר את מפתחות הר-הבית לווקף לאחר מלחמת ששת הימים, בא זה ורוצה לחסל גם את הגישה לכותל. בעזרת השליחים לדבר עבירה ביילין ובן עמי, הם רצו 'לסיים' את בעיית הפליטים, בכך שיסכימו שכל ערבי שהיה שנתיים לפחות לפני עזבו מקום, רשאי לשוב אליו... ניסוח מפולפל ומכשיל, כי הגדרת פליט היא: ישיבתו של אדם מדורי דורות במקום מסוים. מי ישב כאן דורות? הרי רובם של הפלשתינים היו מהגרי עבודה שטורקיה ששלטה כאן הביאה לארץ כדי לבנות את מסילות הברזל.
ברק ושות', כלומר
יוסי ביילין ושלמה בן-עמי, הודיעו לערפאת שהם יקבלו את 24 החודשים בהם ישבו כאן ערבים שנענו לקריאת אל חוסיני לעזוב ולחזור כבסיס לבעיית הפליטים... זאת כאשר כ-90% כבר בכלל מתו. הם הסכימו להכניס 5! כן, חמישה מיליון 'פליטים' לתוך הקו הירוק...
אהוד ברק הסכים כמחווה של נכונות להכניס כבר 150,000 ערבים לתוככי הקו הירוק. אבל כרגיל הערבים מצילים אותנו מהיהודים, מאחר שערפאת ראה כי טוב הוא דרש שיינתן לו לוח זמנים. הוא רצה לרשום ביומן שלו, מתי בדיוק זה יקרה, באיזה יום! לא היה לו די בהשמדה העצמית הגמורה שאותה הוביל ברק, אלא עמד על קוצו של יוד.
כאשר הפסיד את הבחירות ב-2001 לאריאל שרון, היה אפשר לנשום מעט לרווחה. האיש הודיע שכעת הוא הולך לעשות לביתו. אבל לדאבון הלב חזר תוך זמן קצר. איש רודף שררה וכבוד כמוהו, לא יעזוב בנקל. הוא התנגד לחומת מגן, להפצצת הכור בסוריה, הביא את מפלגתו לתבוסה קשה, אחר כך בעט בה ויצא עם חמישה חכ"ים למפלגה אותה הקים 'עצמאות'.
ללא תגובה
קנאתו בנתניהו ידועה. וכך לכל אורך השנים בהן נתניהו מכהן, הוא לא סכר את פיו. הטיח בו, כי האח יוני נתניהו מתבייש בו, השמיע באופן עקבי ארר וקלס. וכעת אחרי שהשאיר בכל מקום אדמה חרוכה, הוא בוחש, ובעיניים מצועפות, מספר כמה הוא נחוץ.
איני יודעת מה היו עושים במקומות אחרים לראש ממשלה כזה: על העמותות הפיקטיביות, על ההפקרות והפשע המדיני שניהל עם ערפאת, על אוזלת היד הביטחונית, על הבריונות בדרכים, על שחיטת חיילים בשידור חי, דבר שנותר ללא תגובה, ללא נקיפת אצבע (כולל אדון בני גנץ שלא עשה דבר כדי להניא את ברק להציל את החיילים), על המצב הביטחוני ששרר בגילה והטנק שהובא לשם והצטווה שלא לירות. אספסוף ערבי מוסת שהתפרע ורצח בכול הארץ יכול היה לבוא רק בגלל מחדל ברק, אפילו את המיליונים שקיבל מקרן וקסנר העביר כמעט מתחת לרדאר. על מה קיבל? אומרים פילנטרופיה, אומרים מחקר, היועץ המשפטי ופרקליט המדינה, לא מעוניינים לדעת. האיש הקטן, הסוחר הזעיר, חייב לשלם על כל פרוטה מס כזה ומס אחר, ואהוד ברק? מה איתו?
