חרדה לכנסת
מה לעשות? - לעשות! נדמה לי שזו הייתה סיסמת הדגל של בתו של מרן הרב עובדיה זצ"ל, עדינה בר שלום, שהקימה לאחרונה את המפלגה 'אחי ישראלי'. לאחר שבבחירות הקודמות היא הכריזה על שילוב נשים חרדיות בכנסת, כמי שנאֶה דורשת ונאֶה מקיימת - הרחק מאורות הזרקורים וּמרעמי התקשורת, ולא בהכשר בג"ץ, אלא בצינעה האופיינית לה, הקימה הנחשונית, שהייתה גם החלוצה בהקמת מכללות חרדיות, את המפלגה המשלבת חברים מכל גוני הקשת הישראלית. עדינה היא החרדית הראשונה שקפצה ללא חת למים הפרלמנטריים, וּבכך היא משמשת מודל לחרדיות אחרות, המעוניינות לסלול את דרכן לכנסת. כל הכבוד!
מפלגה מהארכיון
דומה שבקרקס של הכנסת, כפי שהיא נחשפת לעינינו, אין צורך בלהקת בידור נוספת, נוסח הסטנדאפיסטים והקומיקאים הברסלבים. אולם בניגוד לתככנות הפוליטית, רוויית היצרים, של מפלגות אחרות, שהיו להצגה הכי טובה בעיר, מפלגת השמחה של הברסלבים, שהתמודדה בבחירות הקודמות, אכן כמיטב המסורת הפגינה שמחה אמיתית חפה מכל אינטרסים פוליטיים, הפועלת לשם שמיים.
גם אם המפלגה, כצפוי, לא עברה את אחוז החסימה, וכמו מפלגות קיקיוניות אחרות הפכה לאפיזודה חולפת, אי-אפשר להתעלם ממצעה הייחודי. בצד שלילת הלגליזציה של סמים קלים שבמצעה, מצע המפלגה כלל הצעות פילנתרופיות, כמו הצבת פינות קפה ועוגה במוסדות ציבור להכנסת אורחים, שילוב סדנאות צחוק במקומות עבודה, לימודי נהיגה בתיכון כחלק מחוק לימוד חינם ודאגה לבעלי חיים.
ואם היינו צריכים הוכחה שהברסלבים מתמודדים לא בשביל הטבות אישיות מהכספומט של המדינה, כמו חברי כנסת אחרים, הרי בא תקנון המפלגה, המחייב כל ח"כ שלה להעביר לקופתה תריסר אלף שקלים (1) ממשכורתו החודשית למטרות צדקה ופעילות ציבורית, ומוכיח זאת. אז איפה יש עוד מפלגה כזאת? הייתה או לא, יש לכנסת מה ללמוד ממנה.
אוחנה כמשל
זוכרים את שיריונו של הכדורגלן המיתולוגי,
אלי אוחנה, בבחירות הקודמות למפלגת
הבית היהודי? ואוחנה כמשל. זו לא רק סוגיית הרייטינג ועידן הריאליטי המככבים אצלנו. מה שכחתם שכל הכנסת הפכה למגרש כדורגל אחד גדול? - בעיטות, בישולים, פנדלים, גולים ושאר ירקות (סליחה, כדורים). עכשיו חסר שם רק מאמן ראשי - ואלי הוא בדיוק האיש הנכון במקום הנכון.
יתר על כן, אם אפשר להשיג שלוש צפרים במכה אחת - גם כוכב מזרחי, גם ספורטאי וגם עיתונאי (וביתר דיוק כותב טור) אז למה לא? מה עוד שהמינוי, שבסופו בוטל בגלל לחץ המצביעים, היה לתפארת הבית היהודי (כדורגל בשבת) וראשו, מר בנט, כדי לא לבייש את הפירמה. מי צריך יותר מזה? נפתלי, כל הכבוד! האם דרכו של השחקן סלולה הפעם למפלגה הדתית-חילונית של הבוס "הימין הֶחדש"?
