העיתון - אמור מעתה: האתר - מסקר בעיקר את היהדות האמריקנית וגם את ישראל. "אידיאולוגית אנחנו במרכז-שמאל וזה עולה בקנה אחד עם הציבור היהודי בארה"ב. בבחירות האמצע הצביעו 80% מהיהודים לדמוקרטים", אומרת אייזנר. "מבחינה דתית אנחנו הכל: יש כאן שתי עובדות חובשות פאה, יש עובדים לא-יהודים ויש כל מה שבאמצע".

את היחס לישראל היא מכנה במילה "ליברלית" - מה שאנחנו היינו מכנים מרכז-שמאל: האתר משתמש במילה "כיבוש" אבל גם אומר "יהודה ושומרון", ו"הרשות הפלשתינית" ולא "פלשתין". ומהו "טרור"? אייזנר משיבה: "התפישה המקובלת - טילים שעפים לשדרות, יהודים שנרצחים בבית כנסת בפיטסבורג". האתר משתמש בידיעות של סוכנות רויטרס, של סוכנות הידיעות היהודית JTA ושל אתר הארץ באנגלית [שלדעת מבקריו הוא אנטי-ישראלי במיוחד - א.ל], "אבל הרוב חומר מקורי שלנו".

לדעת אייזנר, "גם בזה אנחנו מייצגים את רוב הציבור היהודי. אנחנו מפרסמים גם דעות הפוכות; יש לנו דתיים ואנשי ימין שכותבים באופן קבוע, ובמאמרי דעה אנחנו מכסים את כל המרחב. אנחנו מפרסמים גם דעות שאיננו מסכימים איתן, כולל של פלשתינים, אבל זה הערך הייחודי שלנו. אני בעצמי כותבת הרבה: אני מגדירה את עצמי כאשת מרכז, וחושבת למשל שה-BDS הוא בחלקו אנטישמי".

אל תחשבו ש"פורוורד" הוא כתב-עת אינטלקטואלי בלבד. אייזנר גאה בעבודת העיתונאות החוקרת המתנהלת תחת שרביטה. "אנחנו כותבים על ארגונים יהודיים ואנשים בעלי עוצמה שעושים דברים בלתי חוקיים או מעוררי תמיהה. בשבוע שעבר כתבנו שבמועצת הקרן הקיימת [בארה"ב] יש אדם שהורשע באי-סדרים כספיים, ויש שאלה האם עליו להיות במועצה כה חשובה; תוך כמה שעות הוא היה בחוץ.

"בשנה שעברה הייתה לנו סדרת כתבות על שלושה בתי ספר דתיים מודרניים שהעסיקו כמה שנים לפני כן חשוד בפדופיליה. מצאנו אותו בבית אבות בלונג איילנד והוא הודה שהטריד מינית מאות ילדים כאשר היה מנהיג קהילה. היה ניסיון לטייח את זה, אבל הוא ישב בכלא. אומנם עברו הרבה שנים, אבל הווידוי שלו היה חשוב מאוד. אולי אני מיושנת, אבל לדעתי זה בדיוק מה שעיתונות צריכה לעשות".

הנתונים שבידי "פורוורד" מלמדים, כי שליש מקוראיו באינטרנט הם בני פחות מ-35 וכי בני 45-25 הם קבוצת הגולשים הגדולה ביותר. "הם באים כי אנחנו מכסים את תרבות הפופ וכותבים גם על הנושאים שמעסיקים אותם: זהות, אנשים שונים, אכפתיות לגבי ישראל לצד נכונות למתוח עליה ביקורת, אכפתיות לצדק חברתי. אנחנו כותבים גם על ידוענים; ליהודים יש תפקיד עצום בתרבות האמריקנית".

יש עלייה באנטישמיות בארה"ב?

"בהחלט. אני עיתונאית זמן רב ומעולם לא חוויתי אנטישמיות כזאת, מאז הקמפיין של דונלד טראמפ. אני לא אומרת שהוא אחראי לכך, אבל הוא נתן היתר להביע בפומבי שנאה שכזאת. התקופה האינטנסיבית ביותר מבחינת האנטישמיות הייתה סוף 2016 ושנת 2017. רבים מאיתנו קיבלו מסרים אנטישמיים בטוויטר ובדוא"ל, והיו גם מי שקיבלו עלונים הביתה.

"כבר הייתה שנאה כלפי יהודים, אך כאשר שמים את התמונה שלך על תמונה של קורבן שואה שחייל נאצי מכוון אליו את נשקו - זה מדאיג מאוד, גם אם לא חשבתי שמישהו יפרוץ למחרת את הדלת. האנטישמיות הזאת עשתה שימוש נרחב בדימויי שואה. גל השנאה הזה לא היה נגד מה שאתה כותב, כמו שיש לעיתים מכיוון השמאל, אלא נגד מי שאתה.

"טראמפ נושא באחריות רבה ליצירת אווירה בה שנאה כזאת הופכת ליותר ויותר מקובלת. אין דרך אחרת לתאר את מה שאמר אחרי אירועי שרלוטסוויל [שיש אנשים רעים בשני הצדדים - א.ל]. טראמפ איננו אנטישמי; אני בטוחה שהוא אוהב את נכדיו היהודים כמו את נכדיו שאינם יהודים. אבל הוא יצר מהרגע הראשון אווירה של דמוניזציה כלפי קבוצות מסוימות, שמאפשרת מעשים כאלה; ומהרגע שיהודים תומכים באותן קבוצות - הם עצמם הופכים למטרה. הוא לא עשה דבר כדי להפסיק את האווירה הזאת, אלא מעצים אותה".

כאשר מדברים על טראמפ והיהודים, עולים כמובן מותיהם של איוונקה טראמפ וג'ארד קושניר. אייזנר לא מתלהבת מהם, בלשון המעטה: "לרוב האנשים לא משנה שהם יהודים. הם מהווים סיבה משמעותית מבחינתם של היהודים שתומכים בטראמפ, מתוך הנחה שיש להם אוזן קשבת אצלו. ג'ארד ואיוונקה פתוחים לשמוע מנהיגים שמסכימים איתם, גם אם אינם מייצגים את רוב יהודי ארה"ב. למשל: אנשי אגודת ישראל היו בין הראשונים שנפגשו איתם ועם שרת החינוך, לסלי דה-בוס. ג'ארד ואיוונקה הם ההגנה של טראמפ מפני טענות לאנטישמיות".

ביסודו של דבר, "פורוורד" הוא כלי תקשורת חילוני - למרות שכאמור אייזנר מתגאה בריבוי הדעות המתפרסמות בו - והדבר בא לידי ביטוי ביחסי ישראל והתפוצות. כאשר מדברים על נושא זה, תראו מה עולה מיד. "יש לנו זכות וחובה למתוח ביקורת על ישראל, אבל לא באותה מידה של מי שחי בה, משלם מיסים ומשרת בצבא. מה שאני מנסה לעשות, הוא למתוח ביקורת על פעולות של הממשלה הנוגעות ליהדות ארה"ב.

"תמכתי מאוד בפשרה במתווה הכותל ומתחתי ביקורת קשה על בנימין נתניהו כאשר נסוג ממנו, כי הוא נוגע בעיקר ליהדות התפוצות והפשרה הייתה עם מנהיגים מארה"ב. אם אתם חושבים שזה רק נושא ישראלי, אני אקרא לא לבקר בישראל ולחשוב מחדש על יחסינו. אומרים לנו שחובתנו כיהודים לתמוך בישראל בפוליטיקה, בכסף, בשליחת ילדינו אליה - אבל עכשיו אתם אומרים לי שאין לי מה לומר בנוגע לאתר החשוב ביותר ליהדות? אם זה המצב, אצטרך לחשוב על הכל".

חזרה לתקשורת ול"פורוורד" עצמו. היכן מצוי עתידו? "העתיד שלנו הוא להבין טוב יותר את קוראינו ולתת להם סיפורים מקוריים ודעות לא יוכלו להשיג במקום אחר, לעזור להם לפקוח עין על מנהיגי העם היהודי ולוודא שהם מתנהגים בצורה ראויה ושקופה", משיבה אייזנר.