בעלות בריתה האירופיות הקרובות של ארה"ב דחו את בקשת ממשל טראמפ להכניס חיילים לסוריה במקום חיילי ארה"ב – מדווח (יום ה', 21.2.19) וושינגטון פוסט. צרפת ובריטניה הן היחידות להן יש חיילים בשטח בסוריה, והן הבהירו לארה"ב ש"אנחנו לא נישאר אם אתם יוצאים", כלשון העיתון.

בריטניה וצרפת מספקות – יחד עם ארה"ב – אימונים, ציוד, מודיעין וסיוע לוגיסטי לכוחות הדמוקרטיים הסוריים, הקבוצה הכורדית שביצעה את רוב הלחימה נגד דאעש בסוריה. שלוש המעצמות המערביות הפעילו ארטילריה כבדה והפצצות מן האוויר כסיוע ללוחמת הקרקע של הכורדים. הסירוב האירופי להישאר בסוריה כל עוד עומד הנשיא דונלד טראמפ על נסיגה מוחלטת של הכוחות האמריקניים, הוא אחד הגורמים שלטענת גורמים צבאיים ופוליטיים בוושינגטון מחייב את טראמפ לשקול שוב את החלטתו.

גורם נוסף הוא העדר התחייבות של טורקיה שלא לתקוף את הכוחות הכורדים, שמשטרו של רג'פ טאיפ ארדואן מגדיר כמחבלים. הצבא הטורקי מוכן לנוע לצפון-מזרח סוריה ברגע בו ייצאו משם האמריקנים ולפעול נגד הכורדים. אחת הבקשות המרכזיות של ארה"ב מבעלות בריתה – כולל גרמניה, שאינה פועלת בעירק – הייתה להקים כוח משקיפים שיפקח על שטח מפורז ברוחב של 30 ק"מ בגבול סוריה-טורקיה, אשר יחצוץ בין הטורקים לבין הכורדים.

שר ההגנה הטורקי, חולוסי אקאר, יבקר בסוף השבוע בוושינגטון לדון בנסיגה האמריקנית. הכורדים ביקשו ממדינות המערב להשאיר עד 1,500 לוחמים באיזור, כדי לתאם את הסיוע האווירי לפעילותם הקרקעית ולסייע להם להמשיך את הלחץ על הקיצונים המוסלמים שנותרו בו. במקביל מנהלים הכורדים מו"מ עם משטרו של בשאר אסד ועם רוסיה התומכת בו. רוסיה הציעה שכוחות אסד ייכנסו לשטח אותו יפנו ארה"ב ובעלות בריתה; בוושינגטון דוחים את הרעיון.

טראמפ הודיע על הנסיגה בחודש דצמבר, צעד שהביא להתפטרותו של שר ההגנה, ג'ים מאטיס. כוונתו המקורית הייתה להוציא את הכוחות מיד (כלשונו), אך הוא הסכים שהנסיגה תיעשה בצורה מסודרת ומתואמת. תאריך היעד של הפנטגון להשלמתה הוא סוף חודש אפריל. היועץ לביטחון לאומי, ג'ון בולטון, והסנאטור הבכיר לינדזי גרהאם מסרו למעצמות האחרות שחלק מן הכוחות האמריקניים יישארו בסוריה, אך לא ניתנה לכך התחייבות רשמית. לעומת זאת הבהיר מפקד הפיקוד המרכזי של ארה"ב, גנרל ג'וזף ווטל, כי מדובר בנסיגה מלאה, ולצד זאת אמר בפומבי שאינו תומך בה.

טראמפ אומר בחודשים האחרונים, כי כמעט כל השטח שהחזיק דאעש כבר נכבש בחזרה, ובכך מצדיק את החלטת הנסיגה. מומחים צבאיים אומרים, כי דאעש ממשיך להוות איום גם בלא בסיס טריטוריאלי משלו, שכן בשורותיו נותרו 30,000-20,000 לוחמים העלולים לנסות ולהיכנס לשטח שיפנו האמריקנים – כפי שעשו עם היציאה האמריקנית מעירק בשנת 2011. קצינים בכירים ובראשם ראש המטות המשולבים, גנרל ג'וזף דנפורד, גם אומרים שיש צורך לסייע לכורדים לייצב את האיזורים ששוחררו מידי דאעש.

בשבוע שעבר שוחחו חברי קונגרס בכירים עם שר ההגנה בפועל, פטריק שנהאן, בשולי כנס מינכן לביטחון ומתחו ביקורת על הנסיגה – מדווח הפוסט. גרהאם, המוביל את המתנגדים לצעד זה, שאל את שנהאן: "האם אתה רוצה לומר שאנחנו יורדים לאפס ב-30 באפריל?". כאשר השיב שנהאן שזו הוראתו של טראמפ, הגיב גרהאם: "זה הרעיון המחורבן המטופש ביותר ששמעתי בימי חיי". לדברי גרהאם, שנהאן הסכים שקיימת סכנה שהנסיגה תוביל לחזרתו של דאעש, להתקפה טורקית על הכורדים ולהעמקת אחיזתה של אירן בסוריה.

בולטון – בעל הקו הניצי ביותר בממשל נגד אירן – אמר לאחרונה, כי הכוחות האמריקניים יישארו בבסיס טנף הסמוך לגבול סוריה-ירדן, כחלק מנחישותה של ארה"ב שלא לאפשר לאירן ליצור סהר השפעה מעירק דרך סוריה ועד לבנון. אולם מעיר הפוסט, בפנטגון אומרים שלא התקבלה כל הוראה של טראמפ להותיר את החיילים בבסיס זה. מקור בכיר בממשל אמר לעיתון, כי שוררת עדיין מבוכה לגבי עתידו של בסיס טנף בפרט ולגבי תוכניתו של טראמפ בכלל.

לגבי היחסים עם טורקיה אומרים בממשל, כי בצד האמריקני יש חילוקי דעות ואין מדיניות אחידה. שתי המדינות התקדמו לעבר פתרון המחלוקת ביניהן לגבי הכורדים. שתי המדינות מקיימות סיורים משותפים ליד העיירה מנביג', אשר שוחררה מידי דאעש בשנת 2016, והאמריקנים הסכימו להרחיק מן האזור עשרה לוחמים כורדים ספציפיים לבקשת טורקיה. אולם עתידו של אזור החיץ עדיין אינו ברור, שכן ארדוראן רוצה שחייליו ישלטו בו.