עורכי חדשות בקול ישראל היטו מהדורות

חנן נווה, לשעבר עורך חדשות בקול ישראל, הודה בכינוס הרדיו שהתקיים בחיפה (יום ב', 04.06.07) כי קודם לנסיגה מדרום לבנון, הוא ומגישי חדשות בקול ישראל לקחו על עצמם משימה לא מוכרזת להוציא את צה"ל מלבנון. עוד הודה נווה, ד"ר המשמש כיום כמרצה בכיר בביה"ס לתקשורת וראש מסלול הרדיו במכללת ספיר, כי כמו כן קודמה אג'נדה קונצנזוסיאלית אחרת בחדשות נגד אלימות במשפחה.

נווה אמר את הדברים בפאנל שעסק בקביעת סדר היום על-ידי תוכנית הבוקר, וזכה לתגובה חריפה מצד גולן יוכפז מגלי צה"ל, שהגדיר את הדבר כ"סופר-בעייתי". נווה השיב כי הוא לא ממש מכה על חטא, משום שהדבר נעשה מן הלב בשל המעורבות האישית במתרחש בלבנון - "שלושה שדרים, אבות לבנים בלבנון, שהחליטו שצריך להוציא את הצבא מלבנון", והכל נבע מתוך דאגה. הוא הסביר כי לעניין היציאה מלבנון ניתן יותר דגש, במסגרת האתיקה המקצועית של קול ישראל.

רזי ברקאי מגל"צ אמר בפאנל כי אין ספק שתוכניות הבוקר ברדיו הן שקובעות מה ישודר במהדורות המרכזיות של הטלוויזיה בערב או בעיתוני יום המחרת. מירב מיכאלי מרדיו ללא הפסקה, המגישה תוכנית בוקר מוקדמת יותר, בשעה 07:00, אמרה כי תוכניות הבוקר מורכבות משתי קומות - כאשר התוכניות המוקדמות יותר מכינות את הקרקע לבאות אחריהן, משום שבשעה מוקדמת "יש שרים ושרות שעדיין ישנים, והתגובה שלהם תבוא בהמשך".

ד"ר חנן נווה אמר כי התווכח בזמנו עם הכתבת הצבאית של קול ישראל, כרמלה מנשה, תוך כמה זמן תצליח ידיעה "להזיז עניינים". הידיעה עסקה בחייל שהודח רק משום שהייתה לו מידת נעליים 48. נווה העריך שעד שעה 08:00 העניין ייפתר, ומנשה האריכה עד 09:00. מנשה צדקה, ובשעה זו פנה המפעל בקיבוץ עינת והציע נעליים במידה המתאימה לחייל, כאשר במהדורות החדשות הבאות התבצעה חזרה על הידיעה.

הוא אמר כי אין די בשידור ביומן, ויש "לפמפם" את הדברים בצורה תמציתית ב"קול אלוהים חיים של גבי ינון" במהדורת החדשות, כדי לתת לזה תוקף. לדבריו, קול ישראל אינו מעתיק את כותרות העיתונים כפי שטועים לחשוב, אלא משיג כותרות עם סיפורים משלו, ולפעמים נעזר בעיתונים. הוא אמר כי הכתבים בוחרים איזה סדר-יום לקדם, והציג כדוגמה את שולה שמרלינג, הידועה בקידום סדר-יום סביבתי.

לחץ על החדשות

באשר ללחץ המופעל מצד גורמים שונים, בעיקר פוליטיים, על מערכות החדשות בישראל אמר נווה כי אין לחץ שכזה. גולן יוכפז הצטרף לדבריו ושלל את טענת הלחץ, תוך שהוא מדגיש כי "עושים בנו ספינים". הוא קרא לעמיתיו לנהוג צניעות ולהכיר כי יכולתם מוגבלת. "אנחנו יכולים לשנות את השיח הציבורי באותו יום או עד מהדורת החדשות הבאה, אך לא ליצור שינוי שיחלחל בנושאים מהותיים", אמר יוכפז. הוא סיפר כי כאשר הוא מגיע למערכת הוא לא בא עם סדר-יום, אלא מגיע כדי לעשות את העבודה - יומן טוב.

רזי ברקאי לא הסכים לדבריהם של נווה ויוכפז, ואמר: "יש לחצים, מה הקטע?". דליה יאירי (המגישה ולשעבר - מרשת ב') מיהרה לתקן: לחץ על שדרים, לא על חדר החדשות, וברקאי השיב: "היינו הך". הוא פירט כי הלחצים לא תמיד מופעים ישירות "על-ידי המיניסטר עצמו; הח"כים, היועצים והספינולוגים הם שמתקשרים". עוד הוסיף כי "לפני 30 שנה לא התנצלנו על דברים ששידרנו, ועכשיו יש יותר נכונות".

עוד גילה ברקאי כי לא אחת מגיעים להסכמים עם פוליטיקאים. הוא הביא דוגמה מתוכניתו האחרונה בה הייתה התלבטות את מי לראיין ראשון - את הנשיא לשעבר חיים נבון או את שר הביטחון עמיר פרץ. בסופו של דבר הוחלט להעדיף את פרץ כאשר התנאי היה "שלא תעיז ללכת לקול ישראל". לדבריו, זהו הסכם לגיטימי כל עוד לא נקבע מראש איזה שאלות לא יישאל הפוליטיקאי - "דבר שחורג מהאינטגריטי שלי".

"איזה כיף לי שאני לא צריך לראיין את עמיר פרץ", אמר אביעד קיסוס מרדיו תל אביב, המגיש תוכנית בוקר העשויה בהומור. לדבריו, הוא אינו יכול ואינו רוצה להתעלם מהאקטואליה אותה אנשים רוצים לשמוע בשעות הפריים-טיים של הרדיו כשם שהם צורכים חדשות בשעות הפריים-טיים של הטלוויזיה. בדיון אף צוינה העובדה כי ביכולתו לקבוע "סדר-יום", ולגרום לאנשים להוריד מה-וי-או-די שירים של שירן שירזי...

קיסוס כינה את הראיונות בתקשורת כתמצית מכוערת של הון-שלטון, כשכל הזמן מראיינים את חברים של אולמרט. "לשמחתי, אני לא מחויב לחוקים האלה ויכול לפתוח את הפה המלוכלך שלי על עמיר פרץ או מישהו אחר, בגבולות הטעם הטוב. פרץ לא מוטרד ממה שאני אומר, ואני מעביר מסרים נקיים למאזינים".

עמיתתו ברדיו האזורי, מירב מיכאלי, לא הסכימה לדבריו, ואמרה כי גם הוא כפוף למי שמממן את התוכנית באותו בוקר". קיסוס השיב: "אני שמח שלא משלם המיסים ממן את התוכנית". הוא הוסיף כי אכן אם גלידה מסוימת היא לא טעימה במיוחד, אך מממנת את תוכניתו - לא ימהר להשמיע עליה ביקורת, אך גלידה אינה עניין מהותי.

נשיאת מועצת העיתונות אמרה בדיון, כי על הציפייה מהשידור הציבורי היא להיות חופשי מלחצים. לדברי השופטת (בדימ.) דליה דורנר, לחצים יכולים להיות מנוגדים, ובסופו של דבר ההמלצה לשדרן היא: אמור את האמת, וזה גם הגבול. עוד הוסיפה דורנר כי יש לאפשר לשמוע בכל הארץ גם את התחנות האזוריות.

יוכפז התערב בדיון, ואמר כי כל עיתונאי מודה בלחץ באופן שונה, ומה שמוגדר על-ידי אחד כלחץ אינו מוגדר כך על-ידי אחר. "אני לא מכיר לחץ שמשפיע על החדשות. שירתתי ככתב בשטחים והיו לא מעט מגבלות, שמנעו ממני לששדר את כל מה שאני יכול ויודע. אבל גם עכשיו, 12 שנים אחרי, חופש הפעולה בתחנה הצבאית הוא אחד החופשים הגדולים שעיתונאי יכול לקבל, והבעיה היא בשוליים. גם במלחמת לבנון השנייה מתחנו ביקורת על הרמטכ"ל. קיבלנו תלונות מינימליות או אפסיות. יש בעיה מהותית לשדר נגד צה"ל דברים בתחנה שממומנת על-ידי צה"ל, כמו משל הגלידה של אביעד קיסוס, אך נמצאו האיזונים הנכונים". מיכאלי אמרה כי בגל"צ מאדירים את הצבא בתוכניות אינספור, וגינתה את סילוקה של השדרית רונית כפיר, שלדבריה גם לא נהגה בחוכמה בעת שאמרה את שאמרה בתחנה צבאית. דבריה זכו לתמיכה, והיה מי שטען ש"מה שעשו לרונית כפיר לא היה צריך לעבור בשקט, כמו יצחק לבני [יו"ר דירקטוריון חברת החדשות של ערוץ 2 שהודח, ע.י.]".

השר הממונה

דליה יאירי העירה כי עצם העובדה שאומרים "השר הממונה על רשות השידור" במקום לומר "השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור" הוא דבר מעוות ונותן פתח ללחצים. היא חשפה כי פעם קיבלה בשידור פנייה מראש הממשלה בנימין נתניהו ובה ביקש להתראיין, אלא שנתניהו כבר התראיין קודם וביקש להגיב לאחד הדוברים שדיבר אחריו. יאירי דחתה את נתניהו, ואמרה למראיין האורח שלצידה, רינו צרור, כי תכף תחטוף "מקלחת". כעבור כמה רגעים קיבלה טלפון ממנהל הרדיו אמנון נדב, וסירבה בטענה כי כבר ראיינה את נתניהו והן משום שהיא "אינה מוכנה וערוכה לראיין ראש ממשלה". היא הגדירה את המצב בו שר מתערב ומשפיע כמצב אנומלי, ומירב מיכאלי העירה כי גם ברשות השנייה ממונים מינויים פוליטיים.

דליה דורנר התייחסה למינוח וציינה כדוגמה את השימוש ב"ראש העיריה" במקום "ראש מועצת העיריה". "כל אחד הוא ראש של משהו. מה שצריך זה שידור ציבורי נכון עם כללים", סיכמה דורנר.