"מהצד השני", תוכניתו החדשה של
גיא זהר המשודרת בכאן 11, מפרקת לגורמים את חדשות הכזב, רצף ה"עובדות" המפוברקות, הן בזדון והן בשוגג, המופרחות על-ידי אישים שונים - פוליטיקאים, בעלי תפקידים וסתם מפורסמים.
חדשות הכזב אינן תופעה חדשה. אבל בעוד שבעבר התנצלו מפיציהן כאשר התגלו במערומיהם, בימינו אבדה הבושה, ואת מקומה תפסה עזות מצח של תרבות שקר, שמקדשת את האמצעים עבור המטרה.
ככל שהיא מתבגרת יותר, התקשורת הישראלית מפרקת את חדשות הכזב בשידורי החדשות והאקטואליה השונים, ולכן מתבקשת מאלה השאלה מדוע נדרשת "עוד תוכנית" שתעשה זאת. התשובה לכך מורכבת מששלושה - הייחודיות של משבצת השידור, האכסניה שבה הדברים נאמרים והמגיש המנוסה.
הייחודיות היא ביחידת הנדסה ייעודית לפירוק המוקשים, שמקפידה לעשות זאת במומחיות ובזהירות. תוכנית ממוקדת שנועדה רק לשם הפרכת חדשות הכזב, ומטרתה להציג נתונים בדוקים שיעשו זאת בצורה טובה יותר מכל ביקורת מובלעת במהלך שידור של מהדורת חדשות. שנית, אכסניית השידור הציבורי של התאגיד מאפשרת חופש פעולה רחב יותר ואת היותה של התוכנית חפה מדעות קדומות ונטיות - פוליטיות, חברתיות, דתיות וכו' ובמילה אחת - אוביקטיביות והוגנות.
הגורם השלישי הוא המגיש הוותיק גיא זהר, שמלבד הגשה נעימה וידידותית, מציג את הדברים כהווייתם - ללא נסיונות ייפוי של המציאות מחד-גיסא וללא נסיונות לחנך מחדש את קהל הצופים או להכניע במכת מחץ את מושאי הסיקור המועלים על המוקד, אלא רק את דבריהם, ולהעמיד אותם באור השמש תוך חשיפת הצללים שבהם. בהגשה שמנסה להיות נאמנה ככל האפשר למציאות הוא מנסה לא פעם אף ללמד זכות ולנסות להגן על הטענות אותן הוא מפרק לגורמים.
תוכנית שתבחן כל תיקון, כל שגיאה וכל רסיס מידע שגוי היא ברכה ואוויר לנשימה בסביבה אפופת ערפל, ובהירות שמטהרת את האוויר ומבהירה את התמונה תוכל להצליח לאורך זמן. בתנאי אחד - שלא תשרת אף מחנה או מגזר, לא תהיה משועבדת לקונצנזוס ולתקינות הפוליטית, ותשתחרר מתפישות עולם, בעיקר חברתיות ואידיאולוגיות המושפעות מרוח הזמן והתקופה. ככל שתתמיד בכך, תזכה "מהצד השני" להגביר את אמון הציבור בתקשורת, ולכל הפחות בשידור הציבורי.
