היה זה חבר הכנסת לשעבר
מיכאל איתן מהליכוד, שמצא דמיון מטריד בין חוקי הנאצים נגד היהודים לבין הצעות חוק נגד ערבים, אותם ביקשה לקדם סיעת "כך" בכנסת ישראל, בראשותו של הרב מאיר כהנא. רב שתנועתו הוצאה מחוץ לחוק בארצות הברית. המצהירים בגאווה, שהם תלמידיו של הרב מאיר כהנא, זכו לתנא דמסייע בשם
בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, שהשקיע מאמצים רבים כדי לסלול את דרכם לכנסת ישראל.
בשבת נשא הרב בני לאו דרשה בבית הכנסת בירושלים, בה הבהיר שמפלגת
הבית היהודי מעדה בשלבה ברשימתה לכנסת את נציגי עוצמה יהודית, שראשיה גאים בכך שהם תלמידיו של הרב מאיר כהנא.
אני מבקש להודות לרב בני לאו על דבריו, שיש להילחם "שתורת כהנא לא תיכנס לכנסת, כי היא תורת גזע כמו חוקי נירנברג".
הרב בני לאו הוא דור שני לשואה. הוא בן למשפחת ניצולי שואה. בדרשה שלו בבית הכנסת הוא התריס נגד החלטה של מנהיג מפלגת הבית היהודי לשלב את תלמידי הרב כהנא ברשימה שהוא עומד בראשה. לדברי הרב בני לאו:
"הרב רפי פרץ רוצה לכבות שריפה, והוא לא בודק מי בא אתו לכבות. השותף שהוא מכניס בא עם ג'ריקן דלק". בפוסט שפרסם בתחילת השבוע בעקבות הדרשה שנשא ביום שבת הוא כותב: "כניסת תורת הגזע לכנסת היא חורבן הבית". הרב בני לאו מפנה בכאב גדול כתב אשמה חריף כלפי מפלגת הבית היהודי והעומד בראשה: "כי יושב-ראש הבית היהודי, הרב רפי פרץ, יישא באחריות לכתם הזה לכל משמעויותיו".
אני מצר, שקולו של הרב בני בלאו היה קול בודד. בסדר נזיקין, מסכת אבות פרק ב' משנה ה' קיבלנו התווית דרך: ".... ובמקום שאין אנשים השתדל להיות איש" . במקום, שלמרבה הצער והכאב, לא נשמע קולם של הרבנים, נשמע קול המטהר את הזוהמה, קולו של הרב בני לאו, על כך נתונה תודתי לרב בני לאו.
