|
|
קופרווסר: "קשה להתמודד עם חטיפות" [צילום: ערוץ 10]
|
|
|
|
|
|
|
ראש חטיבת מחקר באגף המודיעין במלחמת לבנון השנייה, תא"ל יוסי קופרווסר, הודה בפומבי כי "היה ברור לכל כי לא ניתן להשיב את החטופים על-ידי מהלך צבאי. אנחנו לא מצליחים לאתר חטופים ולכן החשיבה כי ניתן למצוא פתרון לבעיית החטופים על-ידי כוח צבאי היא בעייתית מאוד. אף אחד גם לא חשב שבאמת ניתן היה לעשות זאת, לכן איום החטיפה הפך מאוד פופולרי, בגלל הקושי להתמודד איתו". את הדברים אמר תא"ל (מיל.) קופרווסר בהרצאתו בפני באי הכנס "הזירה הלבנונית" שנערך (ג', 5.6.07), על-ידי מרכז בגין סאדאת ללימודים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן.
לדברי קופרווסר, "ישראל לא הצטיידה בלבנון ביכולת ההגנה כמו ביו"ש ובחומת מגן, למרות שהוקדשה לכך מחשבה ונמצאו פתרונות. פיתחנו טכנולוגיה שהיתה אמורה להתמודד עם הרקטות אבל לא הצטיידנו בה. כיום יש לנו אותה בעיה בשדרות. צריך להבין כי הפתרון של הפעלת כוח מול 'חור שחור' הוא לא פתרון טוב, אלא אם כן מפרקים אותו לגמרי. כל צעד חלקי מגביר את הבעייתיות".
"צה"ל לא היה מוכן"
הכנס, שעסק בזירה הלבנונית מאז מבצע שלום הגליל ועד ימינו, נתן נקודת מבט השוואתית בין מלחמת לבנון הראשונה לבין השנייה. פרופ' אפרים ענבר, ראש מרכז בס"א, הציג את ההבדל הבולט ביותר בהיות הצבא ערוך ללחימה במלחמת שלום הגליל לעומת חוסר המוכנות של צה"ל על כל יחידותיו במלחמת לבנון השנייה.
"למעשה, הכישלון הבולט ביותר הוא שצה"ל לא היה מוכן למיתאר הלבנוני. מלחמת לבנון היתה חידוש לכל היחידות. ייתכן שהיעדר הנכונות להתמודד עם המתאר הלבנוני היא תוצאת הביוגרפיה הפוליטית של אריאל שרון, שהיה ראש ממשלה עד לפני תחילת המלחמה. הוא נכווה בלבנון, היו לו בעיות תדמית בגלל לבנון, יכול להיות שזה היה הגורם אשר מנע ממנו להמריץ את צה"ל להתכונן למתאר הלבנוני", אמר פרופ' ענבר.
עוד השתתפו בכנס אלוף (מיל.) איתן בן אליהו, אלוף (מיל.) עמנואל סקל, אל"מ ד"ר שאול שי, ד"ר שמעון גולן, וד"ר אבי קובר.
