מוסכמות מוקסמות

שתי תופעות מאפיינות את מדינת ישראל שהוקמה באישון לילה, בשעת תנומתה של האנושות - נס + קסם. נס – ברח, וקסם – קוף מלא סם.

הנס - מורדים ומהפכנים במזרח אירופה, אתאיסטים, משכילונים וחילוניים (אומנם, דוברי יידיש) ברחו משם, נחתו פה, כדי להקים חברה חדשה בתכלית ומטרה, בולשביקית-סוציאליסטית, צודקת ככל שניתן לחלום. והנה, צמחה פה להוויתם, מתחת חמת-אפם - מדינה יהודית לאזרחיה.

הקסם – שנשים יהודיות, ככל שניתן לתארן, באות אלינו מאמריקה המדושנת להניח בצוותא תפילין ברחבת הכותל. במקום להתחשמש בקמפוסים, להפוך לתפריט נוסף במתכוני הניהיליזם הבינלאומי - תפילין. לא מרטין לותר קינג, רוג'ר ווטרס, מנדלה, צ'ה גווארה או בי.די.הס הם מביאים כדי להעצים אותנו ברחבה לקראת עתיד - תפילין.

בעוד שאירופה מתבלבלת, מתאסלמת – נחילי אפריקה ואסיה ממשיכים להגיח מתוך קרביה במטרה לחטוף לעצמם חיים בעולם עשיר, זר בשלל דימוייו. כמה אחר, שונה וזר יהיה העולם הזה בעוד עתיד אחד בלבד? הפוליטיקאים המפוחדים של אירופה, בראשם גברת מרקל, דוחפים את ההגירה המוסלמית פנימה בכל הכוח כמו לסתום חור שנפרץ. אירופה - אוטובוס מיושן, מקרטע, צר מלהכיל את כל הטוב שזורם ונשפך לתוכו... זה לא מה שקרה לנו בארצנו. התייהדנו בלי שחשנו בכך. עכשיו גם אמריקניות שבעות באות להניח תפילין ולחטוף תמונה עם קאסם.

יש אומרים שצונאמי ההגירה המוסלמית לאירופה הוא המצאה של קנאי ימין מקומיים השואפים מזה 2,000 שנים להיפטר מהיהודים. המוסלמים החדשים, זה מקרוב באים, מצליחים לגרש את היהודים במהירות, ביעילות ובליברליות אפופת צדק קמאי. האם זכותו של כל פליט באשר הוא לחיות בכל מקום על ספסל בשאנז אליזה, עם פנסיה תקציבית, דיור, שרותי בריאות, שיניים תותבות ותנאים סוציאליים – היא שמבהילה ומבריחה יהודים מבורגנים מאירופה? מנהיגי אירופה הלבנים צוהלים ושמחים לנוכח ביטויי הומניות וזכויות אזרח לאדם שהם מפיצים, ותוך כדי כך יהודיהם – נפוצים. חזון אחרית הימים.

בארצנו, השמאל החילוני-יהודי תומך בערכי אירופה (המערבית) הגוססת ומעודד אותה להמשיך בדרכה. גם אנחנו, אומר השמאל שלנו, היינו פעם פליטים. כלומר? תל אביב הקסומה, החדשה, על מגדלי פארה הקורצים בשמים, היא בסך-הכל תירוץ נאה לאכלוס קו הנוף והאופק של שייח מוניס שחרבה.

נשאלת שאלה חיונית – מדוע אירופה המזרחית, אלמנט אינטגרלי באיחוד האירופי, אינה שותפה בתהליך התאבדותה של המערבית? האם בגלל שבמזרח מעורבבים הרבה יותר אנסים הונים, קניבליים, צוענים, קוזקים ומונגולים בדם הבריות? למה שבטים במזרח אירופה מתנהגים בשונה כל-כך משבטים מערביים, גם הם ברבריים להחריד בעברם - וויקינגים גרמנים וכדומה?

מדוע השבט השמאלני בארצנו, יוצא צבא טבנקין-ריפתין-יערי בתוספת חזן, מקרין שפע חיבה אידיאולוגית דווקא על גוססי המערב ולא שמץ אהדה על קרובו הביולוגי מהמזרח? מתי בדיוק זנח השמאל (היהודי) את שורשיו במזרח?

אירופה שהצביעה בעברה השפוי בעד מדינה יהודית בארץ ישראל, מבינה שעשתה מיקח-טעות וכי הנאכבה הערבית היא-היא עיקר העיקרים. הערבים מטיחים בה ללא הרף בלונים ממוקשים: "בשל רגשות האשמה המטורפים שלכם הקמתם ליהודים מדינת-יבוא על הריסותיו וחורבותיו של העם הפלשתיני, יצרתם זרם-פליטות-נצחי של עיוות מוסרי זועק לשמים עד פאתי צדק". לאירופי לבן-הומאני-ממוצע, מהסוג של מר"ץ, קשה לחיות עם זה ללא שכטה, כמה צ'ייסרים ליום עבודה ועוד עשרות אלפי מסגדים לכל החיים ברחבי ארצו. רגש האשמה הקולקטיבי-קולוניאלי הממוסד כלפי עמי אסיה ואפריקה התפתח בקצב מדהים גם מול ערבים ואיסלאם ועתה עושים באיחוד-האירופי וספיחיו בשמאל שלנו, כל מה שרק ניתן כדי להקים פה מדינה פלשתינית שתתקיים בצדה של ישראל. באיזה צד? ידוע הצד של ישראל – שבעיני השמאל זהה לחלוטין לצד של השטן וחבר מרעיו. ומה הצד של הפלשתינים? מר זחאלקה מהצד הערבי מגדיר את הדברים האלה בלשון מינימלית: "אני הומניסט, אני מאמין בבני-אדם. אני חושב שבני-אדם הם המרכז. המדינה היא כלי ולא אליל חדש שצריך לסגוד לו.... אני לא בעד שום מדינה, אני לא סוגד לשום מדינה. אני פשוט נאמן לבני-אדם ולא למדינה". אם הוא אינו בעד מדינה ולא נאמן לה – אז מי בצד הערבי נלחם עבורה מלבד השמאל שלנו והאיחוד האירופי?

דעתו של זחאלקה על השמאל הישראלי נאמרה בכנסת ישראל ב-2015 ללא כחל ובלי סרק-סרק. בין היתר אמר, "מפלגת העבודה הם האבא והאימא של הגזענות, אתם המצאתם את הגזענות. מי שלקח לנו את הארץ, מי שגירש אותנו – זה לא מי שאומר 'מוות לערבים', אלא אלה שאמרו 'שלום-עליכם'... הליכוד בונה התנחלויות ליד היישובים הערביים, אתם בניתם את הקיבוצים שלכם, את הסוציאליזם שלכם, על האדמות של החורבות שלנו. ואתם באים ומדברים בשם הצדק החברתי, בשם השמאל. מגלגלים עיניים למעלה. אתם לאומנים".

בשמאל היהודי שלנו מגלגלים עיניים לעבר האיחוד האירופי – מזדהים עם מלוא רגש האשמה הקולקטיבי, היבשתי, ונרתמים בתנופה ערכית למען הצדק, המוסר והרעיון הערבי הבילטראלי תיאטרלי – סילוק פולש אכזר ותככן (עם אף ארוך ומעוקל) מארץ-אבות אל-אקצה...

פליטים לנצח נצחים

אחת המוסכמות המקובלות בשוק הרעיונות היא הקביעה שהערבים, למשל ברצועת עזה, רוצים מדינה משלהם וכי מלחמתם בישראל מטרתה לפתור סוף-סוף את בעיית הפליטים על-ידי שטחים למדינה ערבית במרחב. הכל נדל"ן ודמוקרטיה - כדברי הסופר המנוח...

להנחה הזאת שותפים גם שלושת הגנרלים. זה אותו עתיד המזהיר שעליו מדברת גם הדוגמנית סלע שרתמה את הגברת וונדר-וומן ואת איגוד שחקני הקולנוע והתיאטרון. ואני, כמי שזוחל על קרקעית מנהרה - חושב שזו שטות. רק מפיקים ושחקנים דגולים כמו שיש בקרבנו מסוגלים לפאר, לרומם, להעצים ולהאדיר בלון נפוח כמו רצועת עזה. זה מוצר קולנועי מהסוג שרק שפילברג וחברים הוליוודיים מסוגלים להפיק. במקרה דנן הכסף מגיע ישירות מהאמירויות, מסעודיה, מאירן, ומהאיחוד האירופי המתאסלם ומעוד כמה מקורות, רובם ככולם אנטישמיים בהכרה מלאה.

כי:

מתי ראיתם לאחרונה (במאה השנים האחרונות) שמץ נסיון או מאמץ מדינתי בעזה או בשכם-רמאללה? כל המאבק בצד הערבי - ממושך, עיקש, יצירתי, רצחני - מטרתו להנציח את המאבק... בווין, חרגול בריטי שדגל בטובת הערבים על חשבון יהודים, הצהיר ב-1947 כי "השאיפה העקרונית של ערביי ארץ ישראל כלל אינה ריבונות לאומית בארץ ישראל – אלא שלילת כל סיכוי לריבונות יהודית שכזו...". באו נחשולי-פליטים ערבים של נאכבת-תש"ח ושיחקו לידי המנהיגות המוסלמית ומנהיגי אירופה המיוסרים, רדופי אשמת כישלונם לאורך שתי מלחמות עולם, ובהארת-רגע הקימו את סוכנות הפליטים אונ"רע להנצחת האסון היהודי שהתרחש בעולם הערבי.

הערבים סביבנו הם מדינתיים בדיוק כמו ח"כ זחאלקה (ראה למעלה). כל רצונם של הערבים – להנציח את הפליטות והחמאס תומך גם הוא בפנסיה תקציבית. ברגע שהחמאס, או כל ארגון ערבי אחר, יפגין נכונות לפתור את בעיית הפליטים – זה הסוף שלו, לא של הפליטים. במרחב הגדה הדברים קצת שונים כי שם מתגוררים גם כמה משפחות שאינן פליטי תש"ח. לדעתי, הפתרון הנאות והאלגנטי בגדה – להעניק גם להם תעודת פליטות. האו"ם ימשיך להיות אום, האיחוד האירופי ימשיך להיות בורג, טיבי יתחבק עם ביבי, זחאלקה יפגוש את שפיר בסתיו... כמו בתרגיל ההשתלטות על אירופה – המוסלמים, כמו קוסם מיומן על במת ההיסטוריה, שואפים לאכול עוגה שלמה כשכולנו, יהודים, גויים ועובדי אלילים - רוקדים:
עוגה, עוגה, עוגה
במעגל נחוגה
נסתובבה כל היום
עד אשר נמצא מקום
לשבת, לקום...לעוף מפה!

סיכום:

הערביות יצרה פה מ-600 אלף 'פלשתינים' – אומה 'פנסיונרית' של 7 מיליון פליטים בכל רחבי העולם, מתרבים במהרה על חשבון מדינות האו"ם והצדקנות הבינלאומית. צרכנים צרחנים.
היהדות יצרה פה מ-600 "פלשתינים" - אומה תוססת שקיבצה מכל רחבי העולם 7 מיליון פליטים, יצרה מדינה משגשגת, המתפרנסת על חשבונם ותורמת מטובה לכל העולם. יצרנים צרחנים. יחי ההבדל המוקטן!