זה כמה מהומה, בילבולייה, שערורייה,
הבל הבלים הכל הֶבֶל!
השאלה האחת, הללו, גלוריה,
היא מי ייבחר,
לעד ייזכר
כקיסר ערימת הזבל.
זה יהיה כמובן או סניור תרנגול
הוותיק, הקורא הידוע,
או הוא, או אדון אווז העגול
הצולע, אין דעת, מדוע.
כל החצר צפצופים, ציוצים,
נוצות זקופות בכנפיים,
צעקות ככרוכיה, בליל פייק-ציקצוצים,
משקי "בוז"!, מזה, ו"כפייפ"!!!
החצר כל כולה המלצות, השמצות,
עורבים יועצים בסתר,
מבוקר השכם בלי עצור בחצות
אין שמחה כשמחת קרב על כתר!
זה כמה מהומה, בילבולייה, שערורייה,
הבל הבלים הכל הֶבֶל!
השאלה האחת, הללו, גלוריה,
היא מי ייבחר,
לעד ייזכר
כקיסר ערימת הזבל.
מה טוען הברווז? "שכווי, לך לישון,
ראשך נולד רק לכרבולת!
מקורך העקום דומה לקלשון
הנובר בקש ושבולת.
עשית לך להקת פרגיות
פתיות, מעריצו, אתה סטאר!
והן מפריחות באוויר תגיות
בהן רב הגלוי על נסתר!
חוץ מזה אתה לא יודע לשחות,
שום אווז שום ברווז לא תושיע,
בקוקו שלך לא תוכל עוד לסחוט
את הריקו, אתה לא משיח!
זה כמה מהומה, בילבולייה, שערורייה,
הבל הבלים הכל הֶבֶל!
השאלה האחת, הללו, גלוריה,
היא מי ייבחר,
לעד ייזכר,
כקיסר ערימת הזבל.
מה טוען תרנגול? "אתה מפוטם,
כבדך-כבודך, לא המוח!
רב געגען, צווארך מן הסתם
הוא לבלוע רק או לצרוח!
אין לך ניסיון, לעולם לא תבחין,
מתי קץ הליל, בוא השחר,
אתה תתנדנד בין דבר לשחין
כאילו לא כלום, שבע נחת.
הבוחר בך, אווז, למלכות
זקוק לרחמי שמים,
חזור לביצה, שם עומדת לך זכות
החפות של עופות המים !
זה כמה מהומה, בילבולייה, שערורייה,
הבל הבלים הכל הֶבֶל!
השאלה האחת, הללו, גלוריה,
היא מי ייבחר,
לעד ייזכר,
כקיסר ערימת הזבל.
אוח רואה, אומר "זאת קטטה,
לא נורא, זה בידור בינתיים",
ינשוף נושף, "לא, זאת הסתה,
זה בוץ הדדי עד מותניים"!
אבל החצר לא יודעת נפשה
מרוב התענגות ומאושר,
מאיצה בניצים, " עוד ועוד, בקשה,
השמיצו בלי גבול ובלי בושת!
נודה למי שברא ערימה
של זבל לריב עליה,
ואשרי החצר התלויה על בלימה
ויוצאת בשמחה מכליה!
זה כמה מהומה, בילבולייה, שערורייה,
הבל הבלים הכל הֶבֶל!
השאלה האחת, הללו, גלוריה,
היא מי ייבחר,
לעד ייזכר
כקיסר ערימת הזבל.
