הרמטכ"לים לשעבר גנץ ואשכנזי אמרו כמה דברים מעניינים שהרדיו שלי ציטט באחד הבקרים האלה:
א . שרוצים לחזור ולהיות חברת מופת כבעבר.
ב. שאין מקום לשר חינוך שיוצא חוצץ נגד בג"ץ.
שאלנו - מתי לאחרונה הייתה פה חברת מופת? כשבן-גוריון אמר אור-לגויים ברצונו להקים חברת מופת עדיין לא הייתה פה מדינה. האם התכוון לימים שבהם שוטטנו במדבר משכן, לוחות-ברית ותורה? אולי התכוון לחולות המדבר? לא. רוב האור הגיע אז מרוסיה, ברית-המועצות. הימים העתיקים של התנ"ך היו הרי גורל, ניצבו בעולם זה מול זה שני כוחות אדירים, טוטאליים. בצד אחד האו"ם, שיתוף איחוד אירופי ואסייתי תחת הנהגת עמלק, ובצד השני, אנחנו העברים, יהודים לעתיד, עם ספר-תורה ולוחות אבן. היינו מופת. המופת שהיינו מרשים את העולם עד היום. כשילדה נוצרייה באמריקה שואלת את אמה, את מאמינה שיש אלוהים? האם מחייכת ואומרת, בטח שאני מאמינה. הילדה מבקשת הוכחה והאם עונה, זה פשוט, העדים שלו, היהודים, עדין חיים, מתהלכים בתוכנו...
המופת שכה פשוט לאם נוצרייה - מסובך עבור הרמנכ"לים לעתיד. דעתם שחברת המופת הייתה בתחילת המאה ה-20 ובראשית ימיה של המדינה. זו שטות (או שקר) – לסירוגין ולחלופין. האידיאלים היו משובבים ונפלאים – זה אולי נכון בחלקו. רק זה. החול יזכור כי הרעיונות של המהפכה הצרפתית, הבולשביזם והקומוניזם הם האידיאלים שפכפכו גם במדינת ישראל האתאיסטית והחילונית שהוקמה לפתע. הרעיונות הנפלאים האלה רצחו בעברם יותר בני אדם ממה שהאנושות התיימרה להכיל... אם ניתן להאשים רעיונות ברצח. וניתן!... כי היום הרמטכ"לים/רמנכ"לים מאשימים את המנהרות שהן האויב שלנו - לא החמאס.
יהודי חי יודע שרעיונות לחוד ומעשים לחוד. לפיכך אמרו בני ישראל: נעשה ונשמע. לפיכך מכונה השולחן-ערוך של עם ישראל – הלכה. אנו קובץ שבטים מהלך. ללכת - זה הפטנט שלנו. את זה הרמטכ"לים מבקשים להשכיח, למחוק, למחות. רק לא אמונה, לא אלוהים, חס ושלום. אבל מה לעשות – עבור אידיאלים ורעיונות יש צורך ב'אמונה', לא מספיק שינה ומקלחת משותפת בקיבוץ. אנשים כמו טרוצקי, לנין, סטלין, נפוליון וגאונים תורניים אחרים הביאו אסונות ושפיכות דמים כי 'האמינו' בעקרונות שקבעו לעצמם בכל עת, לכל צורך מזדמן. ההלכה – הליכה בדרך –'עניינה-את-הסבתא-שלהם'. עבורם המטרה קידשה כל אמצעי.
השתקה
צבא זה מקום שממלאים אותו בפקודות. בימי חברת המופת, שאליה מכוונים הרמטכ"לים, היו פה כמה צבאות. היה צבא מפ"ם (פלמ"ח), צה"ל, אצ"ל ולח"י. היו גם כמה מחתרות לתיאבון וכמויות מסוימות של אנרכיסטים. שנהיה בריאים – המופת הזה חלף. עם הקמת המדינה למופת שררה תקופה ארוכה וממושכת של שלטון בולשביקי שגם הסובייטים באו ללמוד ממנו. היה הצריף של יערי והחזן שלו שהובילו ל'ערימה של חברה על הדשא' – היום היו מכניסים את כולה לכלא... הייתה חברת בנייה וסלילה (סו"ב) שהקימה שלושה מוסדות מפוארים – קופת חולים, מדינת ישראל והסתדרות-עובדים, לא ברור סדר החשיבות והעדיפות. וגנבו.
כן, גם אז שדדו את הקופה ציבורית. נעבעך – לא היה הרבה לגנוב בימי הצנע. גנבו באופן פרטי עם מעשר, לקט, פרט, פאה ושכחה למפלגה ולחברינו-בהנהלה. אשכול – לימים שר אוצר, חתול ששמר על תנובה וחינך דור של שועלים (ספיר) בלול של קישון – היה נוהג לומר: לא תחסום שור בדישו. גם הקיבוץ המאוחד העתיק את הביטוי הזה לתנ"ך שלו ולהגדה של פסח. אבל אשכול השכיל לחסום בעזרת כרטיס אדום את שארית הפליטה של העם. אז עדין לא קמו לנו בחורות אמיצות כמו
רותם סלע ויעל אבוקסיס שיתריעו מפני חוסר אנושיות של מפלגים ומסיתים למיניהם במשרד ראש-הממשלה.
משהו נפלא הביאו הקומוניסטים, בעקבותיהם הבולשביקים, שבו מתקנאים עכשיו גם רמטכ"לים לשעבר. אלמנט ההשתקה. גם כלפי שר החינוך ומפלגתו זה נעשה במעטה מוסרי-ליברלי של תיקון עולם. באותה חברת-מופת שממנה הגיחו לפני 120 שנה אבותינו החלוצים היו הנאשם בקשר נגד המפלגה (בוגד) עולה על בימת בית המשפט (התובע בד"כ יהודי, החוקרים גם הם) ומכה על חטא, מבקש סליחה מהעם ומנהיגו. נסו להיזכר, למשל, במרדכי אורן נציגה של מפ"ם בפראג הסוריאליסטית. פה, אצלנו, למרבית ההפתעה, כל נאשם עולה על כיפה, טלית ותפילין ומכחיש הכל מכל בכל בבית המשפט...
התקדמנו מאז. רבין ניסה לרגע להחזיר את הגלגל אחורנית, מינה בולשביקים מובהקים - אותו שרפרף נמוך של ספיר-אשכול ששמו
יוסי שריד וגברת אלוני לשרים בממשלתו. שרת החינוך לשעבר יצאה חוצץ נגד ספר יהושע ודרשה להוציא אותו מבתי-הספר. אמרה שהיא מתביישת בספר וביהושע... נו, באמת, להשתיק את התורה?
גבירותי ורבותי, בימי המופת הרחוקים ההם – חיו גם נביאים (קיצוניים לאללה). הם דברו על ימות המשיח, על העתיד, עלינו. הם העבירו את בית-המקדש אבן-אבן מחורבות הר-הבית לליבם של היהודים. הם אמרו אמת ויצאו חוצץ נגד מלכים, רוזנים, שליטים, פרות-בשן וכוהנים. בית-האסורים מוקם ב'חצר המטרה' כי המטרה הייתה להשתיק אותם. זה מה שניסתה לעשות 'שרת החינוך לשעבר' - לסלק את התנ"ך מבתי הספר, לסלק את המחאה, את העבר המפואר, את העתיד - להחליף אותו בתפאורה אסתטית-אתאיסטית-בולשביקית מבית מדרשם של מרקס-לנין-סטלין. הרמנכ"לים ימשיכו מפה, בקלי-קלות. הנביא עמוס אומר: "... הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא יִדֹּם כִּי עֵת רָעָה הִיא". האם הרמטכ"לים מייחלים להחזיר אותנו לתקופת ההשכלה?
