ברשויות מקומיות בישראל חיים אלפי תושבים ברחובות, בבתים נטושים, בגנים ציבוריים ובאתרי בנייה (להלן - דרי רחוב). חוץ מהיותם מחוסרי דיור יש לדרי הרחוב מאפיינים בולטים נוספים, כגון בעיות הסתגלות חברתית, היעדר תעסוקה ומקורות קיום, חוסר תפקוד ברוב תחומי החיים, היעדר תמיכת המשפחה וחולי נפשי או גופני.
מנתוני משרד הרווחה על פרופיל אוכלוסיית דרי הרחוב בשנת 2004 עולה כי רובם היו גברים בודדים; יותר ממחציתם היו עולים חדשים ממדינות חבר העמים ומרביתם השתמשו בחומרים פסיכואקטיביים (אלכוהול או סמים).
בשנים האחרונות חל גידול ניכר במספר דרי הרחוב המוכרים בישראל. בשנת 2000 היו בערים כ-900 דרי רחוב מוכרים לעובדי הרווחה. בשנת 2004 הגיע מספרם של דרי הרחוב המוכרים, על-פי נתוני משרד הרווחה, לכ-2,870 איש, דהיינו גידול של למעלה מ-200%. משרד הרווחה העריך כי בכל אחת מהשנים שנסקרו, היו בארץ עוד כ-1,000 דרי רחוב שאינם מוכרים לרשויות הרווחה.
על הטיפול בדרי הרחוב הופקדו הרשויות המקומיות שבתחומן הם גרים, על-פי הוראות חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958. משרד הרווחה קבע ופירסם בתקנון עבודה סוציאלית (להלן - התע"ס) הוראות לטיפול בדרי הרחוב.
בשנים האחרונות חל גידול חד במספר דרי הרחוב בישראל, עד כי בשנת 2004 הוערך מספרם בכ-4,000 בני אדם. על-פי ממצאי הדוח הזה הטיפול הניתן לאוכלוסיית הנזקקים הזו - הן על-ידי הרשויות המקומיות והן על-ידי משרד הרווחה - טעון שיפור ניכר.
בשנים שהתרחבה תופעת דרות הרחוב, העמיק מאוד הפער בין המדיניות שקבע משרד הרווחה בתחום זה, המשתקפת במכלול של הוראות שנקבעו בתקנון העבודה הסוציאלית, ובין הטיפול של העיריות שנבדקו שבהן שוהים רבים מדרי הרחוב בארץ.
מציאות זו מחייבת לבחון בחינה יסודית את ההיערכות לטיפול בנושא זה ולעשות מכלול פעולות לתיקון הליקויים שהועלו בדוח:
הענקת הסיוע הבסיסי והראשוני לדרי הרחוב היא מרכיב יסודי וחשוב בטיפול באוכלוסיה זו, והוא אמור לחלץ את דר הרחוב ממצוקה היכולה לסכן את חייו. על כן, יש חשיבות רבה כי העיריות תקפדנה להגיש לדר הרחוב צרכים בסיסיים כמחסה ומזון, כנדרש. על העיריות שנבדקו לעשות פעילות יזומה לאיתור דרי הרחוב. פעילות יזומה הנעשית בשיטתיות עשויה לצמצם את הפער בין מספר דרי הרחוב המוכרים ומטופלים לבין אלה שאינם מוכרים ואינם מטופלים.
על משרד הרווחה לבחון את הפער בין ההוראות שקבע בדבר העמדת מסגרות טיפוליות לדרי הרחוב, ובין פעולתן של הרשויות המקומיות בתחום זה וכמו כן, עליו להבהיר את אחריותן של הרשויות המקומיות על הקמתן והפעלתן של המסגרות הטיפוליות המפורטות בתע"ס.
על הרשויות המקומיות להקפיד להכין תוכניות טיפול מפורטות האמורות לסייע, בין היתר, לעקוב אחר התקדמות תהליך השיקום של דר הרחוב.
מדי שנה בשנה נפטרים עשרות דרי רחוב. ראוי שמשרד הרווחה יקבע נוהל ולפיו תידרש רשות מקומית שדר רחוב נפטר בתחומה, לבחון את נסיבות מותו ואת הטיפול שניתן לו לפני מותו; לעמוד על הליקויים בטיפול בו ולהסיק מסקנות שייושמו בהליכי טיפול בדרי רחוב אחרים וימנעו ליקויים דומים בעתיד.
את הדוחות שיכינו הרשויות המקומיות בעניין זה ראוי להעביר למשרד הרווחה כדי שיוכל לבחון את הנושא בחינה ארצית.
על משרד הרווחה לפעול להקמת מסגרת ארצית מוגנת (טיפולית ושיקומית) לדרי רחוב שנשקפת סכנה לחייהם.
בתחום התקציב נדרש משרד הרווחה לעשות שתי פעולות חשובות: נוכח הירידה החדה בהיקף ההקצאה התקציבית, יש מקום לבדוק בדיקה יסודית אם ההקצאות הקיימות מאפשרות לרשויות המקומיות למלא אחר הדרישות המפורטות בתע"ס באשר לטיפול בדרי הרחוב; כמו כן, על המשרד לקבוע אמות מידה לחלוקת הקצאת התקציבים בין הרשויות המקומיות שבתחומן שוהים דרי רחוב.