קשה להניח שניתן יהיה להוכיח מדעית שגברים טובים יותר בקריאת מפות ושנשים טובות יותר בריבוי משימות, אך מחקר שהתפרסם השבוע טוען, כי שההבדלים בין המינים מתחילים כבר ברחם. על-פי המחקר, המצוטט בעיתון טיימס, חלק מן השוני הוא נוירולוגי ולא תוצאה של השפעות סביבתיות.

המחקר מתבסס על סריקות מוח של 118 עוברים במחצית השנייה של ההריון, אשר אפשרו לבחון את התפתחותו וכיצד היא קשורה למינו של העובר. את המחקר ערכה פרופ' מוריה תומסון מאוניברסיטת ניו-יורק, במטרה להבין טוב יותר את הגורמים לאוטיזם והפרעת קשב וריכוז, מהם סובלים בנים יותר מאשר בנות. לדבריה, לא הופתעה לגלות הבדלים ב"חיווט" המוח בין זכרים לנקבות, ומה שידוע על האבולוציה מחזק את ההשערה שההבדלים בין המינים מתחילים בשלב מוקדם ביותר.

אחד ההבדלים העיקריים שגילתה תומסון היה בחיבורים בין חלקיו השונים של המוח: בנות יצרו יותר רשתות "ארוכות טווח" מאשר בנים. לא ניתן לדעת מה המשמעות המעשית של ההבדל הזה, אך תומסון אומרת שמזמן שמה לב לכך שמוחותיהם של בנים נתונים לשינוי יותר מאלו של בנות. "זכרים מתאימים את עצמם טוב יותר להשפעות הסביבתיות. המוח של עוברים נקבות קשור יותר להתנהגות עתידית; זה כמעט שהוא מוכוון לקשר זוגי. אם זה נכון, זה יכול לתת הסבר חלקי לכך שהזכרים יותר תנודתיים ויותר ניתנים לתכנות". תומסון הדגישה, כי ממצאיה אינם שוללים כהוא זה את ההשפעות החברתיות על התפתחותן של בנות, אלא מראים שגם לביולוגיה יש תפקיד.

התגובות למחקר היו מעורבות, מדווח הטיימס. סטיוארט ריצ'י מקינגז קולג' בלונדון קידם אותו בברכה, ואמר שאם ממצאיו יאומתו במחקרים נוספים – הם יוכלו לשפוך אור על השאלה האם השפעות חברתיות הן הגורם להבדלים המוחיים הניכרים בין המינים בשנות הילדות, הנערות והבגרות. לעומתו, פרופ' גינה ריפון מאוניברסיטת אסטון מתנגדת בתוקף. לדבריה, המחקר היה הרואי בשימוש בטכנולוגיות הסריקה, אך תומסון טעתה בפירוש תוצאותיו. "הייתה לה אג'נדה של רדוף-אחרי-ההבדלים, הם הכפיפו את הנתונים להשוואות סטטיסטיות חלשות והגיעו למסקנות בלתי מבוססות".