זכריה שלמה באומל ז"ל הובא השבוע לקבר ישראל. רק טבעי ומתבקש שהחייל, אחד משלושת החיילים הנעדרים מקרב סולטן יעקוב, יהיה מחוץ למערכת הבחירות. אבל בלהט היצרים זה לא קרה.

במערכת בחירות שבה נחצו מזמן כל הקווים, ונשברו מזמן כל השיאים, אף לא אחד משני המועמדים המרכזיים דופק חשבון. שני המועמדים הסירו כבר מזמן את הכפפות, ומה שלא ראינו באף מערכת בחירות הפך במערכת הבחירות הנוכחית לקרבות בוץ חסרי תקדים.

יושב-ראש כחול לבן בני גנץ נשאל בראיון לגלי צה"ל, האם עיתוי השבת גופתו של זכריה באומל ז"ל קשור לסמיכות לבחירות. הוא השיב "ממש לא", אבל מיהר להוסיף: "אני שמח שנתניהו עושה סיבוב פוליטי, אבל יותר שמח שבאומל חזר לקבר ישראל".

הדברים שאמר בני גנץ, ראוי היה שלא ייאמרו. כמי שעמד בראש הצבא הוא יודע שדבריו אינם אמת, ושהמו"מ והצעדים להחזרת גופתו של באומל החלו לפני מספר שנים. רק יד המקרה שהצעדים בשלו רק עכשיו זמן קצר לפני הבחירות.

גם הצבא נאלץ להסביר שגופתו של באומל הובאה לארץ יחד עם גופות נוספות, שנחזו כגופותיהם של נעדרים אחרים מהקרב בסולטן יעקוב, אלא שבזיהוי שנעשה התברר שאף לא אחת מהגופות האחרות היא של חיילי צה"ל בעוד שגופתו של באומל זוהתה.

לא סביר ולא נכון היה לעכב את ההודעה למשפחת באומל, עד לאחר הבחירות, מה גם שהצבא הוא מחוץ למשחק הפוליטי. לכן אמירתו של גנץ לא רק שהיא חמורה, אלא היא גם מיותרת ופוגעת.

אביו של זכריה באומל, יונה באומל ז"ל, לא זכה לראות בהשבת גופת בנו לישראל. הוא האמין עד יום מותו שבנו חי ומוחזק כקלף מיקוח. הוא גם טען שיש לו הוכחות לכך. הממשלה מעולם לא זלזלה בטענתו של האב, ומי שהיה שר הביטחון משה ארנס, הנחה את גורמי הביטחון לאפשר ליונה באומל לצאת לכל מדינה שיחפוץ כדי לאתר את בנו.

משה כחלון שמתקשט בתואר שר חברתי, למרות שמי שהוכיחה את רגישותה החברתית היא ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, ממשיך לקושש קולות. הפעם היעד היה העסקים הקטנים. חמוש בשר הכלכלה אלי כהן, שמדבר הרבה יותר ממה שהוא עושה, התייצב כחלון לסולחה עם המסעדנים וכרגיל הוא שפע הבטחות.

כחלון הבטיח להם בין השאר לבטל את ההיטל על העסקת עובדים זרים, אבל המסעדנים יודעים מה שוות הבטחות של ערב בחירות, וגם להם ברור שלא בטוח כלל שמשה כחלון ימשיך להיות שר האוצר לאחר הבחירות, גם אם נתניהו יקים את הממשלה הבאה.

הגרעון שמשאיר אחריו כחלון בקופת המדינה יתגלגל ככל הנראה לפתחנו מיד אחרי הבחירות, ומי שישלם את שכר הלימוד עבור הטעויות שעשה כחלון, הם אזרחי המדינה שייאלצו לשלם יותר מיסים כדי לכסות את הגרעון.

בסוף השבוע הגיע כחלון לכפר שלם, כדי להוכיח כמה הוא חברתי. גם בביקור הזה הוא פיזר כרגיל הבטחות. כחלון למד את השיטה. להבטיח לא עולה כסף, ואיש לא באמת מצפה שיהיה מישהו שייקח ברצינות הבטחה שניתנה ערב בחירות.

מה שעורר גיחוך הוא התייחסותו של כחלון למפלגתה של חברת הכנסת אורלי לוי, שממוקמת על משבצת חברתית כמו סיעתו של כחלון, כולנו. כחלון, שלא ברור עדיין אם הוא עובר את אחוז החסימה, לא פסל את האפשרות להציע לאורלי לוי אבקסיס לפרוש מהמרוץ לכנסת "כדי שהגוש החברתי לא יאבד קולות".

אתם הבנתם את זה? שר האוצר הכושל משה כחלון לא פוסל אפשרות להציע לחברת הכנסת לוי אבקסיס, שהייתה אחת הלוחמות החברתיות הגדולות בכנסת יחד עם חברי הכנסת איציק שמולי ואילן גילאון, לא להתמודד לכנסת, רק כי הוא בצרות וחושש שלא יעבור את אחוז החסימה.

אחד משרי הממשלה שמכנה את כחלון בזלזול משה פחלון אמר לי השבוע, שכחלון הוא האכזבה הגדולה ביותר של כל מה שקשור בשמירה, בהגנה, ובעזרה לשכבות החלשות. לדבריו, כל מה שעשה כחלון הוא מעט מדי ומאוחר מדי.

גם כחלון יודע שמערכת הבחירות הנוכחית היא עבורו להיות או לחדול. אם הוא ירד מהגלגל, סיכויו לחזור לעמדת הנהגה פוליטית כמעט שלא קיימים, ולכן הוא עושה הכל כדי לשרוד גם במחיר הבטחות שלא בטוח אם יוכל לממש אותן.

ח"כ אילן גילאון ממרצ הוא דוגמה לחבר כנסת חברתי שחשוב שיהיה בכנסת. אין לי שום כוונה להציע לכם להצביע עבור מרצ או מפלגה אחרת. מה שחשוב, שאנשים מסוגו של גילאון לא ייעלמו מהמפה הפוליטית כדי שלחלשים ולנזקקים תהיה כתובת גם בעתיד.

לדעתי, אין ראוי מגילאון להיות יושב-ראש מרצ, אבל גילאון, חזר בו מכוונתו להתמודד על ראשות התנועה ונימק זאת בסיבות בריאותיות.

תומר אביטל, מאתר "שקוף" משבח את גילאון ובצדק. למרות שאילן גילאון פרש מהמרוץ הוא החליט להחזיר את כל התרומות שקיבל מתורמים עד לשקל האחרון.

ח"כ גילאון הצליח לגייס כ-100.000 שקלים מ-200 תורמים, ומכיוון שהוציא חלק מהסכום עד שקיבל את ההחלטה שלא להתמודד, הוא החזיר את הכספים מכיסו ולא ויתר למי שסירבו לקבל את הכסף בחזרה. גילאון נענה מיד וברצון לבקשה לחשוף את הונו לבקשת "שקוף", מבלי שהיה צורך לחזר אחריו או לחזור ולהזכיר לו שחשוב לעשות זאת.

לפני כמה שנים השמיעה מרצ באחת ממערכות הבחירות ג'ינגל, או זמריר בלשון האקדמיה ללשון העברית, ובו שרו "חייבים ממשלה עם מרצ". אני אומר לכם שחייבים כנסת עם אילן גילאון.

נאוה רון ג'יקובס, זאת שטוענת שבני גנץ חשף את עצמו בפניה לפני 40 שנה, לא עוצרת לרגע. עכשיו היא בישראל, היא באה לקראת הבחירות, והתייצבה מיד לראיון ברפת של הכפר הירוק, זירת האירוע לטענתה לפני יותר מארבעים שנה.

רון ג'קובס, שגלישה בעמוד הפייסבוק שלה חושפת את אישיותה המורכבת והבעייתית, בחרה להעניק מיד כשהגיעה לארץ ראיון מיוחד למערכת "הצינור" של גיא לרר. היא העריכה שתזכה בראיון אוהד שיהווה המשך להטחת דברי ההבל והזבל, אבל כתב מערכת "הצינור" הפגין עיתונאות מקצועית, והציע לה להיבדק בפוליגרף, על חשבון מערכת התוכנית. רון ג'קובס סירבה ולא הפתיעה אותנו.

נאווה רון ג'קובס העריכה שצלם מערכת "הצינור" הפעיל את המצלמה עוד לפני שהיא נשאלה את השאלה הראשונה, שהייתה האם היא תסכים להיבדק בפוליגרף, ולכן היא הזדרזה לבקש מהכתב לא לשאול אותה את השאלה ולעבור לשאלה הבאה.

מי שמאמין שדבריו הם אמת לאמיתה לא צריך לחשוש. לרון ג'יקובס יש כנראה סיבה לגלות דאגה. האובססיביות שמאפיינת את מאבקה בבני גנץ היא עניין השמור לאנשי מקצוע. גם הנימוק שבגללו היא לא מוכנה להוכיח את טענותיה ההזויות, "משום שהיא כבר נחשפה מספיק" אינו משכנע, ומטיל צל כבד על טענותיה, שלפחות לפי שעה הן חסרות שחר.

כמה שניות אחרי ההצהרה הראשונה, הציעה ג'קובס לבני גנץ להתייצב באולפן בשידור חי, כדי לערוך בדיקת פוליגרף, הצעה שגנץ התייחס אליה בוודאי בזלזול. כל מי שצפה בג'קובס לא יכול היה להתרשם שמדובר במרואיינת שהאמינות אינה נר לרגליה. נכון היה אם היא הייתה בוחרת ביוזמתה להפסיק את המסע מעורר הרחמים, ולחסוך בעיקר מעצמה את הופעותיה ואמירותיה המגוחכות. אבל נאווה רון ג'קובס מתקשה להבין כנראה שהתנהלותה הפכה אותה לבדיחה ובוחרת להמשיך בקו שאימצה לעצמה.

רון, שבחרה להגיע לארץ ימים ספורים לקראת הבחירות, לא נטלה על עצמה בכך שום סיכון משפטי, כולל סיכון שיציאתה מהארץ תעוכב, או תמנע בצו של בית משפט. עורך הדין אמיר טיטונוביץ, מומחה לתביעות לשון הרע, מעריך ששום בית משפט לא יעכב בשלב כה מוקדם של הגשת תביעה את יציאתו של אדם מישראל כשמרכז חייו בחו"ל. הסיבה העיקרית לכך, לדעתו של עו"ד טיטונוביץ, נובעת מהעובדה שהתביעה עדיין לא התבררה ולא נקבע שג'קובס חייבת בדין.

טיטונוביץ מבהיר שעצם הגשת התביעה נגד ג'קובס לא הקימה לתובע בני גנץ, זכות להבטיח שהנתבעת תהיה בארץ במועד זה או אחר. כך שהיא לא הסתכנה בכך שהגיעה לישראל. לא ברור אם ג'קובס תמשיך במסע הראיונות הפתאטי שלה. מה שבטוח, ככל שהבחירות קרבות אמצעי התקשורת יאבדו בה עניין.

משרד הבריאות הפלשתיני החליט השבוע לירות לעצמו ברגל ולפגוע במאות חולים פלשתינים. דובר משרד הבריאות של הרשות הפלשתינית, אוסמה אל נאג'ר, הודיע שהרשות הפלשתינית הפסיקה להעביר חולים לטיפולים לישראל מתחילת השבוע.

את מי בעצם מענישה הרשות הפלשתינית חוץ מאשר את עצמה? זה לא חדש שהטיפול בילדים פלשתינים בא לעיתים על חשבון ילדים תושבי ירושלים. במכתב ששלח מנהל המרכז הרפואי הדסה, הפרופסור זאב רוטשטיין, הוא כתב שמתוך 20 מושתלי מוח עצם בשנת 2016, שיעור המושתלים הפלשתינים גבוה פי שלושה משיעור תיירי המרפא הרגילים, וכמעט פי שניים משיעור הילדים הישראלים.

עד לאחרונה האשימו בארגון "לביא" את הנהלת בית החולים הדסה עין כרם, בכך שהיא הציפה את המחלקה במטופלים מהרשות הפלשתינית, ולכן הורים לילדים ירושלמים נאלצים לשלוח את ילדיהם לטיפול מחוץ לירושלים.

כצעד של מחאה נגד ישראל יאושפזו החולים הפלשתינים אך ורק בבתי חולים ביהודה ושומרון, במזרח ירושלים ובמידת הצורך גם במצרים ובירדן.

מי אמר שמלאכתם של צדיקים לא נעשית בידי אחרים? הכנסות המרכז הרפואי הדסה מתיירות מרפא אומנם יפחתו. אבל הילדים בירושלים יזכו לקבל טיפול רפואי קרוב לבית, מבלי שייאלצו לנסוע לבתי חולים בערים אחרות.

מתוק מדבש. זה קורה לפני ראש-השנה. אנחנו פותחים את העיתון ומגלים שצפוי מחסור בדבש. זאת בשורה שמלווה אותנו כבר כמה שנים, וכל פעם מחדש אנחנו מגלים שאנחנו פראיירים.

לא מצאתי עדיין את איש השיווק המדהים שהגה את הרעיון המבריק, שמביא אותנו כל פעם מחדש לרוץ כדי להספיק לקנות צנצנת דבש לראש השנה. כשאנחנו מגיעים לרשתות השיווק אנחנו מגלים שלא רק שלא צפוי שום מחסור, אלא יש מספיק דבש גם עבור השנה הבאה.

זה לא הגיוני שיהיה מחסור בדבש דווקא עכשיו כשעונת הפריחה לפני פסח בעיצומה, אבל יש מי שעובדים עלינו בעיניים כדי להשיג דבר אחד - קידום מכירות.

עניין המחסור המדומה הוא לדעתי תרגיל מדהים בשיווק, שהתפלאתי שעד היום לא קם מי שיחקה אותו. עכשיו לפני פסח יש כנראה מי שהרים את הכפפה והזדרז לבשר לנו שלקראת פסח צפוי מחסור ב..."נוטלה".

הייתי מתייחס לדברים ברצינות לולא הייתי רואה בטלוויזיה פרסומות ל"נוטלה", מה שמחזק אצלי את התחושה שמדובר בלא יותר מספין שיווקי. דקת שידור פרסומת בטלוויזיה עולה עשרות אלפי דולרים, ועוד לא קם משווק או פרסומאי שישקיע כסף בשיווק מוצר, שאותו הוא לא יכול למכור בזמינות הגבוהה ביותר.

מתברר ש"נוטלה" מיוצרת בין השאר בפולין. לא ברור האם מה שמביאים עכשיו משם הוא המוצר שנושא את החותמת "כשר לפסח", או שמוצר כזה קיים כבר על המדפים. בכל מקרה, אני לא ארוץ לחנויות להשיג צנצנת "נוטלה" לפני החג ואני מקווה שגם אתם לא.